(בווידאו: חיים סילבס מגיב על ההדחה מגביע המדינה)
הפועל רעננה נמצאת כבר שלוש שנים ברציפות בליגת העל, למרות ההצלחה היחסית וההישגים המרשימים של הקבוצה הצעירה, כבר שלוש שנים שאין לה אצטדיון ביתי והאוהדים צריכים לנדוד עד לנתניה, רק כדי להרגיש שהם שוב נמצאים במשחק חוץ. אפיק ארביב, אוהד הקבוצה, מסביר איך התאהב בה, ואיך זה להיות אוהד של קבוצה ללא בית.
מדובר על קבוצה צעירה יחסית וללא מסורת, איך אדם מחליט שהוא אוהד הפועל רעננה?
"במקרה שלי, המגרש שבו שיחקנו בליגה הלאומית הוא ליד הבית שלי, בימי שישי הייתי שומע צעקות מהמגרשים. לפני חמש שנים, בעונת העלייה שלנו לליגת העל, נכנסתי לזה חזק. התאהבתי בקבוצה באותה עונה. ברגע שאתה נכנס לזה והולך לשניים-שלושה משחקים ברצף, אתה מתחיל להרגיש את החוויה של מה זה בעצם לאהוד קבוצה. בגלל שרעננה קבוצה מאוד קטנה וחוג האוהדים הוא לא גדול, יש אווירה משפחתית, חמה ונעימה שקל להישאב אליה".
רעננה הוא לא מועדון ששואף לתארים, אז מהן בכל זאת הציפיות שלכם לפני שמתחילה העונה?
"קודם כל, לראות כדורגל וליהנות מהמשחקים. כרגע אנחנו קבוצה שעדיין בחיתוליה, בסה"כ עונה רביעית בליגת העל ושלישית ברצף. השאיפה היא לא להיקלע למאבקי תחתית. היום, אחרי שהסתכלנו גם לגדולות בעיניים וניצחנו ניצחונות מרשימים, אנחנו לא מתביישים להגיד שאנחנו חולמים על פלייאוף עליון. זו לא תהיה אכזבה אם לא נגיע לשם, כי זה בגדר מותרות, אבל כן, חולמים על זה".
ספר על הקושי בלהיות אוהד של קבוצה ללא בית?
"האצטדיון בנתניה נחשב אומנם לאצטדיון ביתי, אבל הוא אצטדיון חוץ לכל דבר, אנחנו לא באמת מרגישים שם בבית וגם רואים את זה בתוצאות שם. לקבוצה הביתית אמור להיות איזשהו יתרון ואין לנו את זה בנתניה".
מה בדיוק גורם לכם להרגיש לא בבית באצטדיון בנתניה?
"ברגע שהקבוצה שלך משחקת במגרש שאתה יודע שהוא לא המגרש הקבוע שלך, זה משפיע. אתה יודע שזה מצב זמני, שיכול להיות שמתישהו נצטרך לנדוד למקום אחר. הדבר הראשון שמפריע הוא המרחק. כדי להגיע מרעננה לנתניה צריך לנסוע ברכב לפחות עשרים דקות. לאנשים מבוגרים ואנשים בגילי זה פחות קריטי, אבל להרבה ילדים שאוהדים את הקבוצה יש בעיה להגיע למשחקים וצריכים למצוא פתרון אחר. בגלל זה, הרבה אוהדים שבאו למשחקים כשהקבוצה הייתה בליגה הלאומית, לא מגיעים היום למשחקים".
כמה אוהדים מגיעים למשחקים בבית?
"היום מגיעים בסביבות 500 איש בממוצע למשחק, והכמות גדלה עם השנים, למשחקים נגד הגדולות מגיעים כמובן יותר".
אמנם הקבוצה של חיים סילבס הודחה השבוע מגביע המדינה על ידי הסינדרלה בית"ר ת"א/רמלה, אך אין ספק שהעונה שלה היא הצלחה גדולה עד כה. הקבוצה מהשרון מדורגת במקום הרביעי עם 29 נקודות, אחרי שכבר השיגה ניצחון העונה על מכבי ת"א. ארביב חושב שאם היה איצטדיון ברעננה, ההישגים של הקבוצה היו יכולים להיות אפילו גדולים יותר: "בכל מקרה, גם לויטה, ששיחקנו בו בעבר, הוא לא פתרון קבוע. יכול להיות שהיינו מצליחים להביא לכפ"ס יותר קהל כי זה יותר קרוב, אבל עדיין - זה לא אצטדיון שהוא של הקבוצה. זה לא המגרש הביתי שלנו".
אתם פועלים בדרך כלשהי בשביל לקדם את הבנייה של אצטדיון ברעננה?
"עד כמה שידוע לנו, מתקיימות כבר הרבה זמן שיחות בין ההנהלה לבין ראש עיריית רעננה, זאב ביילסקי, בנוגע לבניית אצטדיון בעיר. במקביל, התחלנו במחאה שבה בכל משחק חוץ אנחנו מניפים שלט שבו כתוב שאנחנו דורשים אצטדיון. מסיבה לא ברורה, המשטרה לא מאשרת לנו להכניס את השלט למשחקי הבית שלנו בנתניה".
איך גורמים לאצטדיון גדול וריק להרגיש כמו אצטדיון ביתי?
"אנחנו מנסים להגיע כמה שיותר ולמלא רכבים באוהדים, אנחנו מנסים לדחוף ולעודד את הקבוצה כמה שיותר גם ברגעים הכי קשים, יותר מזה אין משהו שאנחנו יכולים לעשות".
מה החזון שלך לקבוצה? איפה אתה רואה אותה בעוד כמה שנים?
"השאיפה היא שהפועל רעננה תהיה קבוצה לגיטימית בליגת העל, קבוצה שתלחם בחלק העליון של הטבלה.
היום אני מרגיש שהקבוצה היא קבוצה לגיטימית בליגת העל, אבל אנחנו עדיין קבוצה צעירה וחדשה בליגה. חובת ההוכחה היא עלינו לראות שזה ממשיך גם לטווח הארוך".
