ביום שבת האחרון נפל לי האסימון. הגעתי לעוד משמרת עריכה ב"mako" וברצינות תהומית התלוננתי על כך שהמשחק הנהדר בין בני יהודה למ.ס אשדוד לא משודר. מיותר לציין שהתגובה כללה צחוק, אבל אני לא צחקתי. "מי שאוהב את ליגת העל חייב להבין שמשחק כזה הוא תענוג צרוף", המשכתי להתעקש. והם, כלום.
האינסטינקט הראשוני שלי היה להאשים את שני חבריי בכך שהם אוהדי מכבי תל אביב צרי אופקים, אבל כמה שעות ותיקו עם הכח בבלומפילד אחר כך הבנתי. ליגת העל פשוט מציעה ז'אנר חדש לחובבי הכדורגל – ז'אנר שקשה להבין אותו והוא חסר כל מבנה בסיסי של רצף הגיוני, אבל כזה שאפשר להפיק ממנו הנאה מרובה אם רק מפסיקים לחפש תשובות – הנונסנס.
המשחק בנתניה והתיקו בטדי, במיוחד לאור הדרך בה הושג, חידדו אצלי את התחושה. נפרק את ההגדרה של נונסנס (ויקפדיה, איך לא) דרך צפייה בהכנת הקבוצות למחזור השביעי הבא עלינו לטובה (הדוגמאות שנבחרו מקריות, ישנן עוד אינספור). תשפטו אתם.
התבטאות (או יצירה) שלכאורה היא מובנת ותקנית, אך בעצם אין לה משמעות, או שהמשמעות אינה אפשרית.
שתי הקבוצות מפתח תקוה הן ההפתעות של הליגה עד כה. הפועל עושה קולות של קרית שמונה מהשנה, שעברה ועם תלכיד נכון של זרים וחלוץ אחד צעיר ומפתיע (אבוחצירה בתפקיד אבידור) נראית בדרך הנכונה לשרוד את עונת החזרה לליגת העל בצורה חלקה. מכבי, מנגד, חוזרת להיות הקבוצה של לפני שלוש שנים ולדגדג את הגדולות עם אופציה להתברג בצמרת. וכך קורה שאחרי הפסקה של שנה, הדרבי של פתח תקוה חוזר, ובטיימינג מצוין מבחינת שתי הקבוצות.
אלא מה, במקום להתעסק בכדורגל, באם המושבות התעסקו השבוע בעיקר במחנות האוהדים של שתי הקבוצות. אוהדי הפועל ארגנו מאין הפגנת כח תמוהה ברחובות העיר והשיא הגיע אמש (חמישי) כשעשרות (!!) אוהדי מכבי פתח תקוה פוצצו את אימון הקבוצה כשהם חמושים באבוקות ושאר אמל"חים. והנה דרבי שלכאורה היה מובנה ותקני הפך למשהו עם משמעות בלתי אפשרית (הקרב על ההגמוניה בפ"ת? נו, באמת). אל תתפלאו אם זה יגרום ללחץ שישתק את הכדורגל.
מש"ל.
התבטאות היכולה להכיל סתירות, הברקות, מוזרויות וגם שטויות.
אין ספק שההחלטה של דניאל יאמר למנות את לותר מתיאוס למאמן הקבוצה היא הברקה והסיבות שהובילו להחלטה אינן רלוונטיות, כפי שהן אינן רלוונטיות בבואנו לנתח כל הברקה שהיא. הרי אף אחד לא שאל את מראדונה למה הוא החליט לעבור את כל אנגליה במקום למסור, הוא פשוט עבר.
גם שיטות האימון ומוסר העבודה שמביא עמו אלוף העולם עומדות בסתירה לכל מה שנהוג בארץ הקודש ולכן העובדה שמכבי נתניה יוצאת למכתש ממרומי המקום השני נראית ההיפך הגמור מנונסנס. עד שקוראים מה שמתיאוס אמר בראיון לעיתון גרמני השבוע.
" המיקום שלנו בטבלה הוא בלתי צפוי. אין למכבי נתניה את התקציב ואת האיכות בסגל שלה על מנת להיאבק על האליפות". שטויות. מכבי נתניה הגיעה בשנתיים האחרונות למקום השני עם תקציב נמוך מהשנה כשהיא סגנית רק לבית"ר ירושלים ששלטה ביד רמה. ההיעלמות של בית"ר והצרות במכבי תל אביב מסמנות לנתניה הזדמנות בלתי חזורת להיאבק ברצינות על התואר.
נשארנו עם מוזרויות. זה שלותר מתיאוס נוסע עם נתניה למכתש מחר בהחלט עונה להגדרה.
מש"ל.
אין היגיון.
הבוס: לפטר את המאמן והמנג'ר בגלל הפסד אחד בלי להכין תחליף ראוי - לפטר את כל ההנהלה, שאתה מאוד מרוצה ממנה אגב - בגלל הפסד נוסף, להשתלח בשחקן שלך בצורה מבישה לעיני המצלמות, לתלות שלטי בחירות במתחם האימונים של הקבוצה, לרוץ לראשות העירייה.
המאמן: להחליף. את טוטו תמוז בעידן טל מול הפועל פ"ת בבית, לא לתת להרכב אחד לרוץ שבועיים רצוף, להיות במקום התשיעי עם הקבוצה הכי יקרה בתולדות הכדורגל הישראלי, להגיד שהמשחק באשדוד הוא קריטי, לקחת את התפקיד (ע"ע הבוס).
ההגדרה הקצרה של נונסנס היא פשוט "אין הגיון". בית"ר ירושלים של גאידמק היא תמצית האיגיון בליגה שלנו. אמורה להיראות כמו הדבר האמיתי אבל תמיד יש איזה טוויסט שהופך הכל לבלתי סביר. אולי באשדוד זה ישתנה, יותר הגיוני לנסות ליהנות מהז'אנר.