הפארסה הגדולה של קיץ 2011/12 בכדורגל הישראלי הגיעה סוף-סוף לסיומה. הפועל פתח-תקווה נשארת בליגת העל, הפועל כפר-סבא נשארת בלאומית, התוצאות על המגרש הן שקובעות, התנהלות המנהלים נסלחת והצדק נשאר ברוטשילד.
ט' באב, היום שמציין את חורבן בית המקדש, הוא מעתה יום חג עבור אוהדי הפועל פתח-תקווה. הקבוצה שלהם נותרה בליגת העל עונה נוספת לאחר שדייני בית הדין החליטו להחריב במקום שני בתי מקדש שני דברים אחרים - את הפועל כפר-סבא ואת הענף שהם עצמם יושבים עליו - תקנון ההתאחדות לכדורגל.
לפתח-תקווה מגיע להישאר בליגת העל. האוהדים שלה לא עשו כל רע. בעצם, אם שואלים חלק מהמנהלים לשעבר, הם עשו רק רע. אבל אוהדים לא מורידים מועדון ליגה, לא משנה כמה צרות הם עושים למנהלים. גם בשאר הקבוצות יש קומץ ויכול להיות שהקומץ מגזים, אבל לא סתם קוראים לו קומץ. ההשפעה שלו לא כל-כך גדולה.
מצד שני, לפתח-תקווה לא מגיע להישאר בליגת העל. אותם מנהלים יכולים להתלונן כמה שהם רוצים, להאשים את האוהדים, או את ההתאחדות, אבל הם נכשלו כישלון חרוץ. כולם, מהראשון עד האחרון, חייבים לקום וללכת. רק חסדי ההתאחדות השאירו את המועדון הזה בחיים, לא הם.
הרי לא יכול להיות שונתנים לקבוצה הזו שבועות לגייס כסף וההנהלה לא מצליחה, ביום האחרון הם שמים את כל הביצים בסל רעוע, נכשלים, מודיעים לבית הדין שהם רוצים "רק עוד חצי שעה" ולא מצליחים לגייס את הכסף ולפתע, יום אחרי הפארסה הגדולה, מצליחים לגייס את כל מה שצריך. מה בדיוק קרה ביום הזה שאחרי הכישלון? א-ח-ר-י הכישלון. אחרי, נגמר, פיניטו, נכשלתם. אף אחד בפ"ת לא ראוי למחמאות. הפרחים לבית הדין, ואולי גם לקהל שרצה צדק חברתי. או ספורטיבי. בטוח שלא משפטי.
מה שכן, אולי הצדק המשפטי איתם, אבל לכפר-סבא בטוח לא מגיע להיות בליגת העל. אמנם מגיע כל הכבוד להנהלה שלהם שהצליחה לעשות מה שמנהלי פ"ת לא הצליחו (למרות כל הריצות שלהם) ו"הרימה" תקציב תוך יום, אבל זה לא אומר שחבורת הלוזרים בירוק-לבן, שעשו הכל על המגרש כדי לפספס את העליה (וזו לא פעם ראשונה), יעלו בכל זאת לליגת העל.
כעת, אחרי שנגמרה הפארסה, השאלה הגדולה היא איך מונעים מהכדורגל הישראלי להיראות כמו אחיו הקטן עם הכדור הכתום והרשתות הקטנות? איך דואגים שהתמונות שראינו הקיץ לא יחזרו על עצמן, שפארסות כאלה לא ייראו יותר, שלפחות בליגת העל בכדורגל הקבוצות המשתתפות ייקבעו אך ורק על המגרש ולא בבית הדין?
להתאחדות לכדורגל אין תשובות. לא רק שאין להם תשובות - אין להם נכונות לשאול שאלות. כל אחד יכול לקחת לידיו כל קבוצה ואחר-כך לרמוס אותה עד עפר, כל אחד יכול להחריב מועדון. לא בודקים מי מנהל, לא מוודאים שיהיו עתודות, חבל שככה הכדורגל שלנו נראה, ועוד מועדון גדול כמו הפועל פ"ת. מודה, אני לא מציע תוכנית, אבל בהתאחדות צריכים לעשות זאת, להרים את הכפפה ולמנות אנשים שהמשימה שלהם תהיה לדאוג שמי שלוקח על עצמו מועדון באמת יכול להחזיק אותו. מתחיל להימאס מלשמוע על קבוצות שהולכות לפירוק.
אגב, כדי להוסיף חטא על פשע בבית הדין החליטו לקבל את ההחלטה בשעה 19:50. זהו בכל זאת ערב ט' באב. אף אחד, כולל אף אחד, לא היה מת אם בית הדין היה מקבל את ההחלטה שעה מוקדם יותר, לפני כניסת ט' באב, או לחלופין 24 שעות אחרי, לאחר יציאתו. אבל אם לא צדק, אז למה הגיון?
הכתוב הנו טור דעה
