12.5.2012, אבי לוזון: "עשו לנו אינתיפאדה. לכל אלה ששמחים לאיד אני יכול לומר דבר אחד: מכבי פ"ת תשתקם ותעלה ליגה תוך שנה אחת מהיום".
לפני קצת יותר משנה, שניות אחרי שמכבי פ"ת ירדה לליגה הלאומית בתום 21 שנים רצופות בליגת העל,אבי לוזון - יו"ר ההתאחדות ואוהד מכבי פ"ת מבטן ומלידה - סיפק לנו רגע בלתי נשכח. במופע ייחודי הוא ירה לכל הכיוונים בלי מעצורים, אבל גם הבטיח שבתוך שנה הקבוצה שלו תחזור לליגה של הגדולים. מאתמול בערב, הוא גם יכול לומר שהבטחתו קויימה, מפעל החיים שלו חזר לבמה המרכזית.
גם מהמר מתחיל היה יכול לדעת כבר בתחילת העונה שמכבי פ"ת היא הפייבוריטית לעלות ליגה. על הנייר הסגל שלה אמנם לא היה הרחב ביותר, אבל בהחלט האיכותי והמתוקצב ביותר. ברשימה היו שחקן נבחרת ישראל בעבר, המנהיג והקפטן, עומר גולן שהפך העונה למלך השערים של מכבי פ"ת בכל הזמנים, קשר הנבחרת הצעירה מרואן קבהא, דני פרדה המוכשר, יוסי אופיר הוותיק ושני המגנים חגי גולדנברג ונאור פסר, שבקלות יכולים לשחק בליגת העל, הובילו את מכבי פ"ת לחלק העליון של הטבלה והפכו אותה לקבוצת ההגנה וההתקפה הטובה ביותר בליגה הלאומית, וכל זאת עם שחקן זר אחד בלבד.
השינוי המרכזי קרה דווקא בחלון ההעברות בינואר. מכבי פ"ת אמנם הובילה את הטבלה, אבל אחרי תבוסה 5:1 לאחי נצרת לכולם היה ברור שהיא חייבת חיזוק. בעוד שקבוצות אחרות שוברות את הראש איך להתחזק וכמה להשקיע, משה סיני הצליח להביא שחקנים ששידרגו את המועדון, וזאת בעזרת ניהול נכון של שינו זוארץ, שחזר העונה לסייע מאחורי הקלעים. "אם לא שינו לא היינו עולים ליגה", הודו שחקנים. ניל אברבנל הגיע מראשון לציון במקומו של רובי לבקוביץ' שאיכזב והצליח לייצב את ההגנה. כדי להוסיף מחץ להתקפה הטובה בליגה עם גולן, פרדה ואוסקר גררו, ויקטור מרעי נרכש ועידן שריקי צורף בהשאלה ממכבי נתניה. האחרון, אגב, כבש או בישל כמעט בכל משחק בו שותף, וגם אתמול.
12.5.2012, אבי לוזון: "תדליקו מנגלים ותשמחו אם זה מה שישביע אתכם. הרבה אנשים פתחו עין רעה עלינו ושמחו לאיד, אבל אם לא נפגעו אנשים, אז זה בסדר".
אם תשאלו את הלוזונים, הם יגידו לכם שכל העולם נגדם. לדעתם זה תמיד היה כך ותמיד יישאר כך, אבל מכבי פ"ת זה לא רק אבי, עמוס, איציק, יעקב, אופיר, נאור, ייטב, תמיר, ליאב וכו'. מכבי פ"ת זה גם משפחות שלמות שהיו שם עוד קודם ללוזונים: בן דור, כרמלי, זלצר, שפיגל, בגלייבטר, בוך, מנדל, רבינזון ואחרים, שהובילו את המועדון הזו קדימה. אפשר לאהוב את הלוזונים ואפשר שלא, אבל קשה שלא להעריך את כושר ההבחנה שלהם: בלי הכשרה מתבקשת ובלי הוצאה כספית גדולה, לא מעט שחקנים טובים גדלים במחלקת הנוער, ואולי זה הסוד.
הקבוצה אמנם עדיין לא זכתה באליפות, אבל מתהדרת בשני גביעי מדינה, שלושה גביעי טוטו בליגה הראשונה וב-2005 ייצגה את ישראל בכבוד באירופה, כשעלתה לשלב הבתים בגביע אופ"א. "אנחנו מבינים לא פחות מגולדהאר ויעקב שחר, הבעיה היחידה שלנו היא להתמודד איתם תקציבית, כי מהשריקה הראשונה זו לא תחרות הוגנת", אמר הבוקר המנכ"ל, איציק לוזון. "אבל שלא תטעו, עלינו כדי להישאר, וכדי לחוות רגעים יפים באירופה".
כרגע לא ברור מי יהיה המאמן בעונה הבאה. משה סיני, שמוערך מאוד על ידי השחקנים ולדעתם חייב להמשיך, נמצא בסימן שאלה גדול. הקפטן עומר גולן שלח אתמול רמז יותר מעבה ללוזנים כשאמר: "סיני הוא המאמן שאני הכי אוהב והכי נהניתי אצלו". משפט כזה מפיו של הסמל הגדול יכול לשנות את התמונה, אבל אצל הקודקודים יוסי מזרחי הוא הפייבוריט.
"סיני מאמן טוב, אבל אין לו ניסיון בליגת העל", אמרו בקבוצה בשיחות סגורות. אם סיני יישאר או בלעדיו, הסגל גם כך לא אמור להשתנות יותר מדי והשלד יישאר, כך שהשינויים יהיו מינורים. תמיר כחלון וישראל זגורי הם הפנטזיה של הלוזונים מבחינת השחקנים הישראלים, כשבלם וקשר אחורי זרים יגיעו גם כן. התקציב יעמוד על כ-15 מיליון שקלים וייעשה ניסיון להשאיר את שריקי וגררו, כשליתר השחקנים יש חוזים. ניסים אליהו, דרור דגו ודור אלברמן המוכשר יושאלו כדי לצבור דקות משחק משמעותיות יותר, והשאלה הגדולה תהיה סביב מוראד מגמאדוב, האם הוא יפרוש בפעם השלישית והפעם באמת יתלה את הנעלים כפי שהבטיח, או אולי הוא שוב ייקרא לדגל גם בגיל 41?
