התאריך: 17.5.2016.
5,000 אוהדי הפועל פתח תקווה גודשים את היציע המזרחי של אצטדיון המושבה. הסיבה: קבוצת הנוער של המועדון מהליגה השנייה, עשתה את הבלתי ייאמן והעפילה לגמר גביע המדינה מול הפועל ת"א, אחרי ניצחונות על היריבה העירונית והדאבליסטית מכבי חיפה. זה הסתיים בשער ניצחון לקראת סוף ההארכה ובחגיגות שנמשכו על הדשא וביציע עוד דקות ארוכות אחרי השריקה לסיום.
שלושה חודשים לאחר מכן, קבוצת הבוגרים של המועדון פתחה עונה נוספת בליגה הלאומית. אל היציעים השוממים של "ראש הזהב" הגיעו הפעם רק כמה מאות בודדות של אוהדים, כשמספר המנויים עומד על שפל חסר תקדים של כ-320 בלבד.
סיפורה של הפועל פ"ת יכול להדליק נורה אדומה להרבה קהלים אחרים בכדורגל הישראלי. קבוצות עם עבר מפואר (6 אליפויות ו-2 גביעים במקרה הזה) וקהל גדול ואיכותי, שעידן הבעלות הפרטית, אובדן הדרך והזהות עם הקהילה, גרמו להתרחקות מהיציעים ולעיתים אף לסלידה מהמועדון.
במקרה של אוהדי הפועל פ"ת, שחרורם של שני גיבורי הזכיה בגביע - הבלם והקפטן, פז בן ארי (עבר לבני יהודה) והשוער אסף צור (עבר להפועל רעננה), היה הקש ששבר את גב הגמל. מתוך המקום הזה צמחה עמותת "הכחולה", התאגדות של אוהדים שהחליטו לקחת אחריות על עתיד המועדון. המטרה - לקבל שליטה מלאה על מועדון הפאר ולהחזיר אותו לדרך המלך.
אחרי שבעה חודשים של עבודה מאומצת מאחוריי הקלעים ועשרה שבועות בלבד מאז שנחשפה, צירפה "הכחולה" לא פחות מ-650 אוהדים משלמים, כמות כפולה ממספר המנויים של הקבוצה העונה. המשמעות של כך היא גיוס של כחצי מיליון שקלים לחשבון העמותה.
לשם השוואה, יוזמת האוהדים הגדולה והמרשימה ביותר שהייתה עד כה בכדורגל הישראלי, הפועל קטמון ירושלים, גייסה בעונה הראשונה שלה 575 חברים משלמים, כאשר הצטרפות הקנתה גם מנוי למשחקי הקבוצה, בניגוד למצב בהפועל פ"ת. כיום הקבוצה הירושלמית מחזיקה ב-906 חברים, ונמצאת בעיצומה של עונתה השלישית בליגה הלאומית, עם תקציב גבוה בהרבה מתקציב המינימום.
"מי שנמצא קרוב להפועל פ"ת ומכיר את המצב מלמטה ועד למעלה מבין שאלו רגעים קשים", אומר בכאב קשר העבר האגדי של המועדון, יוסי שושני, שהיה חלק מהתואר האחרון של הקבוצה, גביע המדינה בשנת 1992. "זה ממש לא תלוש מהמציאות שאם ההתארגנות של האוהדים לא תצליח, יכול להיות שכבר לא תהיה הפועל פ"ת. אנשים איבדו אמון בכל הקשור לניהול של הקבצה בשנים האחרונות. מבינים שהתלות בבעלי בית שבאים והולכים לא מקדמת את המועדון לשום מקום, ששחקנים טובים כבר לא רוצים להיות פה. מההכרות שלי עם הנפשות הפועלות, אין לי ספק שמדובר בתקווה האחרונה של הפועל פ"ת".
קשר הקבוצה בעבר, גיל סבו, מוסיף: "יש פה אוהדים שנלחמים על עתיד הקבוצה שלהם. ברגע שהם פנו אליי ודיברתי איתם הבנתי שהם האנשים הנכונים. הפועל פ"ת הייתה בתקופתי קבוצה שהתבססה על שחקני בית, שאלפי אוהדים מילאו את היציעים שלה. כשאני עוד הולך מדי פעם למשחקי הקבוצה אני לא מרגיש שום חיבור עם מה שקורה על הדשא. אני מאמין שהפרויקט הזה עוד יגייס אלפי אוהדים".
בניגוד לקבוצות האוהדים האחרות בכדורגל הישראלי, היוזמה של אוהדי הפועל פ"ת לא מדברת על הקמת קבוצה חדשה, אלא על רצון לקבל שליטה מלאה על הקבוצה הקיימת. בשבוע שעבר נפגשו נציגי העמותה עם הבעלים של המועדון, דורון גלנט, והחלו איתו בשיחות בנוגע להעברת השליטה בקבוצה לידיהם.
בראש העמותה נמצאים שבעת חברי הוועד המנהל הזמני, שהם גם מייסדיי העמותה, וכל אוהד שמצטרף רשאי לבחור ולהבחר בבחירות לוועד המנהל שייערכו בחודש מאי. עלות ההצטרפות כחבר עמותה היא 63 שקלים לחודש (שנת האליפות האחרונה של המועדון) - 756 שקלים לשנה. בשבוע הבא תחל העמותה בפעילויות קהילתיות בעיר, שיכללו עזרה בלימודים לילדים, חוגי כדורגל והעברת תכנים על ההיסטוריה והמסורת של המועדון בבתי נוער בפ"ת.
"הרעיון של התארגנות אוהדים תמיד קרץ לי", מספר יו"ר הוועד המנהל הזמני, חזי בן עמי. "קיבלתי השראה מקבוצות האוהדים האחרות בארץ ופתאום פגשתי אנשים שהרגישו יחד איתי שבשלה השעה למהלך משמעותי". אחד משבעת המייסדים, חיים גולדבלט, מוסיף: "הייתה הרגשה בקהל שלנו שגמר הגביע של הנוער הוא ההזדמנות למנף את המועדון קדימה, להחזיר את התקווה לאלפים שחלקם כבר הדירו רגליהם מהמגרשים. במקום זה עזבו שני השחקנים המובילים של הקבוצה. זה הוביל אותי למצב שכשהפכתי לאבא, עצרתי רגע והבנתי שאם לא נעשה מעשה לא תהיה לבן שלי קבוצה להתרגש ממנה כשהוא יגדל".
למרות שלקבוצה, המנוהלת על ידי הבעלים דורון גלנט, אין שאיפות עלייה העונה והתקציב נמוך, בהרכב הקבוצה נמצא באופן קבוע רק שחקן בית אחד – מתן בלטקסה, שגם הוא נמכר בשבוע שעבר למכבי תל אביב. "דווקא בגלל הדברים האלה, כל ההתארגנות הזאת מאוד מרגשת אותי", מודה גדול שוערי הפועל פ"ת, יצחק ויסוקר. "פתאום גיליתי שיש אנשים שהאגודה המפוארת הזאת עדיין קרובה לליבם. אני יודע מה הייתה האגודה הזאת בעבר וכשאני רואה לאן היא הגיעה זה עצוב לי מאוד. פעם הפועל פ"ת ייצרה וגידלה שחקנים גדולים. היום אין שחקן בית אחד שהאוהדים יכולים להזדהות איתו".
החזון של העמותה כנראה קלע לרגשות של הרבה אוהדים, כאשר פרט ל-650 האוהדים שהצטרפו תומכים במהלך שחקני עבר גדולים של המועדון. אגדות מלאבסיות כמו קרלוס אולראן, מוטי קקון, ניר לוין, יצחק ויסוקר, בני קוזשווילי, אלון חזן ואבשלום רצאבי פרסמו סרטוני תמיכה הקוראים להצטרף לעמותה.
אוהדים מוכרים של הקבוצה כמו איש הטלוויזיה, איתי שגב, וסמנכ"ל השיווק של הסטארט אפ הישראלי המצליח Wix, עומר שי, הצטרפו כחברים ולוקחים חלק פעיל בפעילות מאחוריי הקלעים. לכנס ההשקה של העמותה שנערך בהיכל התרבות בפ"ת בחודש שעבר הגיעו מעל ל-600 אוהדים, כמות גדולה מזו שמגיעה למשחקי הבית של הקבוצה העונה.
"ההתארגנות שלהם נראית מצויינת", אומר יו"ר ארגון היציע, שי גולוב, שליווה מקרוב לא מעט יוזמות אוהדים בשנים האחרונות. "עושה רושם שהם הפיקו המון לקחים מהניסיונות הקודמים שהיו בארץ. הם התארגנו מראש במשך הרבה מאוד זמן ובשונה מפעמים אחרות, לא הצהירו על מטרה מיידית אלא על בנייה לטווח ארוך. הפקת הלקחים הכי חשובה מבחינתם היא להימנע ממודל של מניות מיעוט של אוהדים בבעלות, כמו בהפועל ת"א והפועל כפ"ס, כי שם הוכח שזה פשוט לא עובד. הם בסיטואציה שלדעתי עדיין לא הייתה בליגה מקצוענית בארץ - ניסיון העברת בעלות לידי האוהדים. זה משהו שיהיה סימן דרך לשאר הקהלים בארץ אם הוא יקרה. הדבר הזה יעורר בחזרה את הדיון של בעלות אוהדים בליגה מקצוענית בכדורגל הישראלי".
אז איך זה אמור לעבוד? בשבועות הקרובים אמורה העמותה לקבל מבעלי המועדון סקירה מלאה על מצבה הכלכלי והמשפטי של הפועל פ"ת, ולאחריו להיכנס למשא ומתן על העברת השליטה בקבוצה לידיהם. החזון הוא "המודל הגרמני" – בעלות אוהדים במודל 50+1. בשנת 1988 ההתאחדות הגרמנית הודיעה כי מועדונים הרוצים לקבל רישיון השתתפות בשתי הליגות הבכירות חייבים לעמוד בתנאים מסוימים. המרכזי שבהם הוא ש-50 אחוזים ועוד קול אחד יהיו חייבים להיות בבעלות חברי המועדון, אשר משלמים עבור מניה בעלות כמה עשרות יורו בכל שנה.
בעקבות המהלך, קבוצות קטנות רבות במדינה, שהתקשו להעמיד עד יישום החוק תקציב ראוי, הצליחו לגייס ספונסרים רבים ולצרף אנשי עסקים לתוך המערכת, תמורת אחוזי מיעוט במועדון. בכך נכנסו אל מועדונים רבים, שסבלו מניהול קלוקל ואובדן זהות מקומית עד אותו תהליך, אנשי מקצוע איכותיים. הקהל חזר למגרשים בהמוניו, ומזה 12 שנים הבונדסליגה היא הליגה שמושכת את כמות הקהל הגדולה ביותר באירופה, עם 40 אלף צופים בממוצע למשחק.
מועדון הפאר הגרמני שאלקה 04 הוא דוגמא מצוינת להצלחת המודל הזה. הקבוצה שזכתה ב-7 אליפויות ו-2 גביעים עד שנות ה-70, נקלעה למצב כספי קשה בעידן הבעלות הפרטית והתנדנדה בשנות ה-80 בין הליגה הראשונה לשנייה.
עם יישום חוק ה-"50+1" התחילה שאלקה לאט לאט לחזור לגדולתה, בעזרת עמותת האוהדים החזקה שנבנתה. הכחולים חזרו לבונדסליגה בשנת 91/92 ומאז זכו בשלושה גביעי גרמניה, השיגו שלוש סגנויות, זכו בגביע אופ"א ולא ירדו עד היום לליגה השניה.
עמותת האוהדים שלהם כוללת היום כ-137 אלף חברים והיא נחשבת לאחד המועדונים החזקים כלכלית בבונדסליגה. בעוד שבגרמניה חברות כמו "אאודי", "אדידס" ו"פולקסווגן" משלמות מיליוני יורו עבור אחוזים בודדים בבעלות על מועדונים, בישראל, ובוודאי במצב של הפועל פ"ת בליגה השנייה, נדרשים סכומים קטנים הרבה יותר.
בהפועל פ"ת זה אמור לעבוד כך: שבעת חברי הוועד המנהל שייבחרו בבחירות ל"כחולה" ימנו ועדת דירקטורים, שתורכב מאנשים בעלי ניסיון ניהולי אשר יימנו את שדרת אנשי המקצוע של המועדון ויתוו את הדרך לפיה תתנהל האגודה.
"המטרה היא שאנשי עסקים וספונסרים ישלימו את התקציב הדרוש, פרט להכנסות מהצטרפות חברים לעמותה, בדיוק כמו שקורה בגרמניה", מדגיש בן עמי. "הרעיון הוא שתמיד האוהדים יהיו רוב, ישלטו וייבנו תכנית עבודה רב שנתית לקבוצה הבוגרת ולמחלקת הנוער.
אני חושב שברגע שקהלים אחרים ייראו שזה מצליח בהפועל פ"ת, נראה התארגנויות של אנשים שייקחו את המושכות וינסו לעשות משהו שיחזיר להם את הכיף, ההנאה והגאווה בקבוצה שלהם. אנשים עדיין מאוד שמרנים ופוחדים לעשות שינויים, חוששים, די סקפטיים שדברים באמת יכולים להשתנות. אני מקווה שהסיפור של הפועל פ"ת יהווה השראה לקהלים אחרים שמרגישים שהמועדון שלהם איבד את הדרך".
"ידענו שכדי לקבל את האמון של האוהדים אנחנו צריכים להיות מוכנים עד לפרטים הקטנים ביותר", מוסיף גולדבלט. "לפני החשיפה לקהל עבדנו במשך חודשים עם תכנית סדורה. התחלקנו לשבעה צוותים, כל ועדה עבדה בתחום שלה עם לו"ז מסודר ומטרות וידענו לאן אנחנו רוצים להגיע. אמנם אין לנו ניסיון בניהול של קבוצת כדורגל, אבל אף אחד לא נולד עם ניסיון כזה והעמותה גם תדע בעתיד למנות את אנשי המקצוע הנכונים. אנחנו יודעים שאנחנו ולא אף אחד אחר נהיה שם תמיד ולא נברח, להבדיל מאנשים שהיו פה שעזבו כשנהיה קשה. אנחנו מבינים שבלעדינו אין הפועל פתח תקווה".