ביום שבת האחרון, כשמכבי חיפה חזרה מפיגור לעוד נצחון ליגה, 6,000 הירוקים בנתניה ועוד אלפים בבית הרגישו במשהו מיוחד. אולי הם הרגישו שעל העונה שלהם כתוב 'תואר'. עוד מוקדם להגיד, אבל נדמה שהערב (רביעי) אריק בנאדו עשה צעד משמעותי מאוד בדרך לרגע מכונן בקריירת האימון שלו: חיפה התארחה אצל בית"ר ירושלים ולא התקשתה להביס אותה 0:3 בטדי, בדרך לחצי הגמר. הצהובים-שחורים, מבחינתם, סיימו את העונה בצורה מרה.
15 שנים עברו מאז הגביע האחרון בו זכו הירוקים, ומאז הם מקפידים להיכשל במפעל בצורה עקבית מאוד. תחת אלישע לוי חיפה הגדילה לעשות כשהגיעה ל-3 גמרים ב-4 שנים, ובכל אחד מהם הפסידה בצורה כואבת יותר מהשני. אבל כבר אמרנו שתחת בנאדו משהו מיוחד קורה בכרמל. המאמן הלא מנוסה (שבעת ההנפה האחרונה של המועדון עוד היה שחקן הרכב צעיר), אולי לא יצליח להדביק את מכבי ת"א בליגה, אבל הערב הוא הצליח לנטרל מוקש שבמונחים ירוקים נחשב לבעייתי מאוד, וכעת הוא במרחק 2 נצחונות מתואר ראשון בקריירה, וגביע חיפאי ראשון מאז 1998.
למרות שהקהל החיפאי היה רוב ביציעים וסיפק אווירה ביתית לאורחים, הפתיחה היתה דווקא של בית"ר, שעוד ניסתה להוכיח כי ההתבזות עם ה-5:0 בבלומפילד לא היתה מייצגת. אבל לאט לאט בוקולי וקטן הקשישים השתלטו על המגרש, ובדקה ה-25 האחרון סיפק כדור גאוני שחתך את ההגנה וטוואטחה לא התבלבל מול הרוש.
9 דקות מפתיחת החצי השני מויאל גלש בפראות משוללת כל הגיון לרגליו של גולסה, וגרם לפנדל שסגר את המשחק. עמאשה אמר תודה ועשה 0:2 מהנקודה. החגיגה הירוקה הגיעה לשיאה בדקה ה-72, כשאנדלובו מצא את הרשת אחרי בישול גולסה וסגר את הסיפור. לפני הסיום קריאף המתוסכל ביצע עבירה מכוערת והורחק, ואם יש מישהו בהתאחדות שראה זאת הוא צריך להיות מוענש בחומרה רבה מאוד על הצעד השלילי הזה.
בעוד חיפה הפכה למועמדת הבכירה לזכות בגביע, בית"ר יכולה להכתיר עצמה כסיפור העצוב של העונה הזאת. מאז הגעת הצ'צ'ניים ועם התגודדות ענני האנרגיה השלילית מטעם הקהל, החבורה התוססת - זאת שלפני חודשיים איימה על הפסגה - נראית כמו אוסף שחקנים שפשוט לא רוצים להיות שם. האמת? קשה להאשים אותם.
הירושלמים לא יכולים אפילו להתנחם בקלישאה ''ללכת לים'', אבל הנקודה ברורה - בית"ר סיימה את העונה בהתרסקות כואבת: מקצועית, כלכלית, תדמיתית ופוליטית. אבל אם מישהו חושב שלא נותר לקבוצה של אלי כהן על מה לשחק, נמליץ לו להעיף מבט בתחתית הטבלה. חוסר החשק הזה עוד עלול להוביל לירידת ליגה. גם אם זה נשמע לכם מופרך, תזכרו את המילים הללו.
מהלך המשחק
ההזדמנות הראשונה במשחק היתה של המארחת, כשבדקה ה-6 בן שושן מצא את ריקן, אבל שראנוב היה במקום. בדקה ה-17 בוקולי הגביה עם רגש, אזולאי נותר לבד ונגח לידיים של הרוש מקרוב. בדקה ה-25 קטן התנהל עם הכדור במרכז המגרש, הרים ראש ושיגר מסירה גדולה שחתכה את כל ההגנה, טוואטחה לא התבלבל מול הרוש, 0:1 לירוקים.
החצי השני נפתח באותה הצורה שבה הסתיים הראשון: חוסר ריכוז של בית"ר. בדקה ה-54 מויאל ביצע גלישה חסרת פשר ולא חכמה במיוחד ברחבה, יפת הצביע על הנקודה ועמאשה עשה 0:2 בפנדל. 18 דקות לסיום גולסה סיפק אסיסט נהדר לאנדלובו המחליף, שהכניע את הרוש בקלות ורץ לחגוג 0:3 לחיפה. 5 דקות לסיום קריאף התנהג כמו אחרון הפרחחים והורחק אחרי עבירה מבישה.
הרכבים
בית"ר ירושלים: אריאל הרוש; אלי דסה, דינו שקבורץ, מתן בראשי, חיים מגרלשווילי (דומניק גלאבינה/60); קובי מויאל, דריו פרננדס, אופיר קריאף (הורחק/85), אבי ריקן; עמית בן שושן (ערן לוי/62), זאור סדאייב.
מכבי חיפה: בויאן שראנוב; אייל משומר, אנדריי פילאבסקי, אוראל דגני, טאלב טוואטחה; גוסטבו בוקולי (לירוי צעירי/69), אייל גולסה, יניב קטן, חן עזרא; וויאם עמאשה (אלון תורג'מן/76), שלומי אזולאי (דינו אנדלובו/65).
שופט: אלון יפת.
