בשנים האחרונות כבר קרה מספר פעמים שלמשחק הגמר של גביע המדינה הגיעה קבוצה אחת פייבוריטית ומולה התייצבה קבוצה שהיא האנדרדוג המובהק. למרות שבני יהודה היא קבוצה מהדרג השני בליגת העל עדיין בעונה שעברה הפייבוריטיות של הפועל תל אביב לפני משחק הגמר מולה היתה נראית לעין.
למעט משחק הגמר לפני שמונה שנים כשהפועל רמת גן (אז בלאומית) זכתה בגביע על חשבונה של הפועל באר שבע (אז בליגת העל) כמעט תמיד הקבוצה הפייבוריטית גם זוכה בסופו של דבר בתואר גם אם הגמר הגיע לבעיטות הכרעה מהנקודה הלבנה.
הפעם, מעבר לעובדה שמדובר בקלאסיקו הישראלי (כמה מוזר להשוות בין משחק של הפועל ת"א למכבי חיפה למשחק של בארסה נגד ריאל) יש תחושה שאין קבוצה פייבוריטית במשחק הזה וזאת למרות שחיפה חגגה אליפות לפני קצת יותר משבוע.
הפועל ת"א ידעה במהלך השנה האחרונה לשים בצד את האירועים מחוץ למגרש וברגע האמת להתרכז בכדורגל. כך יהיה גם בעוד יומיים. בטוח שערן זהבי, בן שהר ושות' ירצו להיפרד מהאוהדים האדומים עם תואר.
מכבי חיפה אמנם שבעה מחגיגות האליפות אבל היא לא תרצה לוותר על גביע ראשון אחרי 13 שנה. קצת מוזר שקבוצה שזכתה במהלך התקופה הזו בשבע אליפויות לא הניפה את גביע המדינה מאז 1998. רק הנתון הזה יגרום לחניכיו של אלישע לוי לטרוף את הדשא.
אם יענקל'ה שחר צריך עוד הוכחה למה כדאי להשאיר את אלישע לוי בתפקיד הרי שזכיה בגביע שתשלים דאבל יהווה את החותמת לכך שהמאמן יישאר עונה נוספת כדי לבנות את העונה הבאה בליגת האלופות. שם חיפה כבר לא תסיים את הקמפיין עם 0 נקודות ו-0 שערים.
אבל אל תטעו, המשחק הזה לא הולך להיות קל עבור אף קבוצה וקשה מאוד לשים את האצבע על הקבוצה שמועמדת להניף את הגביע. מה שבטוח מצפה לנו משחק שקול מאוד ורק נקווה שהמשחק לא ייגרר להארכה לאחר 0:0 בתום 120 דקות. כשכל כך הרבה שחקנים מוכשרים נמצאים בו זמנית על מגרש אחד משעמם לא צפוי להיות.
הכתוב הינו טור דעה
