טיפול בהרדמה מלאה. רק כך אפשר לתאר את חצי הגמר הראשון והמשעמם בין הפועל תל אביב לעירוני קרית שמונה. זאת כמובן עד שבא ערן זהבי ועם מספרת יפהפייה אולי הציל את העונה המגמגמת של האדומים.
דווקא קרית שמונה עשו קולות בתחילה של מאבק ראוי, אך לקבוצה הסיפמפטית מהצפון לא היה את הכושר ובעיקר את הניסיון שיש לאלי גוטמן ושות' במעמדים האלה. אבל בכל זאת למרות ההפסד מגיע שאפו לקבוצה של רן בן שמעון. עוד כמה שנים ובעיקר עם איזי שירצקי שימשיך לתמוך, עוד יניפו בצפון את גביע המדינה ואולי גם יום אחד את הפרס הגדול, אליפות.
המשחק השני הפגיש את שתי הקבוצות שנמצאות בכושר הטוב בליגה. מכבי נתניה עלתה מול מכבי חיפה ללא רגשי נחיתות, ולמה שיהיו לה?. ראובן עטר הנפלא כבר מכיר את הענק הירוק מחיפה ומסתכל לו בלבן של העיניים ושולח את פיראס מוגרבי לתת את הראשון לתפארת מדינת ישראל.
אבל חיפה השנה לא מוותרת בקלות, והחניכים של אלישע לוי לא נשברו מהשיויון של אחמד סבע המצויין לאחר השער של דבאלשווילי, והמשיכו במומנטום המצויין מאז המשחק מול הפועל ת"א בליגה. ובכלל נראה שהשנה חיפה יותר שולטת העצמה ולא מתפרקת שקצת קשה ועל כך שאפו לאלישע.
אבל גם לראובן עטר מגיע את כל הקרדיט. עם שחקנים שרובם אנוניימים, הוא בנה קבוצה לתפארת. קבוצה שמאכילה את הגדולות בקש לפני שהיא משחררת איזו נקודה או חס וחלילה שלוש. אם עוד קצת כסף בקופה וראובן על הקווים, אני צופה לנתניה גדולות בעונה הבאה.
תתארו לכם איזה גמר הולך להיות לנו. חיפה כבר לא מפחדת מהאדומים לאור הניצחון המרשים בקרית אליעזר, ואילו מנגד אלי גוטמן יודע שאיבוד הגביע וידרש יותר מ-'במבי' כדי לחבר את השברים לקראת העונה הבאה.
אני לא רוצה להמר מה תהיה התוצאה, כי בכל זאת גמר גביע וכל הקלישאות יוצאות מהבוידם, אבל הולך להיות גמר טוב, עם אלפי אוהדים שימלאו את החורבה ששמה אצטדיון רמת גן, ותהיו בטוחים שתהיה אווירה מעולה. וכמו שאמרתי, יהיה קלאסיקו של גמר.
הכתוב הינו טור דעה
