קצת יותר מ-15 שנים וחצי לאחר הופעות הבכורה שלו בנבחרת ישראל, יוסי בניון נכנס רשמית לספרי ההיסטוריה של הכדורגל הישראלי: הקשר של קווינס פארק ריינג'רס עלה כמחליף בדקה ה-64 מול מקסיקו, רשם את ההופעה ה-95 שלו במדים הלאומיים, השאיר מאחור את אריק בנאדו (94) ונשאר בודד בפסגת שיאני ההופעות בנבחרת ישראל.
בניון, שבמשך 95 הופעותיו כבש 24 שערים, נמצא במקום השני-שלישי (לצד שייע פייגנבוים) בטבלת כובשי השערים, כשרק מוטל'ה שפיגלר (33) מקדים את השניים. בעוד כשבוע ישלים יוסי בניון שלוש שנים ללא שער בנבחרת, ונראה שלהבדיל משיא ההופעות, את שיא השערים הוא לא יצליח לשבור.
נכון לעכשיו, בניון ובנאדו הם שני היחידים שחצו את רף 90 ההופעות בנבחרת ונראה כי מלבד בניון, אם וכאשר, אף שחקן ישראלי לא קרוב לחצות את רף ה-100 בעתיד הקרוב. הסיבה? מלבד אוואט (78) וטל בן חיים הבלם (77), אין אף שחקן פעיל עם מעל 50 הופעות בנבחרת.
אז בישראל אמנם אין אף שחקן ברשימה היוקרתית של 100 הופעות נבחרת, אך בעולם המצב שונה לגמרי. ארה"ב שלחה 14 נציגים לרשימה, מצרים במקום השני עם 12 וגרמניה ומקסיקו הוסיפו עשרה שחקנים. לכבוד השיא של בניון, ניסינו לבנות את ההרכב הטוב ביותר, עם מספר ההופעות הרב ביותר. שחקנים עם כמות הופעות מרשימה במיוחד כמו איבן הורטאדו (אקוואדור, 167 הופעות) או ויטאליס אסטאפייש הלטבי (166 הופעות) נותרו בחוץ בגלל היכולת המקצועית, אך יש לא מעט שמות מפתיעים בין ה-11.
שוער: איקר קסיאס (ספרד, 153 הופעות)
אלוף אירופה הטרי עם ריאל מדריד, עומד בשער נבחרתו מאז 3 ביוני 2000, ולמרות שהוא כבר בן 33 לא נראה כי הוא מתכוון לזוז הצידה. למרות שהפך למספר שתיים בקבוצתו, בנבחרת הוא צפוי להמשיך לעמוד בין הקורות גם בברזיל בניסיון לשמור על התואר אלוף העולם ולייצר שושלת (יורו, מונדיאל, יורו, מונדיאל) שספק רב אם אי פעם נבחרת כלשהי תצליח לשחזר.
מגן ימני: חבייאר סאנטי (ארגנטינה, 145 הופעות)
אם בניון היה שובר את השיא של בנאדו קצת מוקדם יותר, המגן שערך את הופעת הפרישה שלו רק לפני כשבועיים עוד היה שחקן פעיל. סאנטי כבש אמנם רק 5 שערים במדי האלביסלסטה, אבל אחד מהם זכור במיוחד, לאחר מבצע קבוצתי מרשים במצב נייח ב-2:2 מול אנגליה במונדיאל 98'. ב-2006 וב-2010 לא זומן לגביע העולמי, מה שמנע ממנו לצבור עוד מספר הופעות.
בלם: לותאר מתיאוס (גרמניה, 150 הופעות)
מי שעקב אחרי נבחרת גרמניה בשנות ה-80 וה-90 עשוי לחשוב שמתיאוס היה שם מאז ומעולם. האמת, שזה די נכון. מאמן מכבי נתניה בעבר שיחק במשך 20 שנה (!) בנבחרתו – נתון שרק חמישה שחקנים אי פעם הצליחו לעקוף. הישג מדהים נוסף של הגרמני: שיחק בחמישה גביעי עולם. 1982, 1986, 1990, 1994, 1998 והצליח לזכות בו פעם אחת, כקפטן, ב-1990. בנוסף, שיחק 4 פעמים ביורו (1984, 1988, 1992, 2000), אך נעדר מיורו 1996, בו זכתה הנבחרת.
בלם: פאביו קנבארו (איטליה, 136 הופעות)
שחקן השנה בעולם ב-2006 זכה בתואר האישי בזכות הישג קבוצתי אדיר: הזכייה עם נבחרתו במונדיאל אחרי ניצחון מול צרפת בפנדלים. קנבארו ערך את הבכורה ב-1997, ו-12 שנים לאחר מכן השאיר את פאולו מאלדיני מאחור ברשימת שיאני ההופעות של נבחרת איטליה.
מגן שמאלי: פאולו מאלדיני (איטליה, 126 הופעות)
הבן של צ'זארה מאלדיני הצליח להשאיר את אביו מאחור בראי ההיסטוריה. פאולו אמנם לא זכה מעולם במונדיאל או ביורו, אך הופיע בארבעה טורנירים אירופיים ובעוד ארבה גביעים עולמיים. דווקא לאחר פרישתו מהנבחרת, איטליה הצליחה לזכות במונדיאל 2006, קנבארו הניף גביע ומאלדיני נותר מאחוריו.
קשר אמצע: קובי ג'ונס (ארה"ב, 164 הופעות)
הוא אמנם לא שיאן ההופעות העולמי, אך ג'ונס מחזיק בשיא ההופעות של ארה"ב – הנבחרת ששולחת הכי הרבה נציגים לרשימת ה"100 ומעלה". ג'ונס שיחק בשלושה מונדיאלים (1994, 1998 ו-2002). כמו לא מעט אמריקאים, יצא לנסות את מזלו באירופה בעקבות המונדיאל שנערך במולדתו, אך לאחר קדנציה קצרה בקובנטרי וארבעה משחקים במדי ואסקו דה גמא חזר ללוס אנג'לס גלאקסי כדי להפוך לשחקן הראשון אי פעם ב-MLS שחולצתו (מספר 13) יוצאת לפנסיה.
קשר אמצע: אחמד חסן (מצרים, 184 הופעות)
שיאן ההופעות העולמי, ובתקופה הקרובה לפחות אף אחד לא ישבור את השיא הזה. שיחק במדי מצרים קצת יותר מ-16 שנה וזכה עם נבחרתו 4 פעמים באליפות אפריקה (1998, 2006, 2008, 2010). בנוס, ב-2006 נבחר לשחקן המצטיין של הטורניר. אגדה של ממש.
קיצוני: לנדון דונובן (ארה"ב, 156 הופעות)
אם תשאלו את הכוכב בן ה-32 של לוס אנג'לס גלאקסי, הוא עדיין שחקן נבחרת פעיל. אם תשאלו את יורגן קלינסמן, בכלל לא בטוח. דונובן לא זומן למונדיאל הקרוב בצעד שעורר סערה, ויממה לאחר מכן כבש צמד במדי קבוצתו כדי להפוך לכובש המצטיין של ה-MLS בכל הזמנים. השחקן הפעיל עם הכי הרבה הופעות בעולם, אך קסיאס צפוי לעקוף אותו בברזיל.
קיצוני: יארי ליטמאנן (פינלנד, 137 הופעות)
הפיני ששיחק באייאקס וליברפול בין היתר, נמצא במקום השני בהיסטוריה מבחינת משך הקריירה הבינלאומית. ליטמאנן שיחק במדי פינלנד מאוקטובר 1989 ועד נובמבר 2010 - יותר מ-21 שנים. לצערו, לא זכה לשחק בטורניר גדול (יורו או מונדיאל), אך נחשב לשחקן הפיני הגדול בכל הזמנים. גם משהו, לא?
חלוץ: מירוסלאב קלוזה (גרמניה, 131 הופעות)
רגע לפני שהמונדיאל ייצא לדרך, חלוץ נבחרת גרמניה יחגוג יום הולדת 36. החגיגות האלה יהפכו לגדולות פי כמה וכמה אם בגביע העולמי עצמו יצליח קלוזה להיכנס לספר השיאים העולמי. כל מה שצריך החלוץ לעשות הוא לכבוש פעמיים כדי להפוך למלך שערי המונדיאל בכל הזמנים עם 16, ולהשאיר מאחור את רונאלדו. כרגע, קלוזה מחזיק בהישגים יפים אחרים: היחיד שכבש 4 שערים ומעלה בשלושה טורנירים שונים, היחיד שכבש 5 שערים בשני מונדיאלים ברציפות ובעל 68 שערים בינלאומיים, בדיוק כמו גרד מולר.
חלוץ: עלי דאי (איראן, 149 הופעות)
109 שערים ב-149 הופעות, מספר פשוט מדהים. דאי שיחק רק במונדיאל אחד (1998), אך כשאתה השחקן שכבש יותר מכל אחד אחר בעולם במדים הלאומיים, אתה יכול לפרוש מרוצה ושמח בחלקך.
