במחנה האימון שקיימה קריית שמונה בתחילת העונה בקיסריה, הטבחים במלון הופתעו לנוכח בקשת אחד מהשחקנים, להפריד בין החלבון לחלמון בארוחת הבוקר. לאותו שחקן קוראים איתן טיבי, הבלם שאלי גוטמן מקווה כי יצליח להיכנס לנעלים הגדולות של טל בן חיים, שלא זומן לסגל לקראת צמד המשחקים מול לוקסמבורג בגלל שלא מצא קבוצה.
המקרה בפסקת הפתיחה הוא רק דוגמה לאופיו של טיבי, שחקן שכמו בנושא התזונה, כך גם על המגרש - לא מוותר לעצמו. הוא ימעיט בפחממות כשאין אימונים ותמיד יעדיף סלטים. הוא בקשר טוב עם הוריו שמעורבים מאוד בקריירה שלו, אבל בניגוד ללא מעט אבות או אמהות שכולנו מכירים, הוריו אף פעם לא בפרונט. עדיין יש כאלו שלא מכירים אותו, אבל אנשי מקצוע מעידים על טיבי שהוא מקצוען. לא תראו אותו מבלה ובדרך כלל תתפסו אותו עם החברה או המשפחה. "הוא פשוט טיפוס ביתי", מעידים עליו החברים.
כילד הכדורגל תמיד משך אותו, והשחקן האהוב עליו הוא פויול, בשל ההקרבה והלחימה על כל כדור והמוטו שלא לוותר אף פעם. עם הכדור הוא תמיד מאוד שקט, אבל גם לא מרבה לדבר ולכוון את השחקנים שלפניו, דבר שלפעמים הרתיח את המאמנים שעבדו איתו. בחדר ההלבשה של ק"ש טיבי היה דמות אהובה. "הוא אחד האנשים הכי מצחיקים שיש", אומר עליו חברו לקבוצה לשעבר, ברק בדש. מאז החל לשחק כדורגל הוא עולה למגרש כשעל ידו קשור צמיד חמסה, אותו הוא שומר רק למשחקים. אלי גוטמן שם עין על טיבי כבר לפני משחק ההכנה מול אוקראינה, אבל פציעה גרמה לבלם הצעיר והמוכשר לפספס את אותו משחק עד המשחקים הרשמיים מול אזרביג'אן ורוסיה, שבשניהם פתח בהרכב.
בגיל 24, יש לטיבי לא מעט על הכתפיים. הוא גדל במכבי חיפה ונופה כשהיה בנערים, משם עבר לבית"ר חיפה עד שבגיל נוער עבר למכבי נתניה ומשם לבוגרים של בית"ר ירושלים. בעידן הכסף הגדול של ארקדי גאידמק, טיבי הצעיר לא הצליח להתמודד עם שמעון גרשון ואריק בנאדו על מקום בהרכב, ולכן יצא לנסות את מזלו בשרלרואה הבלגית, שם הוא לא זכה להצלחה גדולה. בהמשך חזר לארץ והיה שותף מלא לאליפות ההיסטורית של קריית שמונה, לפני שעבר למכבי ת"א אחרי שזכה בבוררות נגד קבוצתו לשעבר. עד עכשיו טיבי שמר על שתיקה, העדיף שלא לדבר על ק"ש מטעמי כבוד ולא על הנבחרת מחשש לעין הרע. רגע לפני שהוא מקבל את המפתחות במרכז ההגנה של גוטמן, טיבי מדבר על הכל בראיון לאתר ערוץ הספורט.
כמו לא מעט שחקנים, חזרת מאירופה אחרי עונה לא טובה בבלגיה.
"אם לומר את האמת, המאמן בשרלרואה לא אהב אותי. הוא דרש ממני לשחק מגן ימני וזה תפקיד שאני לא מרגיש בו בנוח. זה לא התפקיד הטבעי שלי. הם ציפו למגן שיתקוף וכל הזמן יצטרף להתקפה וזה לא הסגנון שלי. כשחזרתי לארץ, גם שמחת החיים שלי חזרה".
עד הריב עם שרצקי והבוררות עם ק"ש?
"אני לא יכול להגיד מילה רעה נגד איזי. רק דברים טובים. עזבתי את ק"ש בדרך שלא רציתי בה, וחבל שזה יצא ככה. אם אראה אותו ברחוב אלחץ לו את היד ואני מאחל לו ולק"ש את כל הטוב שבעולם. לעולם לא אשכח שאני חלק מההיסטוריה של העיר הזו. עד שלקחנו אליפות דיברו עליה רק בהקשרים של קטיושות וטילים, ולא על בהקשר של כדורגל".
החתימה במכבי ת"א זו התגשמות חלום בשבילך?
"מבחינתי זה רגע השיא בקריירה. להגיע למועדון המפואר ביותר בכדורגל הישראלי זו הגשמת חלום, ללא ספק. עזבתי את ק"ש כי רציתי להתקדם ואני בטוח שגם אם יש שם אוהדים שכועסים עליי, הם מבינים שלכל אדם יש שאיפות להגיע כמה שיותר רחוק. אני שמח שהצלחתי להגיע לזה".
ומה השלב הבא? לחזור לאירופה?
"אני חושב כרגע רק על הצלחה עם מכבי. אני חי את הרגע וטוב לי אבל לימדו אותי לעולם לא להגיד 'לעולם לא'. אם תהיה לי האפשרות לחזור לאירופה אז ברור שאשקול זאת, אבל למה אני צריך לחשוב כל כך רחוק?".
הזימון לנבחרת הפתיע אותך?
"לא אשקר, זאת היתה התרגשות גדולה. באותו רגע אתה צובט את עצמך ושואל אם זה אמיתי ורק אחרי כמה שניות אתה אומר לעצמך 'מגיע לי, כי אני עובד קשה'. כיף לקבל זימון, אבל הרבה יותר קשה לשמר את האמון ולא קל לשמור על מקומך בנבחרת. אני לא מתכוון לנוח, אלא רק להמשיך לעבוד ולהוכיח שמקומי שם".
כשבן חיים לא נמצא, יש לך הרבה מאוד אחריות.
"אני תמיד רוצה שיהיו ממני דרישות וציפיות ואני דורש מעצמי את המקסימום כדי לעזור לנבחרת. המשחק נגד רוסיה היה רע מאוד ונגד לוקסמבורג יש לנו הזדמנות להשכיח את מה שהיה בר"ג, לשפר את היכולת ובעזרת השם לנצח גם שם וגם בבית. יוסי בניון? "זה לא התפקיד שלי לדבר על זימונים, ולא אכנס לפינה הזו".
הביקורות נגדכם ונגד המאמן לא היו פשוטות אחרי המשחקים האחרונים.
"אלי גוטמן עומד מאחורינו בכל רגע נתון והוא נותן לכולנו ביטחון. הייתי שמח אם התקשורת היתה איתנו, כי הנבחרת היא של כל המדינה,אבל אנחנו השחקנים צריכים להתרכז בלעשות את העבודה שלנו. לא תמיד כיף לשמוע מה שרושמים או אומרים. אני רק יכול להבטיח שכולנו רוצים מאוד להצליח".
הקמפיין גמור?
"אני באופן אישי לא אוהב את האמירה הזו. הקמפיין לא גמור בכלל ומי שאומר את זה לא יודע על מה הוא מדבר. שוויץ הפסידו במשחק ראשון בקמפיין הקודם ובסוף העפילו ממקום ראשון. כדורגל זה מקצוע נזיל. אולי יהיו כאלה שיגידו שאני מקשקש, אבל כלום עוד לא נגמר".
