"המטרה שלי זה גם לשחק ברמה גבוהה בנבחרת כמובן, ולהוכיח לאלישע שהוא יכול לבנות עליי לכל הקמפיין", סימן אופיר דוידזאדה מטרות, "אם אני אראה את זה כמובן שהוא ייתן לי לפתוח אבל חובת ההוכחה היא עליי".
היה חשש מקצועי שבגלל שאלישע מונה למאמן הוא יזכור את מה שהיה בשנה הלא טובה שלך?
"ברור שהיה את החשש הזה שבגלל שעם אלישע הייתה לי שנה לא טובה אז הוא יכול לבוא ולא להאמין בי. יש את המאמנים האלה שחושבים שעם השחקנים האלה אי אפשר להוביל נבחרת. רואים שככה זה לא איתו. הוא נתן לי לפתוח נגד סרביה וכנראה שגם נגד איטליה, אז אני מאוד שמח שהוא שם את הכל מאחוריו ומתרכז במה שקורה עכשיו".
בגיל 25, אופיר דוידזאדה חווה קיץ עליו הוא יכול היה לדמיין רק בחלומות הכי רחוקים. המגן השמאלי שגדל בהפועל ב"ש, כמעט והעפיל לליגת האלופות עם קבוצת נעוריו, ובהמשך הגשים חלום ויצא לאירופה, כשחתם בגנט הבלגית. רגע אחרי שהגשים פנטזיה אחת, הוא טיפס אל עבר פסגה אחרת, כאשר המגן זכה לזימון וצפוי להיות שחקן הרכב בקמפיין הקרוב תחת אלישע לוי, שהדריך אותו בעבר בהפועל ב"ש.
למרות שידעו גם ימים יפים יחד, דוידזאדה זוכר שתחת המאמן הטרי של הנבחרת, הוא חווה את העונה הרעה בקריירה, כזו שהוא יעדיף לשכוח. "בשנה שלפני שלוש שנים הייתה לי תקופה לא טובה. זו הייתה העונה הכי גרועה בקריירה שלי וזה היה בתקופה של אלישע", הוא סיפר, "אחרי שנגמרה העונה הכי קל היה לבוא וליפול, להתאכזב ולהישבר, אבל זה דווקא חיזק אותי. אמרתי שפה אני נמדד, כי אף פעם לא עברתי תקופה גרועה. עכשיו זה או שאני עולה למעלה או שמכאן הקריירה שלי יכולה להתדרדר. ואז איתן עזריה וברק בכר הצטרפו לקבוצה".
ספר לנו איך הייתה העבודה איתם שהצליחה לעשות אצל את ההבדל?
"הראו לי סרטוני וידאו, ערכו לי שיחות אישיות, קראתי ספרים, נפתחתי לעולם המנטלי ברמה הרבה יותר גדולה. זה מאוד עזר לי, יש שחקנים שזה לא מדבר אליהם. אליי זה מאוד מדבר ומאוד עזר. העולם המנטלי בא יד ביד עם הכדורגל. כדי לבוא מפוקס ולהיות חזק בכל משחק זה גם הרבה בראש לא רק ברגליים. איתן עזריה פתח בפני את העולם".
אתה עובר הרבה תהפוכות בימים האלה, אבל דברים טובים.
"כן, דברים טובים, בדיוק מה שרציתי להגיד. המון דברים טובים קרו לי בזמן האחרון ואני שמח. עבדתי קשה כל הקריירה שלי. היו לי מטרות שרציתי להשיג ואני שמח שזה קרה עכשיו. אני חושב שהכל קרה לי בבום, אבל זו באמת תקופה טובה שלי".
אחרי שמונה שנים בקבוצה הבוגרת, דוידזאדה הגיע לתחושת מיצוי, ועבר לגנט הבלגית בשביל חוזה משודרג. את הפרידה מאצטדיון טרנר, מהאוהדים ובעיקר מהחברים, הוא לא ישכח בקלות.
"זה היה יום לא פשוט, קודם כל באמת שהתאכזבתי בשביל הקבוצה. הרגשתי שהגיע לנו. היה משחק מדהים מול סלטיק. מהדקה הראשונה הרגשנו שיכולנו לעבור ובאמת שהיה חסר ממש קצת כדי שנעשה את זה", הוא שיחזר, "איך שנגמר הבנתי ששמונה שנים נגמרו בקבוצת הבית שלי, שגדלתי ואת הערכים שלי קיבלתי שם. זה היה יום מאוד מרגש. הייתי לבד בחדר הלבשה ואפילו ירדו לי דמעות קצת. שמונה שנים זה דבר לא פשוט".
אם ניפגש בעוד שלוש שנים, איפה אופיר דוידזאדה יהיה?
"בליגה הספרדית הראשונה ושחקן מוביל בנבחרת, אלו שתי המטרות הכי חשובות שלי כרגע. עוד שלוש שנים זה המון זמן בשביל לעשות את זה ואני חושב שאני יכול לעשות את זה".
