קשה לאפיין את השנה החולפת מבחינת הספורט הישראלי. האופטימיים ינפנפו בהישגים של הספורטאים האולימפיים שלנו, כשנה לפני הדלקת הלפיד האולימפי בלונדון. הפסימיים יגידו שהצלחה באליפויות עולם או אליפויות אירופה לא יבטיחו מדליה אולימפית.
תבחרו את הרגע שעשה לכם את השנה ותזכו בפרסים מגניבים
האופטימיים יגידו: אליצור רמלה הביאה את גביע אירופה לארץ הקדוש ומכבי תל אביב דרסה את אירופה עד שנעצרה בגמר היורוליג רק על ידי פנאתינאיקוס. הפסימיים יגידו שליגת הכדורסל רחוקה מלעניין וגם הנבחרת הלאומית לא הביאה יותר מדי כבוד באליפות אירופה.
האופטימיים יתעקשו ויטענו שיש לנו כמעט 40 ליגיונרים מפוזרים בליגות השונות ולא פחות משלוש קבוצות ישראליות בשלב הבתים של הליגה האירופית. הפסימיים יגידו שמרוב פרשיות לא ראינו את הכדורגל הישראלי ומרוב חקירות, הצבע השולט במגרשי הכדורגל שלנו היה הכחול הכהה של לובשי המדים ומה זה בכלל ליגה אירופית?
אבל למרות הכל, זה הספורט שלנו וכמו מכונית ישנה אנחנו מתלוננים, מתרגזים, מתעצבנים כשנתקעים אבל לעולם לא נחליף אותה בשום מכונית אחרת.
לצד ההצלחות והאכזבות, לכל ספורטאי יש רגע שהוא לא ישכח מהשנה שחלפה. תארים, רגעים מרגשים, רגעים עצובים או פשוט מאית שניה שתיחרט בזיכרון האישי שלו ובכלל בזיכרון שלנו. לכבוד ראש השנה לא בחרנו את ספורטאי השנה או הרגעים המאכזבים, אלא ביקשנו מהספורט הישראלי לבחור רגע אישי ואינטימי אותו הם לא ישכחו כנראה לעולם. ואנחנו איתם.
אז מה היה לנו? אליפות קשה ומתוקה של מכבי חיפה, גמר יורוליג ממנו נזכור את שחקני מכבי עומדים בחדר ההלבשה שניות אחרי ההפסד לפאו לדקת דומיה לזכר הנופלים, את תאונת הדרכים הטראגית של אבי כהן שאיחדה מדינה שלמה בצער שהיה, אליפות אירופה לאליצור רמלה, מדליות לאלכס שטילוב, לי קורזיץ ועוד. ONE הצטרף לכל ספורטאי ושמע ממנו את אשר הוא לעולם לא ישכח משנת תשע"א.
מאליפות ירוקה ועד ברצלונה הגדולה
אם שואלים את אנשי האלופה מכבי חיפה, אפשר לחלק את השנה לכמה אירועים מרכזיים, שכנראה גם ביציע ג' לא ישכחו: המאמן אלישע לוי נזכר כמובן בתואר: ”הרגע המרגש היה זכייה באליפות, החזרת האליפות לחיפה בעיקר בגלל הקושי והתחרות העצומה מול הפועל ת"א החזקה".
הקשר, אייל גולסה העדיף לבחור רגע של שמחה שבסופו של דבר מהול גם בעצב: "הרגע השמח שלי היה השער שכבשתי בגנק. שער שעד לאותה דקה הבטיח את מקומנו לליגת האלופות. לצערי בסופו של דבר הפסדנו בפנדלים ולא עלינו".
חברו של גולסה לחוליית הקישור, עידן ורד, גם ינצור בליבו את האליפות הראשונה עם הירוקים אך גם לא ישכח השנה את השער הנפלא נגד מאריבור שהעלה את הירוקים לפלייאוף: "זה היה רגע מרגש. זה היה שער גדול בגלל ששיחקנו מול אצטדיון שלם שהיה נגדנו".
אצל מחזיקת הגביע, הפועל ת"א, יזכרו מהשנה החולפת גם את ההופעה בליגת האלופות אך גם את הזכייה בגביע המדינה אחרי הפוטו פיניש הלא מוצלח עם מכבי חיפה על האליפות. החלוץ, טוטו תמוז, נזכר: "עשרות אלפי אוהדים, שתי הקבוצות הטובות בארץ ובסיום הנפת הגביע מול הקהל המדהים שלנו זו חוויה שאזכור לעד. זכיתי בכמה תארים, אבל זה המרגש מכולם והיה תענוג לחגוג עם האוהדים האדומים את הגביע".
הרכש הטרי של הפועל, עומר דמארי, שהתחיל את השנה במכבי פ"ת וסיים אותה באדום, בחר אירוע אישי יותר: "הרגע המרגש מבחינתי הייתה החתימה בהפועל. עוד כשהייתי ילד אהבתי את הפועל ורציתי לשחק כאן ושמחתי מאד שזה קרה. זה היה רגע משמעותי בשבילי גם בפן האישי וגם בפן המקצועי ואני מקווה להגשים רצון נוסף שלי בקרוב והוא לזכות עם הפועל בתואר".
עבור מאמן מכבי ת"א, מוטי איווניר, מדובר בשבועיים שהוא לא ישכח. "הרגע שנחרט אצלי לעד בזיכרון הוא רגע שנמשך כמעט שבועיים. התחיל במותו הטראגי של אחד החברים הקרובים ביותר שלי, אבי כהן ועד כמה שזה ישמע מוזר, עשרה ימים אחרי כך הגיע אחד הרגעים המאושרים בחיים כשמוניתי למאמן מכבי תל אביב".
שוער הצהובים, גיא חיימוב, דווקא ציין את עליית הצהובים לשלב הבתים של הליגה האירופית. גם שרן ייני בחר באותו ניצחון קסום על פנאתינאיקוס 0:3 כאשר עומר ורד דווקא הפתיע והלך לכיוון בלתי צפוי: "בלי ספק, אליפות ה-N.B.A של דאלאס מאבריקס וכמובן דירק נוביצקי. פשוט שחקן ענק".
מאמן אחד שהפך להיות אחד הבולטים בליגה, יובל נעים, בחר ברגע הגשמת החלום שלו: "מבחינתי האירוע הכי חשוב הוא ההצטרפות לבית"ר ירושלים, הרגע שבו חתמתי היה משמעותי מאוד עבורי".
או ברצלונה, ברצלונה
אמנם מדובר בסיכום של שנה עברית, אבל עבור רבים ההשפעה של מי שמוגדרת בפי רוב כקבוצת הכדורגל הגדולה בכל הזמנים היא גדולה. קפטן בית"ר ירושלים, אבירם ברוכיאן, הצטרף להתלהבות: "כל שנה גמר ליגת האלופות זה רגע שכל אחד מחכה לו. לא היה השנה גמר קלאסי יותר ממנצ'סטר יונייטד נגד בארסה. זה היה האירוע הגדול ביותר של השנה החולפת".
חלוץ בית"ר, עמית בן שושן, מצטרף לחברו: "מבחינתי, כמי שמשחק את המשחק וכמי שמחובר לכדורגל כל כך משחק גמר ליגת האלופות תמיד נראה לי כאירוע הכי גדול ששחקן כדורגל יכול לחוות. משחק כזה משאיר זיכרונות". גם הבוס של קרית שמונה, איזי שרצקי (שגם נכח בגמר) מוסיף: "אווירה מדהימה, משחק ענק ובלתי נשכח ונצרף גם את משחק השיא של ברצלונה 0:5 על ריאל מדריד. לא צריך יותר".
מאמן הפועל פ"ת, גילי לנדאו, תיאר בדרכו המיוחדת: "שלושה שבועות לפני המשחק התכנס צוות המומחים של מנצ'סטר על מנת לנתח ולפרק את ברצלונה לגורמים כדי לנסות ולפצח את הקוד שגורם לשליטה בכדור של בארסה למשך 90 דקות מול כל קבוצה. אחרי כל מה שנלמד בתקווה שייושם בגמר ליגת האלופות מגיעה ברצלונה וזה מצחיק אבל המשחק נראה כמו משחק בוגרים נגד נערים וזה בלשון המעטה. הקבוצה של פרגוסון ניסתה, רצתה ורצה אבל לא הצליחה לגעת בכדור. 90 דקות של קסם שבו השליטה של ברצלונה היא ללא עוררין מוחקות למנצ'סטר את כל החלומות שלה. אין ספק שהיא אחת מהקבוצות הגדולות בהיסטוריה".
מכבי מול פאו עם יד על השעון
רגע שלא יישכח בשנה החולפת ממחיש את הייחוד המדהים של ישראל, כשבשעה 19:30 מכבי ת"א עוד נאבקה על גביע אירופה וב-20:00 עמדה דקת דומיה לזכר הנופלים במערכות ישראל.
היו"ר, שמעון מזרחי, נזכר בתמיכה האדירה של האוהדים הצהובים: "זה היה הפיינל פור בברצלונה, אירוע שהיו בו כ-7,000 ישראלים שהגיעו מהארץ ונראו בכל רחבי ברצלונה. הגענו לגמר אחרי חצי גמר מרתק מול ריאל מדריד וזה הביא לכך שהעונה הזו מבחינתי היתה עונה מושלמת, גם אליפות, גם גביע וגם השתתפות בגמר היורוליג עם מכבי".
פורוורד הפועל ירושלים, אלישי כדיר, הוא היחיד שציין את ההופעה של נבחרת הכדורסל של ישראל באליפות אירופה. "כשעליתי על הפרקט התרגשתי מאוד. זו היתה הפעם הראשונה שלי באליפות אירופה". גם נבחרת הכדורסל של ספרד, שזכתה באליפות אירופה החודש, לא תישכח כל כך מהר.
מאמן עירוני קרית שמונה, רן בן שמעון: "הזכייה של ספרד ביורובאסקט, כששחקן ספסל שלא שיחק במשחקים הניף את הגביע לאחר שאביו נפטר שבועיים לפני זה (פיליפה רייס), אין ספק שזה רגע מרגש. אני חושב שבקבוצה שאמור להיות בה הכי הרבה אגו ואנחנו מגלים שיש שם הכי הרבה אנושיות זה ההסבר לסוד ההצלחה שלהם".
אבל עם כל הכבוד למכבי ולספרד, השנה שהיתה תיזכר כאחת השנים הגדולות בתולדות כדורסל הנשים. שי דורון מסבירה: "הרגע שהכי אזכור הוא הרגע בו הנפתי את גביע היורוקאפ באראס, צרפת. אי אפשר לתאר את ההרגשה של להגיע לאולם מפוצץ באוהדים צרפתים, שצבעו את האולם בוורוד ולזכות שם בגביע אירופה. בשבילי להגיע להישג כזה עם קבוצה ישראלית, שחקניות ישראליות, צוות מקצועי ישראלי ואוהדים ישראלים שהיו באותו האולם, היתה ההרגשה הכי טובה בעולם ומשהו קשה מאוד לתאר אותו במילים".
הכוכבים הגדולים, הספורטאים האולימפיים
הג'ודוקא ירדן ג'רבי, שזכתה במדליית ארד בטורניר המאסטרס: "ידעתי שאני צריכה לנצח שני קרבות בשביל לזכות במדליה, אבל כל קרב יותר איכותי וקשה מהאחר. הקרב הראשון היה מול מדליסטית אולימפית, הקרב השני נגד אלופת אירופה לשעבר. איך בכלל מתמודדים על הגרלה כזו?
הרגע שבו השופט הכריז 'איפון', היה משמח. בחצי הגמר הפסדתי לג'בריס אמנה הצרפתייה, כיום אלופת העולם אך לא נתתי לעצמי להתאכזב ממדליית הארד. באותו הלילה לא יכולתי להוריד את החיוך מהפנים ולא ישנתי לרגע בלילה בגלל האדרנלין".
הקופצת לגובה, דניאל פרנקל, מספרת: "כשבועיים לפני אליפות אירופה בפריז חליתי בשפעת, והטיפול ההכרחי הוא אנטיביוטיקה. היה מאתגר, הרגשתי שהגוף נחלש, אבל הבנתי שעכשיו זה להיות או לחדול. בגמר התרגשתי מאוד. כשהגובה הועלה ל-1.96 הרגשתי בעצמותיי שאני עוברת אך לצערי לא צלחתי את אותו גובה. אולם ידעתי שיום יבוא ואני אעשה זאת. רק אחרי הגמר הרשיתי לעצמי לחשוב על כך שסיימתי רביעית באליפות אירופה, ששברתי שיא אישי, שיש לי עוד סנטימטר לקריטריון אולימפי. הרגשתי ממוקדת, נחושה ונרגשת, הרגשתי שעבודה קשה משתלמת".
הגולשת לי קורזיץ גם ציינה שנה בלתי נשכחת עם הזכיה בסגנית אלופת אירופה כשהפנים שלה לעבר לונדון בשנה הבאה.
מי שלא הסכים עם כל אלו הוא הטניסאי ואחד הספורטאים הכי צבעוניים בספורט הישראלי, אנדי רם: "רק ג'וקוביץ'. איך הוא זכה ב-US OPEN ובווימבלדון הראה איזה ענק הוא. מי שלא מסכים איתי, שיתקשר. אני כבר אראה לו מה זה..."
ובתוך כל הרגעים הללו, צריך לזכור דבר חשוב: אנחנו אולי המבקרים הכי גדולים שלנו. מתלוננים וטוענים שהספורט שלנו נחות וחסר ערך אבל נראה שאם מסתכלים על התמונה הכוללת, המצב כנראה לא כזה גרוע. מדליות יש, הישגים יש, גביעים יש ויותר מהכל: הספורט הישראלי חי וקיים.
שתהיה שנה טובה לכל גולשי ONE.
