בשלושה ביוני 2010 מעטים מאוד ידעו מיהו המגן הימני שרן בן שמעון הביא מבני לוד מהליגה הלאומית לעולה החדשה לליגת העל, עירוני קרית שמונה. אלעד גבאי, מגן אלמוני באותם ימים הגיע לקבוצה הצפונית בגיל 25 על תקן מגן שני לברק בכר, עוזר המאמן כיום. ספק אם לולא הפציעה הקשה של בכר היה זוכה גבאי להציג ולהביא לידי ביטוי את יכולותיו הנהדרות.
גבאי יליד העיר ראשון לציון גדל במחלקת הנוער של בני יהודה. אביו שאול מספר כי מי שהבחין בילד היה אביו של החלוץ מור גולן: "אלעד שיחק בשכונה ואבא של מור גולן התקשר אליי אמר לי שיש לילד פוטנציאל וחבל לבזבז אותו, הוא אמר שהבן שלו משחק בבני יהודה והוא מכיר שם אנשים שיכולים לעזור לנו ושכדאי לי להביא את אלעד". שאול לא בזבז זמן ולקח את בנו כבר בגיל שש להתחיל להתאמן בשכונה.
באותם ימים שיחק גבאי כקשר באגף ימין וכחלוץ שהרבה למצוא את הרשת. "הוא כבש מעל ל-20 שערים בעונה בנערם ובנוער", טוען אביו. הילד המשיך לככב במחלקת הנוער ובגיל 18 היה אמור לעלות לבוגרים. ניצן שירזי אימן את הקבוצה הבוגרת והבהיר למשפחת גבאי כי אלעד לא בתוכניות ובשכונה הוחלט להשאיל אותו למרמורק מהליגה הארצית.
מי שאימן את מרמורק באותה תקופה היה זיו פלגי ז"ל, אותו מגדירים במשפחת גבאי כאדם נפלא שתמיד אמר 'אצלי זה גבאי ועוד 10'. עונתו השניה של המגן במרמורק היתה כזו שדחפה את גבאי לתודעה בליגות הנמוכות עם עשרה בישולים ו-15 שערים.
עוזרו של פרגי ז"ל, ירון גפני, המשמש כיום כמנהל בית הספר לכדורגל ברחובות ומאמן במחלקת הנוער בנס ציונה נזכר בימים ההם: "עבדנו עם אלעד כחלוץ, הוא היה מהיר ועם יכולת גבוהה, האופי שלו זה מה שותן לו את היכולת לשחק בכל עמדה במגרש".
גפני הוסיף: "הוא היה בן 19 ונתנו לו את המושכות, ראיתי באלעד מנהיגות ונחישות, תמיד ידענו שהוא ייתן את הכל. יש לו טכניקה טובה, מהירות, כושר גופני וכושר אירובי יוצא מן הכלל והשילוב הוביל להצלחתו". גפני לא מופתע מפריצתו של גבאי: "אמנם זה קורה רק עכשיו אבל זה לא מפתיע את מי שמכיר אותו, אני שמח שהפוטנציאל מתגשם והוא מצליח לפרוץ, חבל שזה קורה רק עכשיו אבל העיקר שזה הגיע".
גם ההצלחה במרמורק לא שכנעה את ניצן שירזי
לאחר עונה וחצי במרמורק חזר גבאי לבני יהודה אלא ששוב בשכונה לא ראו בו כאחד שמתאים לשחק בקבוצה הבוגרת של המועדון. "שירזי אפילו לא התייחס אליו והחלטנו לפדות את הכרטיס שלו מהקבוצה", טוען אביו. לאחר שלקחו את הכרטיס לידיהם המגן הגיע לבני לוד מהליגה הלאומית כשהוא חייל בצה"ל וחתם לארבע שנים כשבתום התקופה כרטיס השחקן יחזור לידיו.
כבר בתחילת דרכו החליט המאמן ערן קוליק כי תפקודו של גבאי צריך לעבור שינוי והוא העביר אותו לעמדת המגן הימני אם כי עדיין היה גיוון ולפעמים תופקד גם בחלק הקדמי: "בהתחלה לא אהבנו את זה אבל לאט לאט הבנו שזה הדבר הנכון", מספרים במשפחתו.
קוליק מספר על שינוי התפקוד: "העברתי הרבה שחקנים עמדות וזה לא רק את אלעד, המשמעת שלו והכושר הטוב ביחד עם היכולת הבהירו לי שיש לו יכולות כחלוץ אבל השילוב עם המשמעת הגבוהה שלו התאימה לי למשחק ההגנה ואני שמח שבסופו של דבר זה יצא טוב". קוליק חושב שגם זימון לנבחרת הלאומית הוא מציאות ולא בגדר חלום: "היו בקמפיין האחרון הרבה שחקנים שלא מתקרבים ליכולת של אלעד ואני מאמין שאם מאמן הנבחרת החדש יזמן אותו הוא יהנה משחקן ובן אדם יוצא מהכלל".
בשנתיים האחרונות שלו בבני לוד, כשהיה בן 23, נכנס לתמונה סוכנו כיום ג'קי דהן הידוע בחיבתו לשחקנים צעירים. דהן מספר כי באותם ימים גבאי היה משחק במגוון תפקידים והיה צריך מיקוד: "ראיתי אותו במשחקים של לוד ואבא שלו דיבר איתי, אמרתי לו שעם כל הכבוד קשרים יש המון ואם הוא רוצה להגיע לליגת העל הוא צריך להתמקד בתפקיד של המגן הימני, אמרתי את זה על סמך הנתונים שראיתי, אלעד הסכים וביחד עם קוליק שאימן אותו נתנו לו את הכלים ללמוד יותר והוא כל הזמן השתפר".
על הדרך לליגת העל אמר דהן: "דיברתי עם רן בן שמעון והוא הכיר את אלעד, רן הימר עליו כמגן שני כשעוד ברק בכר שיחק. בהתחלה רן היה אומר לי שהכל הולך איתו לאט והדברים לא הלכו כמו שרצינו, אמרתי לו שיהיה סבלני ובסופו של דבר הסבלנות של רן השתלמה וכל הקרדיט מגיע לו על זה שהוא לא פחד לתת לו את ההזדמנות ושידרג אותו".
הוכן המשיך: "לאחר הפציעה של ברק בכר הוא נתן לאלעד לשחק ואני חושב שהוא החזיר ומחזיר לו גם עכשיו בגדול". כשכולם מדברים על הנבחרת בוחר דהן להתמקד במטרה הבאה: "אלעד כל הזמן לומד ומתקדם וזה הדבר הכי חשוב, כל דבר בזמנו אין לי ספק שכיום אלעד בין המגנים הישראלים הטובים ביותר. הוא עוד יגיע רחוק".
כשהמגן הגיע בעונה שעברה לקרית שמונה והגשים את החלום לשחק בליגת העל היה לו ברור שהדרך לדשא לא תהיה קצרה. המגן הוותיק של הקבוצה באותם ימים, ברק בכר, לקח את גבאי תחת חסותו ומעבר להכוונה של בן שמעון באימונים דאג לתת לו טיפים ותדרוכים. לאחר תשעה מחזורים בכר נפצע וגבאי הוזנק להרכב, עד אז אוהדי הקריה תהו מי הוא בכלל אך מהר מאוד השתנתה הפאזה וכיום הוא זוכה להערכה רבה גם ביציעים.
גבאי ניצל את יכולותיו ההתקפיות מתפקידו בעבר ותמך גם בחלק הקדמי ועם המון נחישות דאג גם לסגירות מאחור. אביו שאול מציין: "תמיד האמנתי בכישרון שלו ביחד עם אמא שלו שולמית, והאמונה של אלעד בעצמו שזה הכי חשוב. אני לא מכיר הרבה סיפורים של שחקנים שהיו כוכבים בנוער, נגעו בליגת העל, ירדו לליגה השלישית ולאחר חמש שנים של עבודה הצליחו לחזור. צריך אופי חזק מאוד בשביל זה ואני שמח שלאלעד היתה את הסבלנות".
גבאי: "יש לי עוד הרבה עבודה", בכר: "הוא ילד טוב"
אחד המאפיינים המובהקים של גבאי כאדם הוא הצניעות. למרות ההצלחה ואור הזרקורים בימים אלו הוא נשאר צנוע וטוען: "יש לי עוד הרבה על מה לעבוד, אני מאמין בעבודה קשה ושמח שזה בא לידי ביטוי על המגרש, היו רגעים שעמדתי להישבר וחשבתי שלא אגיע לליגת העל אבל האמונה בעצמי והחיזוקים מהבית עזרו לי".
על ההתקדמות העצומה בקרית שמונה אמר: "כבר בעונה שעברה רן האמין בי, נתן לי את כל הכלים ועבד איתי על הצד המנטלי שזה לא פחות חשוב. ברק בכר שהיה מגן ימני בעצמו מאוד השקיע בי, אני חייב להם המון על זה ומודה להם".
עד כה גבאי בישל שלוש פעמים, מספר מכובד לשחקן מחוליית ההגנה ביחס לשלב הנוכחי של העונה. עוזרו של בן שמעון, ברק בכר, מסביר את התהליך שעבר גבאי: "אני מאוד אהבתי אותו כשחקן גם בימים שעוד שיחקתי והוא היה מעין מחליף שלי, הוא ילד טוב שבא לעבוד ותמיד ניסיתי לתת לו טיפים ולעזור לו, שנה שעברה הוא היה טוב אבל העונה זה כבר סיפור אחר".
על השידרוג העונה אמר בכר: "אלעד עבד ועובד כמו שצריך והוא שידרג את היכולות שלו בצד ההגנתי ובהבנת המשחק. יש דברים שיכולתי לעזור לו מהעבר שלי באותה עמדה. רן עושה איתו עבודה מדהימה לכל הדעות. מרוב שמדובר בילד טוב הוא לא מסוגל לפגוע בזבוב ואני כל הזמן אומר לו שבמגרש חייב פלפל. אני שמח שהוא עושה את זה ולא מפסיק להתקדם".
בימים בהם עיקר הביקורת בארץ הינה על אי יכולתם של מגנים להרים כדורים מדויקים מהאגפים לבן שמעון יש מגן כזה גם באגף הימני בדומה למטוביץ' משמאל. גבאי מסיים חוזה בתום העונה בקרית שמונה ולקבוצה הצפונית אופציה עליו לעונה נוספת אך כבר עכשיו ברור כי אם גבאי ימשיך בדרך הזו הזימון לנבחרת המתחדשת של גוטמן ימשיך להתקרב בצעדי ענק ואיתו גם החיזורים מהקבוצות הגדולות.
