בעונה האחרונה קבוצת הנוער של מכבי תל אביב הציגה כדורגל נהדר וזכתה בדאבל. בפעם האחרונה שזה קרה זה היה בעונת 2001/02. מי שעמד אז בשער הקבוצה היה גיא חיימוב. רן בן שמעון שהדריך את אותה קבוצה, לא שכח את יכולתו של חיימוב בין הקורות כשהיה נער מצטיין ולקח אותו איתו לעירוני קרית שמונה.
העונה המזל שיחק לשוער בן ה-25. במכבי החליטו להיפרד מלירן שטראובר והתלבטו האם ללכת על שוער זר או לתת את אפודת השוער לגיא חיימוב שגדל במועדון.
בסופו של דבר האופציה השניה היא זו שעלתה בגורל, חיימוב אמר תודה לבן שמעון וחזר בחזרה לקרית שלום, הפעם בדלת הראשית בשביל לסגור מעגל.
חיימוב חזר הביתה וקיבל את הזדמנות חייו בסיטואציה מאוד נוחה מבחינתו, הסגל שמוטי איווניר בנה העונה במכבי תל אביב מבוסס על ילדים צעירים שרק בעונה האחרונה שיחקו בליגת הנוער ובגלל זה הלחץ על השוער הוא הרבה פחות מאשר הוא היה מגיע במצב אחר בו כל העיניים היו נשואות רק אליו.
שני עשורים לא היה לצהובים שוער בית וההימור לתת העונה לחיימוב את הצ'אנס, נראה מאוד הגיוני ובעיקר משהו שהקהל הצהוב מאוד מתחבר אליו. תשאלו כל שוער שעמד בשער של מכבי, איזה לחץ הוא חווה וכמה אחריות זו. אפילו לירן שטראובר ששיחק שנים בקבוצה, הרגיש כל שנה מחדש כאילו זו העונה הראשונה שלו במועדון.
הפתיחה של חיימוב במוקדמות הליגה האירופית היתה הססנית, חסרת ביטחון. אפשר היה לראות את זה ביציאה לכדורי הגובה ובשחרור האיטי ליציאה להתקפות. האוהדים פחדו שאולי זה גדול עליו וכולם דיברו על זה שעמדת השוער יכולה להיות נקודת התורפה של הקבוצה.
המשחק מול פנאתינאיקוס היה מבחן גדול עבור גיא חיימוב והוא עבר אותו בגדול. היה נראה שדווקא בבלומפילד מלא ובמשחק חשוב עבור המועדון, חיימוב שיחק עם ביטחון מלא והראה למוטי איווניר שהוא יכול לסמוך עליו, בדיוק כמו שהוא סומך על הילדים הצעירים. שתי הצלות גדולות של השוער והתיאום שנבנה עם ההגנה, הוכיח שלמרות שאנחנו רק בתחילת הדרך, יש למכבי שוער טוב ומוכשר בשער.
בשריקת הסיום רץ שורה אובארוב לעבר חיימוב ונתן לו חיבוק חזק מכל הלב, גם הוא כנראה הרגיש שההימור הצליח.
הכתוב הינו טור דעה
