עוד מחזור מאחורינו ונראה שחובבי הכדורגל יותר ויותר מחזיקים אצבעות ומקווים לכך שקבוצה מהדרג השני תצליח לעשות השנה את הבלתי יאומן ולזכות באליפות על חשבונן של שלוש הגדולות שמצליחות לאכזב אותנו ביכולת הבלתי משכנעת שלהן.
כל אחת מהגדולות עם תקציבים מנופחים, עם השחקנים הטובים בליגה שכל אחד מהם מרוויח סכומים שכל אזרח יכול לחלום עליהם. עם כל זה, כל מה שהם מייצרים לנו זה יכולת פושרת ומאבקים פנימיים.
נראה שכל אוהד כדורגל ישראלי מחכה שתבוא קבוצה כמו עירוני קרית שמונה, מ.ס. אשדוד או כל קבוצה מהדרג השני ותזכה באליפות כדי לתת איזשהי סטירה מצלצלת לגדולות שהתרגלו לחלק את התארים ביניהן מבלי להביא כדורגל ברמה גבוהה.
מבין כל קבוצות הדרג השני נראה שדווקא קרית שמונה בולטת מעל כולן. בשבועות הקודמים הוזכרו סכנין, אשדוד או רמת השרון שכל אחת מהן בתקופה טובה יכולה לחלום על אליפות. היחידה ששומרת על יציבות זו הקבוצה הצפונית של רן בן שמעון, שמציגה כדורגל משכנע וגם מצליחה לצבור נקודות.
המבחן הרציני המשמעותי עבורה יגיע בשבוע הבא כשהיא תפגוש את הפועל תל אביב לסוג של משחק עונה. אם בשבוע הבא, כאשר היא מארחת את האדומים, היא תנצח ותמשיך את היכולת הטובה, אז צירופם של מספר שחקנים בינואר יביא לכך שהיא אולי תהיה גורם משמעותי במאבק על התואר.
במעבר חד לתחתית. אם נדלג כמה שלבים מהמקום האחרון נגיע לקבוצה שאמורה היתה להיות סוס שחור בצמרת והיא בני יהודה. בשבועות האחרונים אנחנו שומעים חוסר שביעות רצון מאוהדי בני יהודה מהמאמן. אני חושב שאבוקסיס צריך להיות חזק, לא להישמע לקולות ולהמשיך למרות שהוא חסר ניסיון.
האוהדים הכתומים חייבים לדעת לתמוך בשחקנים שלהם ובמאמן. אם הם יסתכלו שנתיים אחורה הם יראו שאין הרבה הבדל מהקבוצה של גיא לוזון ודרור קשטן. בינואר אני מאמין שהיא תתחזק ותחזור להיות הקבוצה שהיכרנו. מה שחשוב שחדר ההלבשה והשחקנים עדיין מאמינים ביוסי. אני יודע את זה באופן אישי. אני מקווה שבני יהודה תדע לצאת מהמצב הזה כמה שיותר מהר.
