"ההרגשה שלי היתה שאני נמצא בהופעה של ג'סטין ביבר, רק עם שירי כדורגל ואווירה גועשת כאילו מדובר בגמר הגביע העולמי. אחחח, כמה חבל שלא הזמינו אותי למסיבה באצטדיון 'שוקרו סראקוגלו' באיסטנבול".
כך נפתח מאמר מערכת ב"גארדיאן" הבריטי , שעסק בתקדים הכי מקסים שהיה עד כה בכדורגל העולמי באצטדיונה של פנרבחצ'ה, שרגיל להיות גועש, רועש ובהחלט לא שקט.
אחרי שביולי האחרון התפרעו אוהדי פנר ואף חדרו לכר הדשא במשחק האימון נגד שחטאר דונייצק, הענישה ההתאחדות המקומית את הקבוצה בקיום שני משחקי ליגה ללא קהל, עונש רגיל שהשתמשו בו יותר מדי פעמים במדינה עם אוהדים כל כך חמים כמו הטורקים.
ההתאחדות הטורקית ספגה ביקורות על ההחלטה, בעיקר בעקבות כך שמדובר בפתיחת העונה בליגה שסבלה מביקורות קשות, אחרי פרשיות השחיתות של הקיץ האחרון. בתגובה הוחלט להציע לפנר פתרון אלטרנטיבי שהתקבל בהבנה על ידי כל הצדדים - קיום משחק עם אוהדים, שייכנסו ללא תשלום ולא יעניקו לקבוצה שום הכנסה כספית, כאשר הכניסה תותר רק לילדים מתחת לגיל 12 ונשים. הכניסה לגברים? אסורה. כאשר כל ילד התחייב להציג תעודה מזהה כדי שכל 'מיני גברים' חסרי שפם לא ינסו להתחכם.
התוצאה היתה מעל למצופה. לא רק שפנרבחצ'ה נהנתה מעידוד בלי פוסק (41 אלף צופים!) שהזכיר את העידוד של להקת דרום קוריאה במונדיאל 2002, אלא גם נמנע המראה הבלתי נסבל של משחק מול יציעים ריקים. הקפטן האהוב, אלכס, אף הגדיל ואמר: "זאת חוויה שתישאר איתי כל החיים". אגב, המשחק נגמר רק ב-1:1 נגד מניאספור, אבל התוצאה לא מעניינת יותר מדי.
"לא האמנו שכל העולם יסקר את ההברקה של בית הדין הטורקי", נכתב באחד מטורי המערכת ב"הורייט" המקומי, כאשר דווקא החלטה זו הפכה את טורקיה לפורצת דרך, בדרך אולי למהפכה בנושא הענישה בכדורגל העולמי. שחקני היריבה התקבלו במחיאות כפיים, השחקנים זרקו פרחים ליציעים ונראה כי הגיהנום קפא והפך לגן עדן. "היינו צריכים את זה", אמרו בהתאחדות הטורקית, כשהכוונה היתה בין השאר גם למתיחות סביב המפגש של בשיקטאש ומכבי תל אביב.
"לא יהיה יותר שקט במשחקים של קבוצות בליגה הטורקית ולא נשחק ללא קהל. השינוי הזה יגרום לכף שכולם יזכרו את היופי והקסם של הכדורגל", נכתב בהודעה רשמית של ההתאחדות המקומית.
עלי קוח, חבר הנהלת פנר, נשאל אחרי המשחק על האווירה בהשוואה למשחק שבו גברים הם הרוב והוא ידע לספר: "יש יותר שירים, יותר קצב ויותר סולידריות. הגברים עצבניים, צועקים ונוזפים, והנשים והילדים עודדו את השחקנים גם כשלא הלך כל כך על הדשא". מעניין מה הטוקבקיסטים הישראלים הציניים היו אומרים על כך.
אבל מעבר לפרגון, יש גם אספקט נוסף. טורקיה חולמת לארח אירוע ספורטיבי גדול, בסדר גודל של מונדיאל, אליפות אירופה או אולימפיאדה. איסטנבול היא אחת המועמדת לאירוח המשחקים האולימפיים ב-2022, אך כל עוד המתיחות עם ישראל, ארה"ב והמערב תימשך, ספק אם יאפשרו למדינה לארח אירוע שכזה, בעיקר כשרומא, מדריד ודוחא מתכוונות להשקיע מיליארדים כדי לנצח בקרב שהוא על הרבה מעבר לספורט.
וכאן נשאלת השאלה, האם מדובר בקוריוז מקרי ופופוליסטי שנועד בעיקר לשיפור תדמית של התאחדות לא נקיית כפיים, או בהברקה משפטית וענישתית שתשנה את פני הכדורגל?
בהתאחדות לא פוסלים
למעלה מעשרה משחקים שוחקו, בעונה החולפת ובפתיחת העונה הנוכחית, ללא קהל, מכורח החלטות של בית הדין. ניסיונות ליצור תקדימים של עונשים (כמו ענישה במשחק ללא קהל על התפרעות בדרבי, שיחול במשחק הדרבי הבא), לא צלחו. השבוע החל בית הדין גם בניסיון ענישה לכל מי שיקרא "נאצים" או "שואה" ביציעים, אבל החשש הוא ששוב ייסגרו אצטדיונים בסיבות של עונשים כאלו או אחרים.
השאלה היא האם אירוע כמו שהיה בטורקיה השבוע יגיע גם לכדורגל שלנו. "קודם כל צריך לשנות את התקנון, אבל אפשר להגיד שאין מתנגדים לאיסור כניסה על גברים בלבד. הטורקים הבריקו כשעשו כן וגם אנחנו צריכים לשאול את השאלה: למה שלא יענישו את מי שצריך להיענש ויאפשרו לאלו שלא מתפרעים, כמו נשים וילדים, להיכנס?", אמרו באגף המשפטי של התאחדות לכדורגל.
תקנון המשמעת אינו משאיר מקום לתמרון לבית הדין בנושא הענישה בענייני התנהגות האוהדים. סעיף 22(יא1) קובע כי לאחר ההרשעה בסעיפים הרלוונטיים, אם זו הרשעה ראשונה יטיל עונש של קיום משחק הבית הרשמי הבא ללא קהל ובקנס של 10,000 ₪. הרשעה שניה תגרור עונש של שני משחקים ללא קהל והכפלת הקנס הנ"ל. הרשעה שלישית כבר תביא הפחתת 2 נקודות בפועל ושילוש הקנס. את אלו צריך לשנות כדי שתקדים טורקיה יחזור אצלנו.
כדי שמקרה דומה יקרה ונראה את טדי מלא בנשים ובילדים או את בלומפילד שר "מי שלא קופצת צהובה", צריך לבוא שינוי תקנוני אך גם תפיסתי. הכדור נמצא בעיקר אצל הדיינים. אך שאלה גדולה עוד יותר היא האם יש קבוצה בליגת העל שמסוגלת להביא כמויות כמו שהטורקים הביאו (41 אלף נגד מניאספור), גם כשהכניסה בחינם.
בחזרה לטורקיה. למרות היופי של האירוע, נשאלת שאלה חשובה יותר. הקולקטיב נענש שוב בגלל התפרעות של בודדים ושוב בית דין מעניש אלפי אוהדים על לא עוול בכפם. מבחינתם הם מנעו אצטדיון ריק, אבל מבחינת רוב אוהדי פנר, הם ישבו בבית בזמן שכל העולם מהלל את האוהדות שחלקן זמניות של הקבוצה.
יותר ויותר נשים מגיעות למגרשי הכדורגל, אך האחוז שלהן הוא מקסימום 10% ביום בהיר. אבל בכל מקרה 2,000 נשים וילדים בבלומפילד עדיפים על אצטדיונים ריקים. באנגליה גם העלו את השאלה האם מדובר בפיתרון, כאשר על פי בדיקות שנעשו על ידי ההתאחדות האנגלית, 25% מהאוהדים הן אוהדות, פתח לעונשים דומים אצל קבוצות מתפרעות.
באנגליה מצאו פיתרון לבעיית החוליגניזם, לפחות בתוך האצטדיונים. מבחוץ עדיין יש עימותים חוזרים ונשנים בין קבוצות אוהדים, לרוב ללא סיבה נגלית לעין. "הפער בין המתפרעים האנגלים לבין היופי שראינו בטורקיה הוא עצום, מעבר למרחק בין המדינות. אולי אנחנו צריכים להתחבר לצד הנשי שלנו ולהביא אותו לאצטדיונים? זה בכל זה הספורט הלאומי שלנו", נכתב בטור דעה אחר.
אפילו את אופ"א הקדימו
לפני כחצי שנה כינס נשיא אופ"א, מישל פלאטיני, ארגוני אוהדים מרחבי העולם ואף הוחלט כי אופ"א תעשה הכל כדי להימנע מענישה קולקטיבית ותפעל לקדם ענישה נקודתית.
כך למשל הבטיחו בכירי אופ"א להיענות לתביעת האוהדים לא לנקוט בעונש של משחקים ללא קהל, אלא יעדיפו סגירת יציעים ספציפיים. זאת בעקבות דרישת ארגון האוהדים, המייצג מעל שני מיליון חובבי כדורגל ברחבי אירופה וכולל גם נציגים מישראל, שהגישו מסמך בנושא.
"גם בגשם סוער וגם בשמש אתם האוהדים נמצאים שם, בזמן שמאמנים, בעלים ובעלי תפקידים באים והולכים. לכן חשוב לנו באופ"א לדעת מה אתם רוצים ומה אתם צריכים", אמר אז פלאטיני.
הנושא סוכם בהצעה, כי מערכת הענישה תשונה וכי הצעד הראשון יהיה תוכניות מניעה וחינוך עם אוהדים, במקום עונשים אחרים. קווין מילס, הנציג האנגלי, הוסיף: "ברגע שיש משחק ללא קהל, הכעס של האוהדים עובר מאותם אוהדים אלימים וגזענים אל עבר רשויות הכדורגל".
מאותו כינוס לא חל שום שינוי וההבטחות של הצרפתי התגלו כחסרי בסיס. רק טורקיה היתה הראשונה שעשתה שינוי משמעותי. עוד מבט על התמונות מאצטדיונה של פנר יוכיח שאפשר גם אחרת. אז מי שלא קופצת אדומה?
