הרבה דובר על הקרב בין בית"ר ירושלים להפועל ת"א, על החזרה של האלופה לטדי, שם לקחה אליפות לפני עשרה חודשים. מי יודע כמה דפי נייר בוזבזו על ההכנות למשחק בין הקבוצות האלה. "זה משחק בין שתי קבוצות גדולות, לא ירגישו את הפערים", אמר לי אחד החברים. הוא צדק.
אם להודות על האמת, המשחק עצמו לא היה גדול ולא התעלה לרמה גבוהה במיוחד. ראו שבית"ר צריכה תוצאה ופחות יכולת. הקהל שהגיע למשחק הבינוני דאג להעלות את הרמה שלו עם התגובה הרועשת לכל אירוע. הלוואי שהיינו זוכים לכמות כזו בכל משחק ליגה.
אולי תתפלאו, אבל אני חושב שבית"ר ירושלים לא נתנה משחק גדול מדי. היא אולי החזיקה יותר בכדור והגיעה ליותר מצבים, אבל לא מזכירה את בית"ר ירושלים שהליגה מחכה לה באמת. זה בסדר. אבל אם בית"ר לא היתה ביום גדול, מה זה אומר על הפועל ת"א?
הקבוצה של יוסי אבוקסיס הביאה הערב הרבה צידוקים לכל אלו שטוענים שלא מגיע לה לזכות באליפות. זו לא היתה קבוצה דורסת, זו היתה קבוצה מפוחדת מהצל של עצמה. אל רגעי האמת במאי האחרון היא הגיעה בגדול. במשחק כמו זה, שאמור לתת לה את הדלק לפלייאוף העליון היא פישלה בגדול.
למזלה, יש פלייאוף וקיזוז ולכן תהיה לה עוד הזדמנות להוכיח שהיא שווה הרבה יותר. והיא אכן שווה. הערב לא היה לה קישור וכתוצאה מזה גם לא התקפה. ההגנה היתה רכרוכית. וואליד באדיר רשם את אחד מרגעיו המביכים בקריירה כשנתפס לא מרוכז ואיפשר לסמואל יבואה לכבוש.
השאלה הגדולה היא האם בית"ר תצליח להמשיך לרשום נקודות בחמשת המחזורים שנותרו עד לסיום העונה. משחק אחד "גדול" מול הפועל? - בסדר, אבל מה יהיה במחזור הבא? לבית"ר עוד מחכות הפועל ר"ג והפועל אשקלון. אובדן נקודות מולן, והמשחק מול הפועל ת"א לא שווה דבר. זה כבר קרה כשבית"ר נתנה משחק ענק ב-3:3 מול מכבי חיפה ואחר כך התבזתה מול מ.ס. אשדוד והפועל פ"ת. זה הזמן של אוהדי בית"ר להיכנס לפעולה ולפקוד בכמויות גדולות יותר את המגרשים. כנראה שהקהל עזר לה היום לחייך ולשחק טוב יותר מהרגיל.
ועוד מילה לרוני לוי, שהתלונן על השיפוט לאורך כל המשחק ולבסוף הורחק. אני חושב שאיתן שמואלביץ' עשה עבודה מצוינת. מאמן יכול למחות ולהיכנס בשופט כאוות נפשו, אבל בצורה דיפלומטית בראיונות שאחרי המשחק. אי אפשר לעשות את זה באופן שבו עשה זאת לוי. זה חבל ולא מתאים.
הכתוב הינו טור דעה.
