אם זה היה תלוי באדין צוצאליץ', הוא לא היה חותם במכבי חיפה, אלא ממשיך עוד שנים רבות בפאניוניוס ומנסה להוביל את החבורה הצעירה שגובשה בקבוצה ממרכז הטבלה בליגה היוונית אל עבר תואר ראשון, אחרי שעזר לה להדהים את פנאתינאיקוס בשמינית הגביע הגביע עם 3:4 בפנדלים.
בתקופה שבה הכסף הוא חזות הכל, הכדורגל העולמי משווע לשחקנים כמו צוצאליץ'. שנתיים בלבד בילה הבלם הבוסני בקבוצה הצנועה מיוון, אבל זכה לטקס פרידה מרגש במשחקו האחרון כשכל האוהדים הריע לו בזמן שהוענקו לו פרחים וברקע נוגן השיר שכל כך מתאים לאופיו ולסיטואציה, "iron, lion, zion" של בוב מארלי.
צוצאליץ' אמנם רק בן 24, אבל נחשב למנהיג הבלתי מעורער בכל קבוצה או נבחרת בה שיחק, אם זה בז'לז'ניצ'אר, אותה עזב חודשים ספורים לפני שהובסה על ידי הפועל תל אביב במוקדמות ליגת האלופות, בפאניוניוס, בה קיבל את סרט הקפטן ואם זה בנבחרות הצעירות של בוסניה, שם שימש כקפטן בכל חתכי הגילאים.
הוא יכול לשחק גם בעמדת הקשר האחורי והמגן הימני, אף כפי שהצהיר בעבר, הוא מעדיף לשחק כבלם. צוצאליץ' גבוה (1.90 מ'), יש לו טכניקה טובה עם הכדור, הוא משחק בלי פחד ומקבל לא מעט כרטיסים צהובים, אך כמעט ולא הורחק והוא בועט פנדלים לא רע בכלל, אם בחיפה מחפשים אחד כזה.
מי שראה את המשחק אותו הוא מכנה "הזכור לי ביותר מהתקופה ביוון", לא יכול שלא לתהות מדוע מכבי חיפה חיזרה אחריו כל כך הרבה זמן והמשיכה בעקשנות עד שהצליחה להשיג בסופו של דבר את חתימתו. לא מעט פעמים הוא נראה אבוד מול ההתקפה של פאו, שהחמיצה בצורה שלומיאלית שוב ושוב. למרות זאת, הוא היה הגורם הקולני ביותר בהגנת הקבוצה, כיוון את החברים שלו, נתן להם הוראות ומבחוץ נראה השחקן הכי דומיננטי בקבוצה.
כעת שוב פוגש צוצאליץ' קבוצה צעירה שזקוקה לכיוון. האם בגיל כל כך צעיר הוא יצליח שוב להפוך למנהיג שחיפה כל כך שיוועה אליו? האם גם יציע ג' יאמץ את הבוסני אל חיקו בדרך לשנים רבות בירוק? מידת הצלחתו של צוצאליץ' תהיה תלויה בשאלות הללו.
התבגרות בצל המלחמה ויציאה מוקדמת לאירופה
העיר וישגראד בבוסניה היא אחת הערים הזכורות ביותר ממלחמת האזרחים ביוגוסלביה. גם בגלל שמבחינה אסטרטגית היא היתה אחת החשובות ביותר בשל הימצאותה על שפת נהר הדרינה, שם היה הסכר שסיפק חשמל לעיר ומנע הצפות וגם בגלל שהתרחש בה אחד ממקרי הטיהורים האתניים הגדולים בתקופת המלחמה, אז הכוחות הסרבים רצחו אלפי בוסנים, אנסו את נשותיהם ובזזו את רכושם.
צוצאליץ' נולד בווישגראד חמש שנים בלבד לפני תקיפת הכוחות הסרבים בעיר ולמזלו הרב, הוריו החליטו כאשר היה בגיל צעיר להגר לסראייבו, עיר הבירה הבוסנית וכנראה עשו את ההחלטה החשובה ביותר עבורו.
בגיל 12 הוא החל את דרכו באחד המועדונים הגדולים ביותר בבוסניה, ז'לז'ניצ'אר, בו גדל גם אדין דז'קו, חלוץ הנבחרת ומנצ'סטר סיטי ובאותה תקופה גרף לא מעט תארים ופחות משמונה שנים לאחר מכן הוא כבר הפך לקפטן של הקבוצה הבוגרת של המועדון.
למרות העובדה שהצליח להפוך בזמן קצר מאוד לעמוד תווך במועדון, לקבל זימון לכל הנבחרות הצעירות של בוסניה ואף להיות הקפטן בכל אחת מהן, ז'לז'ניצ'אר סבלה מבצורת תארים שנמשכה מאז 2002, אז זכתה בדאבל תחת הדרכתו על אמר אוסים ובהנהגתו של סאנל יאחיץ', שהיה אף הוא מועמד להגיע לחיפה.
בעונתו המלאה האחרונה במדי ז'לז'ניצ'אר הקבוצה סיימה במקום התשיעי בלבד, אך זה לא פגע במוניטין של צוצאליץ', שחוזר על ידי קבוצות מרוסיה ומגרמניה, דחה את ההצעה שהגישו לו להארכת חוזה ולא פחד להגיד לתקשורת המקומית: "הגיע הזמן שאדאג לעתידי".
המרד עלה לו במקום בסגל של ז'לז'ניצ'אר והוא נאלץ להתאמן עם הנוער, אבל באופן אירוני, דווקא היעדרותו השפיעה בצורה טובה על הקבוצה, שהחזירה לעצמה את תואר האליפות ושוב הפכה להיות אחת הקבוצות המובילות בבוסניה, בעוד צוצאליץ' מצא את המיועדת שלו וחתם לשלוש וחצי ושנים בפאניוניוס היוונית כשבפברואר 2010 אף כבש בהופעת הבכורה שלו בקבוצה. זה היה שער הליגה האחרון שלו במועדון.
"הוא שחקן מצוין, שיעזור לנו בעתיד", אמר עליו המאמן שבחן אותו והחליט להחתים אותו בקבוצה היוונית, אמיליו פררה הבלגי. למרות זאת, בעיקר בגלל פציעות בחלק ההגנתי הפך צוצאליץ' לשחקן הרכב בפאניוניוס, שהשקיעה לא מעט כספים ברכש, אבל סיימה את העונה במקום השמיני המאכזב.
המצב רק החריף בעונה שלאחר מכן ולמרות שצוצאליץ' הפך לדמות קבועה בהרכב, זכה לשבחים מהתקשורת המקומית ואף סומן על ידי סקאוטים כמחליף אפשרי לבלמים של טוטנהאם, הקבוצה נאבקה בתחתית הטבלה והצליחה להבטיח את הישארותה רק במחזורי הסיום.
המשבר הכלכלי ביוון והכישלונות המקצועיים לא השאירו ליוונים ברירה ואחרי שדחו הצעה ראשונית ממכבי חיפה עבורו כבר בעונה שעברה, בפעם השניה שחיפה פנתה, הם נאלצו להסכים לשחרר את צוצאליץ' לירוקים.
גם צוצאליץ' עצמו הבין שהוא יהיה חייב לעזוב את פאניוניוס על מנת להתקדם ואולי לקבל סוף סוף מקום בנבחרת בוסניה. במשך כל התקופה שלו ביוון, המאמן ספט סוסיץ' לא ספר אותו, למרות קריאות של האוהדים, בעיקר בפורומים בבוסניה לזמנו לסגל.
הסיטואציה אליה מגיע צוצאליץ' אולי מוכרת לו מבחינת המיקום של חיפה בטבלה, אך הציפיות בקבוצה שונות לגמרי מאלה של פאניוניוס. גם אם הוא יהיה השחקן הטוב ביותר בחיפה, אם הקבוצה לא תיקח אליפות, משהו שצוצאליץ' מעולם לא עשה, הוא ייחשב כישלון ועל פרחים מיציע ג' שלא יחשוב אפילו. הדרך לליבם של האוהדים מתחילה עם ניצחון על מכבי ת"א.