שלוש סיבות למה מכבי חיפה תזכה השנה באליפות: היא תסיים את העונה הרגילה במקום הראשון ותארח את משחק העונה. יש לה בעל בית נורמלי, שלא מנסה בכל בוקר מחדש לעשות הכל כדי להכשיל אותה. הברק לא מכה פעמיים, גם אם קוראים לו קיזוז.
שלוש סיבות למה הפועל ת"א תזכה השנה באליפות: היא תסיים את העונה במקום השני ותתארח במשחק העונה במגרש החביב עליה, קריית אליעזר. היא מסתבכת בדרך כלל נגד הקטנות (אשדוד) והעלובות (בית"ר), ובפלייאוף העליון אין קטנות ואין עלובות.
הברק אמנם לא מכה פעמיים, אבל טוטו תמוז ובן שהר עושים את זה הרבה יותר.
עוד מחזור עבר לו, עוד 0:2 קטן בעכו ו-0:2 קטן לא פחות בבלומפילד, בדרך למה שמתחיל להראות כמו הילוך חוזר של העונה שעברה. דבר אחד בטוח, הן לא נוצצות, הן לא סוחפות, הן לא מבריקות, אבל זה כנראה לא משנה. האליפות השנה תילקח ברגע האחרון ובהילוך איטי.
איך שהוא, צריך לומר, המומנטום נראה כרגע לכיוונה של מכבי חיפה. היא ביתרון של נקודות, היא לא מפסיקה לנצח, היא עושה את זה בקלות גם כשהיא חלשה. התקווה היחידה היא שרצף הניצחונות הבינוניים יגמר וייעצר לפחות בחלקו בשני המשחקים הקשים שמחכים לחיפה בשבועיים הקרובים, נגד קריית שמונה ונתניה.
מצד שני, צריך לומר משהו על הפועל ת"א, שאם נודה על האמת, עלתה למשחק מול הפועל פ"ת בלי שבעה משחקני ההרכב הראשון הרגילים שלה, אם כוללים כמובן את שכטר וללה, שרק אפשר לדמיין היכן היתה הפועל היום עם השניים האלה היו באמת איתה. אבל שכטר בהתרשמות בגרמניה, ללה בהתרשמות אצל הרופאים וצריך להסתדר עם מה שיש. ומה שיש מספיק בינתיים למרחק נגיעה ולמרחק של תקווה ממכבי חיפה.
הבשורה הגדולה בניצחון הקטן על הפועל פ"ת היא מריו פצ'אלקה, שהוא חד משמעית המחליף הנכון בזמן הנכון לבאדיר המקשיש והחביב. חבל רק שגוטמן השמרן ואבוקסיס ההססן חיכו כל כך הרבה זמן וכל כך הרבה חורים כדי לתת צ'אנס למי שנראה כמו רכש מוצלח מסלובקיה.
העובדה שגל שיש הוא-הוא המגן השמאלי המועדף היום בהפועל ידועה לי כבר מזמן, וגם כאן, חבל שפציעה של דדי בן דיין היתה צריכה להגיע כדי ששיש יקבל את המקום הראוי לו בהרכב הפותח. האם הכמעט בישול של שי רביבו בדקה ה-93 מבשר על כך שעוד כוכב גדול מתייבש על הספסל? הפציעות וההרחקות הקרובות אולי עוד יתנו את התשובה גם לזה.
המשחק מול בני יהודה בשבת יהיה קריטי וקשה. אם הפועל תנצח, יש סיכוי קטן שיומיים אחר כך חיפה, לשם שינוי במשחק מול קבוצה טובה, תשקשק ותאבד נקודות. חיפה לא טובה השנה מול הקבוצות הטובות, אבל לפני שמצפים למעידה צריך יהיה לנצח את החבורה המתאוששת והטובה של דרור קשטן.
אין כמובן יותר מדי מה לכתוב ומה לומר על ניצחון כזה, חוץ מאשר להודות על 3 נקודות שחייבות היו להגיע ואכן הגיעו. נסתפק לכן אולי בסיכום המפוכח של חברי א' מיד עם שריקת הסיום.
"אנחנו 13 נקודות ממכבי", אמר א' בסיפוק. "ומכבי", הוספתי אני, "17 נקודות מהמקום הראשון". "זה נראה די בטוח", ציין א' בסיפוק מתמשך. "נכון", אמרתי, "אבל צריך גם לזכור את מדד בוזגלו: זה רק 8 נקודות מהמקום הראשון ו-6 נקודות מאיתנו, אחרי הקיזוז". "הכל עוד פתוח", הסכים איתי א', "לך תדע מה הם מבשלים לנו שם בקנדה, מיץ' ומוטי".
