מגיל שבע יובל שפוגנין רגיל להיות בחממה הצהובה-כחולה, מכבי תל אביב. השחקן שהצהיר שאת מכבי הוא עוזב רק לאירופה התחיל לנסות ליישם אחרי שסיים את החוזה שלו. אחרי 123 הופעות בבוגרים של הקבוצה במהלך עונת 2009/2010 החל בתחרות על ההרכב עם שחקן בית אחר, דור מלול.
לקראת החורף של 2010 הוא כבר ידע שבעונה שלאחר מכן הוא יחל את המסע לאירופה בקטן, באומוניה ניקוסיה, קפריסין.
עונה אחת בנפרד וספק אם מכבי ת"א התקדמה או שהתחליף כיום טוב יותר. בזמן שמכביזם נאמר בדרך כלל בנשימה אחת עם תארים שפונגין מחזיק רק בגביע הטוטו בשנותיו במועדון הבוגר. דווקא השנה הילד הצהוב הרים לראשונה גביע, לא בקרית שלום.
"האמת שאם אני מסכם את העונה אז אני חושב שזאת היתה עונה טובה, אפילו טובה מאוד". סיפר שפונגין על עונתו הראשונה בחו"ל. "מאוד נהניתי שם ועבדתי קשה. התקדמתי והשתפרתי. היו לי משחקים טובים ואני שמח שבזכות זה גם קראו לי לנבחרת", הוסיף המגן שלא שיחק בגמר הגביע אך ''מרגיש חלק גדול בזכיה''.
"בהתחלה אף אחד לא הכיר אותי, הייתי חזק ומוכן בראש"
לא מעט ישראלים, בעיקר מאמנים, שהרגישו שהקריירה שלהם בצומת דרכים מסוימת החליטו לעבור לאי השכן, קפריסין. אחרי כ-20 הופעות, פציעה קטנה בדרך, שני שערים ושלושה בישולים דיבר השחקן גם על הימים הראשונים: "ההתחלה לא היתה קלה כי באתי ואף אחד לא הכיר אותי, הייתי בלי מעמד".
המגן המשיך: "למרות זאת מבחינה חברתית מהרגע הראשון קיבלו אותי יפה. התחברתי ושיחקתי עם ביטחון ולא הרגשתי זר, זה היה מוזר לי מאוד. מעולם לא נתתי לזה להשפיע עליי. זו פעם ראשונה שעזבתי קבוצה, מגיל שבע אני במכבי. פתאום יש לי חברים חדשים ובאמת קיבלו אותי מאוד יפה. לאט לאט גם תפסתי את המעמד והרשמתי את הצוות המקצועי".
שפונגין הוסיף וסיפר על הקושי: "המאמן בהתחלה היה אותו אחד שבחר אותי ואז היו תקופות קשות יותר או קשות פחות. פיטרו את המאמן שהביא אותי אבל כל מאמן שהגיע ידעתי למצוא את המקום שלי בסופו של דבר. ציפו מאיתנו ליותר והתוצאות לא היו מספיק טובות אז פיטרו אותו. ברוב המשחקים שיחקתי העונה, למרות הפציעה שהשביתה אותי לחודשיים".
בתוך כל זה התמודד שפונגין גם עם פציעה: "אין מה לעשות, התבאסתי. במיוחד אכלתי את עצמי, כואב לשבת בחוץ ולראות מהצד. עשיתי מה שהצוות הרפואי אמר והכל הסתדר. אני חושב שבמיוחד שמאז שחזרתי מהפציעה חזרתי לכושר מצוין. היו לי משחקים טובים, בישלתי והבקעתי. אני שמח שסיימתי בצורה טובה עם הנבחרת כי זה היה חשוב לי מאוד".
"לא היו שלבים שהיה לי קשה כי הייתי מוכן בראש וחזק. כשאתה לא משחק אז יותר מבאס אבל לרגע לא חשבתי לחזור לישראל. לא נשברתי וזה עניין של אופי. לא כל אחד מסוגל", הודה המגן.
על רמת הליגה בקפריסין סיפר: "הליגה פה מתקדמת משנה לשנה וזה בגלל שיש המון זרים. אני חושב שזו פחות או יותר אותה רמה כמו בארץ. זה ששיחקתי במועדון גדול כמו מכבי עזר לי. גם פה אני במועדון גדול ויש פה תנאים מצוינים. אתה יותר מרוכז פה בכדורגל. השחקנים שבחו"ל מגיעים כדי לשחק כדורגל ואין להם דברים אחרים. ככה חיים חיים יותר מקצועיים".
שפונגין הוסיף בנושא: "בכל מקום שאתה הולך באירופה יהיה לך יותר שקט כי אתה פחות מחובר. זה לאו דווקא בקפריסין. זה עוזר לך להיות יותר מרוכז בכדורגל. אני לא יודע אם מתייחסים פה יותר טוב. אליי התייחסו יפה גם מכבי. מבחינת התקשורת יותר מכבדים פה. כל העונה לא התקשרו אליי עיתונאים והכל עם אישור דרך המועדון. כל אחד רוצה להתקדם לליגות הכי טובות אבל בעיקרון טוב לי בקפריסין. אם תבוא הצעה ויהיה משהו להתקדם אז הלוואי, גם פה יפרגנו. מקפריסין אני אצא רק לליגה יותר טובה".
"כשעזבתי התחילו להעריך. לא רואה את עצמי חוזר למכבי"
למרות ששפונגין כבר היה חתום בניקוסיה בשלבים מתקדמים של עונת 2009/2010 היתה תחושה מסוימת שהמגן לא יעזוב בסופו של דבר. אולי בגלל שדווקא אז שיחק, כפי שהוא מעיד בעצמו, טוב יותר. הוא כבר היה נחוש לתת לעצמו צ'אנס במקום אחר: "חיכיתי לשחק בקבוצה אבל עדיין נתתי הכל במכבי. באיזשהו אופן הייתי משוחרר כי ידעתי שלא אשחק שם בעונה הבאה. היו לי משחקים טובים והאמת שגם דור מלול נפצע. שיחקתי ולרגע לא חשבתי לא לתת מעצמי ולשמור את עצמי מפציעה, זה לא עבר לי בראש. בסופו של דבר היתה לי גם פציעה שהשביתה אותי לחודש".
את עונת 2010/2011 של המועדון בו גדל לא יצא לו לראות: "יצא לי לעקוב בכלליות על הליגה ולא יצא לי לראות ממש משחקים שלמים".
בשלב מסוים במהלך העונה הנוכחית והלא טובה של המועדון רבים מהאוהדים הבינו שהתחליף שהציעו קלמי סבן או יואב זיו רחוק מלהיות שיפור. ג'וני מיטשל כבר שרה על כך שיודעים להעריך משהו רק אחרי שהוא נעלם, ככה גם במקרה של שפונגין. "ככה זה", הוא אומר ומוסיף: "אנשים וגם עיתונאים הבינו את זה. גם במכבי ת"א היו לי עונות טובות ומשחקים טובים אבל לא תמיד שמים לב. לא תמיד יודעים לפרגן ומעריכים. הביאו מגנים טובים ולא אלמוניים אבל זה לא הלך".
עוד ציין שפונגין: "הופתעתי מאוד כשפיטרו את נמני. לא חשבתי שדבר כזה יכול לקרות אלא אם כן זה יבוא מיוזמתו. זה רק מראה כמה בכדורגל הכל יכול להיות. אני לא יודע למה לא הולך למכבי, זו שאלה עמוקה. אם היו לי תשובות הייתי לוקח אליפויות כבר. אני מאוד אוהב את האנשים שם ורוצה בהצלחת המועדון. הייתי שם מגיל שבע, זה רוב החיים".
למרות זאת, בינתיים הוא שולל אפשרות של חזרה למכבי בעידן מוטי איווניר: "האמת כרגע אני לא רואה את עצמי חוזר למכבי ולא מכוון לכיוון הזה. אני באמת מרגיש שעשיתי שנה טובה והתקדמתי ואני לא רוצה לחזור".
שפונגין של הנבחרת: "אותי זה לא הפתיע שהיה לי משחק טוב"
ואז הגיע המשחק מול לטביה. עמדת המגן הימני אויישה על ידי מספר שחקנים מאז שהתחיל להיכנס שפונגין לעניינים אבל נדמה שבכל זאת לואיס פרננדז היה מעוניין לראותו מחזיק את צד ימין של ההגנה הכחולה-לבנה. "עם הנבחרת אחרי שנה שלא שיחקתי אז אנשים קצת שכחו ממני. פתאום היה לי משחק טוב אז זה הפתיע אנשים. אותי זה לא הפתיע", הודה שחקנה של אומוניה.
על היחס וההערכה שקיבל מפרננדז אמר: "האמת שהוא ראה אותי בכמה משחקים. הוא הזמין אותי למשחק ידידות שיהיה אפשרי לבחון אותי והיה לי משחק טוב. נפצעתי ואחרי זה הוא המשיך לראות משחקים. אי אפשר להגיד שזה לא מקצועי הזימונים שלו. הוא נתן לי קרדיט ועל זה אני צריך להודות לו. לא יודע אם יש לו משהו מיוחד בשבילי, הוא נותן לכל השחקנים להרגיש באווירה טובה וביטחון. כל משחק אני רוצה לתת את המקסימום בטח שבנבחרת. מה שכן זה נותן ביטחון ומוטיבציה להחזיר לו".
לסיום, דיבר אחד מכ-20 ליגיונרים (עם שאיפה ל-30) על אינפלציית השחקנים הישראלים בחו"ל: "כן זה קורה. אני לא חושב שיש לנו ליגה קלה שאפשר לזלזל בה. יש שחקנים ששיחקו בליגות טובות ומגיעים לארץ ולא מצליחים. זה טוב לנבחרת שהשחקנים משחקים ברמות הגבוהות בחו"ל ומתחזקים פיזית".
