לפני כשלושה חודשים, מכבי חיפה נראתה כמו אלופה בטוחה. הצגה ב-1:2 על גנק באצטדיון ר"ג, 1:4 קל בקופסא על מכבי נתניה במחזור הפתיחה ותחושה היתה שעם או בלי ליגת האלופות, הירוקים ידרסו כל דבר שזז בליגת העל.
אבל אז משהו קרה. משהו שהחל בריב הפנדלים המטופש בגומלין בבלגיה, הצפת הסכסוך בין ניר דוידוביץ' ליניב קטן מהקיץ ועד פרשת אי החימום של השוער נגד בני יהודה, העימות בין אלישע לוי לעידן ורד וזו רק ההתחלה. חדר ההלבשה הכי שקט בליגת העל הפך להיות מקור לאינספור ידיעות חדשותיות מעניינות שחושפות כל פיפס במה שפעם קראו לו "חדר הלבשה סטרילי". קטן אמר השבוע ש"מצחיק יהיה לדבר על אליפות". רק שהפעם יש תחושה שזו לא עוד קלישאה להרדים יריבות.
יש אוהדים בחיפה שקוראים לזה "סימפטום העונה הרביעית" שעובר על אלישע, כמו שעבר על רוני לוי אחרי שלוש האליפויות הרצופות, יש שמאשימים ברצף החלטות שהביאו זרים בינוניים לעיר הכרמל ויש שאומרים שהזהות היא כבר לא מה שהיתה פעם. "שחקנים קיבלו את החולצה מהר מדי וזה עולה לנו", אמרו כבר העונה במועדון.
כוכב העבר, אייל ברקוביץ', אחד שמבין קצת במכבי חיפה, הפנה את האצבע המאשימה לכיוון של יענקל'ה שחר במכתב שהוא כתב לנשיא בתוכנית הספורט של 102FM בשיתוף ONE: "זרקת כספים ומיליוני דולרים על שחקנים שלא ראויים ללבוש את החולצה הירוקה. הרי אף החתמה לא עוברת אישור שלו אז אין מה לבוא לאלישע לוי בטענות", טען "הקוסם".
אלישע לוי הודה ש"ניר דוידוביץ' לא מסתדר מספיק טוב עם הספסול שלו" אחרי שבויאן שאראנוב הסרבי תפס את מקומו בין הקורות של מכבי חיפה ביום ראשון, עידן ורד הספיק להתנצל על תגובתו לביקורת של המאמן שלו ואפשר להמשיך למנות בעיות. האם מכבי חיפה הרימה ידיים במירוץ לאליפות ואיך היא תתגבר על מצע הטעויות שנעשו עד כה בירוק?
זרים
נתחיל מהסוף. אולי במכבי חיפה לא מודים, אבל הרבה גבות הורמו כשהירוקים ויתרו על אנדריי פילאבסקי. אותו בלם שהיה חלק בלתי נפרד מהאליפות בעונה שעברה פתח את העונה טוב, נפצע לחודשיים ובצעד מפתיע קיבל הודעת שחרור וסגר בבית"ר ירושלים שקפצה על המציאה.
היכולת של האוקראיני נגד מכבי ת"א היא רק קמצוץ מהכישרון שלו כשבאוקראינה כבר מדווחים על קבוצות גדולות שרוצות את הבלם. פילאבסקי הגיע לכרמל מקבוצה אלמונית מהליגה האוקראינית השניה, אבל הפך מיד לעמוד התווך של ההגנה. פציעה של חודשיים כבר שלחה אותו לרשימת ההעברות. תרשמו: טלאי מספר 1.
פילאבסקי נפצע, סארי פאלח הפתיע ופרץ, לא רצו לוותר על יוריצה בולייאט והוחלט לשחרר את האוקראיני. הקרואטי נפצע ואז הגיעו איציק כהן ואוראל דגני, האחרון בסכום של כמיליון דולר. טלאי מספר 2. נגד הפועל פ"ת ב-2:2 פאלח וכהן היו הבלמים, כמו גם נגד גנק בבלגיה. מול אשדוד זה כבר היו דגני ופאלח כמו גם נגד ראשל"צ. טלאי על טלאי.
מעבר לפילאבסקי, פספוס דבאלשווילי יזכיר בקרוב את פספוס תומר חמד ודקל קינן. "דבא", שעשה שנתיים נהדרות בירוק, לא משחק, יקבל את כרטיסו ביד בסוף העונה והרווח שיענקל'ה יגזור על חלוץ הנבחרת הגאורגית יהיה אפס. מי ששכח, בשיאו, קייסריספור וקבוצות טורקיות נוספות כבר גיששו וגם ויסלה קראקוב רצתה. הוא פתח בפתיחת העונה, כבש נגד גנק בר"ג, נפצע, נשכח, איכשהו הונחת פה מרלון דה חסוס, הוא פתח בכמה משחקים ופתאום גם הוא יושב ביציע. טלאי מספר 3. דיברו על כישרון על מאקוודור, חלק אמרו יעקובו. נשארנו עם התקוות.
באותה נשימה גם אלון תורג'מן מופיע ברשימה וגם חן עזריאל שעד כה כבש שער ליגה אחד בלבד ופתח בשלושה משחקים בלבד. שער במיליון דולר עד כה.
משחקי תפקידים
מישהו זוכר את חיים מגרלשווילי? למי ששכח, מגן שמאלי במקצועו. פעם אחת בלבד הוא הריח דשא, נגד בני סכנין כמחליף. טאלב טאווטחה פתח בשמונה משחקי ליגה, מה שמשאיר שלושה משחקים ללא מגן שמאלי טבעי. פעם דגני, פעם פאלח. טלאי מספר 4. ואף מילה על ההוא, נו, המגן הימני. עלי עותמאן, שחיפה שילמה על כרטיסו חצי מיליון דולר וכיום הוא ממש לא פקטור.
משחקי התפקידים בשער הם כמובן השיא. אלישע הצהיר בתחילת העונה שהוא לא מתכוון ללכת רק עם ניר דוידוביץ' לעונה הזו בגלל נטייתו להיפצע וזה הגיוני. הרצון להביא את בויאן שאראנוב, שחוזר גם על-ידי הפועל ת"א, הכריע והירוקים מצאו עצמם עם שלושה שוערים (אמיר אדרי). אדרי ברח ומצא מנוחה ונחלה בנתניה ואלישע נשאר בלי היררכיה.
גם בליגה הספרדית קיימת היררכיה ברורה בין השוערים כאשר רוב הקבוצות מאפשרות לשוערי המשנה לשחק בגביע המלך. באנגליה זה לרוב בגביע הליגה, אבל בכל רגע אין ספק שדויד דה חאה הוא השוער הראשון של מנצ'סטר יונייטד ו-ויקטור ואלדס של ברצלונה. שוערים מספרים שהם צריכים ביטחון. להודיע לשוער כמה שעות לפני משחק שהוא לא משחק, זה לא.
המושאלים חוגגים
כל מי שחיפש דקות משחק מחוץ לקרית אליעזר, הרוויח ונראה שהירוקים הפסידו. סנטיהו סלליך יצא לעכו מתוך הצהרה ש"אני רוצה לחזור למכבי חיפה מהדלת הראשית". עד כה הוא עם ארבעה שערים כבר ורוב ההצלחה העכואית היא בזכותו. "חיפה היא הבית שלי. מחמיא לי שאלישע עוקב אחריי", אמר הקשר. מי שמחפש כישרון בחלק הקדמי של חיפה, ימצא את זה 40 ק"מ צפונה משם.
בלם שיכול היה להיות פיתרון זמני למצוקת הבלמים הוא שי מימון. כשעזב הוא תקף: "אלישע לוי לא רצה אותו על רקע אישי. יענקל'ה שחר העיף אותי מאסיפות. בפירוש יש לי מקום במכבי חיפה". בינתיים הוא שחקן הרכב קבוע אצל מכבי פ"ת. במקומו הגיע רכש במחיר גבוה מאוד.
חלוץ נוסף הוא שלומי אזולאי, שמעוד שחקן ירוק הפך להיות הצלע השלישית במשולש ההתקפי הנהדר של רן בן שמעון בקרית שמונה. למרות הפציעות הוא כבר עם שלושה שערים. הוא הגיע מהליגה הלאומית, הפך לשחקן לגיטימי בליגה ומצא עצמו מחפש רשתות במקום אחר. מצד אחד: דגני, כהן, עזריאל, ימפלוסקי ועוד כמה מיליוני דולרים. מהצד השני: מימון, מגרלשווילי, סלליך ואזולאי והעברת הכסף למטרות אחרות. נשברו המאזניים.
אלישע
משהו עובר על אלישע לוי, שנשמע שונה אחרי התיקו נגד בני יהודה. כועס יותר, מאוכזב, מה שלא תרצו. מנסה לעצור את מפולת הסלעים כמעט לבדו. אלישע של היומיים האחרונים הוא אלישע אחר: "אני אבקר את כל מי שאני צריך והוא יקבל את זה", אמר בראיון בחוסר סבלנות שלא מתאימות לאיש אולי האדיב ביותר בכדורגל שלנו. הבוקר הוא כבר הבהיר זאת לשחקנים בצורה חדה וברורה.
על פניו, התוצאות העונה מאכזבות, אבל ההצלחה של אלישע בשלוש השנים שהוא מאמן כמעט חסרת תקדים בחיפה. שתי אליפויות וסגנות קיזוז אחת, פעם אחת ליגת האלופות ושני גמרי גביע מדינה. וברקע יש את הקולות שקוראים להבאתו של ראובן עטר. לא פשוט בכרמל. אלישע כבר שלח מסר בראיון ואמר ש"הוא לא אוהב לשמוע את שמו של עטר", משפט שלא עשה רושם על חלק מהאוהדים.
המזל של מכבי חיפה הוא כנראה שהליגה רק בחיתולים. הפועל ת"א שמוליכה לא בורחת, מכבי גם עדיין מחפשת זהות וגם האגדה של "קבוצה קטנה שתיקח אליפות" קיבלה בסוף השבוע מראה למציאות.
בשלב הזה בעונה שעברה, מכבי חיפה היתה עם 6 נקודות יותר. שני משחקים שהיו עושים את ההבדל בין רעש ובלאגן לשקט מוחלט. את הסטירה שלה מכבי חיפה קיבלה, יכולת כולם יודעים שיש לה והיא כבר הראתה זאת העונה, ועכשיו הירוקים בדרך למבחן כפול, בטדי נגד בית"ר ושבועיים אחרי בבלומפילד נגד הפועל. שמיכת הטלאים של אלישע יוצאת למבחן הכי גדול שלה. להשאיר את התואר בחיפה.
