מהראן ראדי הוא השליט הבלתי מעורער של בני סכנין. הקשר הנפלא מנהל את המשחק של נסיכת המגזר בצורה פשוט מדהימה והיריבות שלה נכנעות שבוע אחר שבוע ליכולת הנפלאה שלו ושל חבריו מהצפון.
האמת? כשמסתכלים על נתוני פתיחת העונה של כל הקבוצות והבעיות התקציביות שכל שנה מעכבות את ההכנות של סכנין אז היכולת של הקבוצה הזאת והמיקום שלה בטבלה הוא פשוט סנסציה בקנה מידה ישראלי.
סכנין מקדימה קבוצות עם תקציב פי חמש ממנה כשאם לא היו מורידים לה שתי נקודות בגלל פרשת החוזה הכפול, הקבוצה שנשארה בליגה רק במחזור האחרון של העונה שעברה הייתה דבוקה כרגע למקום השני.
מהראן ראדי ביכולת פנטסטית עושה ככל העולה על רוחו במגרש אבל הוא לא היחיד. השילוב בין שחקנים מקומיים לזרים בסכנין מעורר השראה וגם כשהם איבדו בקיץ את יא יא פטי המצוין, אמבמבה ממלא את מקומו בהצלחה גדולה.
אם יש שחקן בכדורגל הישראלי שמבטא בצורה הטובה ביתר את הקלישאה המוכרת שהיכולת של חלוץ נגזרת מהביטחון העצמי שלו הוא אוהד קדוסי. כשיש לו ביטחון קדוסי הוא מהחלוצים הטובים בארץ והוא יכול למצוא את הרשת גם בעיניים עצומות. כשאין לו – הוא לא יכול לכבוש אפילו ממטר מול שער חשוף.
אין ספק שקדוסי מצא בסכנין בית. גם כשהוא שיחק בהפועל באר שבע ובהפועל פתח תקווה תמיד חיזרו אחריו במגזר. כנראה שיש במקום הזה משהו שמחזיר לו את הביטחון שלא תמיד היה לו בקבוצות אחרות בהן שיחק.
בית"ר? היכולת שלה לא מפתיעה אף אחד. גם כשהקבוצה של יובל נעים פתחה את העונה עם שני ניצחונות רצופים ידעו בבירה שהנפילה תגיע. הסגל של בית"ר לא מספיק אפילו למרכז הטבלה וכשעמית בן שושן לא משחק אין שם אף אחד שיכול לאיים על השער.
אבירם ברוכיאן פתח את העונה בצורה טובה אבל נחלש בהמשך וכשהוא לא טוב אפשר לחתום את המשחק מהתחלה. אם בבירה לא יתעוררו הם ימצאו עצמם מהר מאוד במאבקי תחתית ושם כבר ממש לא יהיה נעים ליובל.
הכתוב הינו טור דעה
