יש לי וידוי קטן. את הטור הזה רציתי לכתוב הרבה לפני היום, הרבה לפני ההפסד של מכבי ת"א 2:0 להפועל חיפה. הפסד קצת משפיל שמעמיק עוד קצת את הבור שנמצאת בו הקבוצה המסכנה. באמת מסכנה.
מוטי איווניר מבין כדורגל הרבה יותר ממני, זה בטוח. הוא שיחק את המשחק עצמו, אימן קבוצות לפני זה ובטח שבסופו של יום אין לי באמת יותר ידע על המשחק הזה ממנו בתור אחד ששיחק רק במחלקות נוער ורוב הידע שיש לו על המשחק הוא מצפיה וממשחק שכונתי.
אפשר לקחת טור שלם, לדבר על ההרכב המסוים שלא עובד, על הבעיות הבולטות בקישור האחורי ועל כך שמכבי נראית כמו קבוצה עם שחקנים חסרים במספר עמדות, למרות שבתחילת העונה דיברו על עודף ופקק.
אבל לא. הבעיה של מכבי ת"א גדולה ממוטי איווניר, גדולה ממיץ' גולדהאר וגדולה מהקהל הנהדר שלה (באמת שאחרי כל מה שעברו אין מילים). אקסים של הקבוצה מספרים על מערכת עם ציפיות משתקות, מבפנים מדברים על הלחץ ומסביב פשוט קל לגרום לצהובים לאבד את הראש ולהכניס אותם לסחרור שבו הם נמצאים בימים אלו ממש אחרי עוד שפל קטן.
אז נכון. בהתחלה חשבתי לכתוב על האריס מדוניאנין, לדעתי השחקן הכי חשוב של מכבי ת"א שמסופסל כבר שני משחקים ברציפות. בהחלט רציתי להסביר איך הנוכחות שלו במרכז המגרש היא הדבר היחיד שנראה כמו כדורגל רגוע והחלטי ואני מתקשה להבין איך אנשים מפרשים את המשחק שלו כ"לא אכפתי" או מרושל בזמן שלדעתי הוא ליגה אחת מעל כל מה שמסביבו.
חשבתי גם לשפוך את דעתי על התפקוד של אלירן עטר כשחקן אגף, שזה לא נראה טוב בשום שלב הערב וגם מול בשיקטאש ושאם התלמיד לא רוצה ללמוד אז גם המורה ייראה רע.
אבל אז חשבתי עוד שניה והבנתי שאת מכבי מנתחים מסביב כבר כל כך הרבה זמן, עברו שם ניר קלינגר, טון קאנן, אלי כהן, ניר לווין, רן בן שמעון (מוליך את ליגת העל), נמני, יוסי מזרחי (מקום שלישי בליגת העל) ועכשיו איווניר. היו שם שחקנים שהצליחו בעבר וגם אחרי, הוחלפו הנהלות והיו את כל הסיבות שגם בטעות המועדון הגדול הזה לא יסגור עשור כמעט בלי אפילו להתמודד על אליפות.
אז עם כל הכבוד הגיע הזמן לכתוב בלב שלם. למה במכבי שום דבר לא מצליח? אין לי מושג.
הכתוב הינו טור דעה
