התאריך: 2.9.2010. המקום: מסיבת העיתונאים של המאמן הלאומי החדש, לואיס פרננדז, במשרדי ההתאחדות לכדורגל. הסיבה: פתיחת קמפיין מוקדמות יורו 2012 נגד מלטה. האווירה: אופטימיות מבפנים, פאסימיות מבחוץ.
התאריך: 11.10.2011, שנה וחודש חלפו מאז אותו אירוע. המקום: כל בית ישראל. האווירה: אפטיות מוחלטת עד מצב של חוסר ידע מתי המשחק הנועל את קמפיין מוקדמות היורו נפתח. והכל בשנה אחת. הסיבה: יש יותר מדי.
הנבחרת הלאומית היא לרוב מדורת השבט עבור חובבי הכדורגל. המשחק נגד מלטה הוא עוד פס האטה בגעגועים של האוהדים למחזור הליגה בסוף השבוע. הסיבות ידועות לכל ורק נערמות כל שניה ושניה.
פרננדז אמר אז במסיבת העיתונאים: "אני שמח ומאושר להיות פה. בואו נקווה שבסופו של דבר נצליח לעמוד במטרה ולעלות לאליפות אירופה. יש לי 23 שחקנים עם 'רוע' חיובי שרוצים להתחיל את הקמפיין ולנצח. במאי הגעתי לישראל והתחלתי לעבוד. אנחנו מנסים לעבוד בצורה הכי מקצועית שאפשר".
פרננדז נשאל אז על שלטי החוצות עם הפרסומות למשחקי הנבחרת, בהם מתנוססת תמונתו: "אני לא הדמות המרכזית. מה שחשוב הוא שהשחקנים יוכיחו את עצמם על המגרש והם אלה שצריכים לעשות את העבודה. אני מקווה שהשחקנים יגיעו למשחק בצורה חיובית. אני רוצה שיגיעו הרבה אוהדים כי הם מאוד חשובים לנבחרת. אנחנו עומדים לשחק מול נבחרת חזקה וזה הולך להיות משחק לא קל". התוצאה: 1:3 על מלטה ה'חזקה' מול קהל שכבר אז לא קנה את הקלישאות של הצרפתי שלמד להגיד "שלום" ו"ערב טוב" לסובבים אותו.
הקהל כבר הריח את הסירחון מרחוק ו-17,365 צופים אוהדים בלבד הגיעו לאצטדיון ר"ג כשמי שישב ביציע המערבי ניסה להתחמק בעיקר ממטוסי הנייר שזרקו ילדים שהוזמנו למשחק ולא ממש הסתכלו על כר הדשא. כך זה התחיל וכך זה נגמר.
להוציא את ההפסד עם הקרואטים והמשחק המכריע עם יוון, הקהל הישראלי לא האמין כלל וכלל בנבחרת למרות הכל. נגד לטביה וגאורגיה אפילו בלומפילד לא היה מלא. קריאות השחקנים: "אנחנו צריכים את הקהל" נתקלו בכל מיני סיבות כמו גמר "האח הגדול" שהשחקנים השתוממו איך ייתכן שעיתונאי ספורט שואלים האם השחקנים לא חוששים שהקהל יעדיף את ג'קי ונופר על פני לטביה. התוצאה ידועה.
הרייטינג שנמדד ע"י הערוצים גילה את הברור מאליו: משחק הנבחרת מול לטביה השיג 12.8 אחוז בלבד לעומת 40.5 אחוזים לגמר של התוכנית הפופולארית במדינה. "השילוב של נבחרת לא מעניינת לבין תוכנית מאוד מעניינת הולידה נתון שנחשב די מביך בשביל הספורט הלאומי שלנו", טען בכיר בחברת פרסום מובילה.
המגן הימני התורן: המתורגמן
השיא של האדישות הציבורית מגיע כנראה במשחק נגד מלטה הערב. אלמוג כהן טען לפני ההמראה ש"ההרגשה מוזרה כי אין לנו מה לחפש בבית", שחקנים בעילום שם אמרו אחרי ה-2:2 המביך נגד מכבי הרצליה ביום חמישי ש"אין לנו חשק לשחק" ,איתי שכטר העדיף את חתונת אחיו, יוסי בניון קיבל פטור להתאושש מהפציעה באנגליה או בפשטות: המשחק לא מעניין אף אחד. משחק רשמי של נבחרת ישראל לא מעניין אף אחד. עצוב.
הנבחרת עומדת בפני שוקת שבורה וזה ידוע. מאמן שכבר ידוע שהוא לא ימשיך (חוזה חדש עם לואיס עשוי באמת להיות שיא השיאים של ההתאחדות לכדורגל), שחקנים ששוקלים להביא פתק מאמא למה הם לא צריכים לנסוע למלטה וקהל אוהדים שנשאר אדיש אל מול הנבחרת שאמורה להיות נושאת הדגל של הענף הכי מעניין בישראל.
אם מחפשים את נקודות משבר האמון יכולים למצוא כ-200 כאלו. חוסר החיבור לצרפתי, הזימונים המוזרים של שחקנים לסגל, האנטי הקבוע לעבר ההתאחדות לכדורגל והאדישות המופגנת כלפי כישלונות. הרי כישלון חרוץ של הפועל, מכבי, חיפה או בית"ר במשחק מכריע, בדומה למה שהיה נגד יוון, לא היה מתקבל אצל האוהדים השרופים של הקבוצות. אז למה בנבחרת?
ההתקפות של פרננדז על התקשורת התבררו כשיעמום גדול עבור האוהדים, הטענות שלו לפיהן "אנשים לא אוהבים את הנבחרת" נתקלו בגיחוך עוד יותר ולהלן המיטב של לואיס: "אנשים פה בוגדים בנבחרת שלהם ורוצים שתיכשל", "שומע כיאל, זה העיתונאי שאמר שאתה אשם בהפסד ליוון", התפרצות כלפי עיתונאים לפני המשחק נגד חוף השנהב בצעקות: "מה הבעיה שלכם?!", "כמו שהנבחרת ממלכתית, אתם צריכים להיות ממלכתיים" ועוד ועוד. ניסיון לחנך את אלו שכבר עברו את גיל החינוך וניסיון להאשים ישראלים ברצון לכישלון נבחרת ישראל. פלא שנמאס?
ולא רק: התרגול של המתורגמן כמגן ימני באחד האימונים ושל שורה אובארוב כשוער, עבר בצורה ליצנית ולא יותר. גם אי הזימון של הכוכב הגדול של הנבחרת, יוסי בניון, למשחק האחרון נגד מלטה יצר תחושה של: "אם את לואיס זה לא מעניין, גם אותנו לא".
עם כל הכבוד לתירוץ הכושל של: "זה משחק של חבר'ה שרוצים להשתולל. לא רציתי לסכן את יוסי". בניון הגיב בצורה ברורה: "עד לרגע הזה לואיס תמיד ביקש ממני להגיע גם שנפצעתי ביקש שאגיע לארץ להיות עם השחקנים גם כשלא יכולתי ליטול חלק מבחינה מקצועית, כנראה שיש עכשיו פחות חשיבות, אלו ההחלטות וצריך לכבד. בחיים לא ברחתי משום משחק ואין לי כוונה לעשות זאת גם עכשיו". אין מקום שהקפטן יזומן למשחק רשמי? כנראה שזה לא מספיק חשוב".
אבל האנטי שנוצר לכיוון הנבחרת הוא לא רק בגלל פרננדז ולוזון. טל בן חיים סיפר שהוא ובניון לא חברים טובים, קשר ארסנל הגיב שמתעסקים במדינתנו הקטנטונת רק בלכלוכים והדלפות והאשמות כלפי כל שחקן ושחקן שברו שיאים.
דוגמא פשוטה אחרי יוון. בירם כיאל איבד כדור שהוביל בסופו של דבר לשער הניצחון של יוון וכל מה שהיה לשחקנים להגיד היו טענות לקשר סלטיק. האחווה של הנבחרת לא קיימת וכל שחקן זורק בוץ על מי שאמור להיות איתו בחדר הלבשה. אז מה יגידו אוהדי הנבחרת על דברים כאלה?
הכתובת היתה על הקיר
הנבחרת תעלה למשחק נגד מלטה בלי קפטן שנמצא באנגליה, בלי מאמן שבפועל כבר הזמין מונית לשדה התעופה לטיסה לצרפת, יו"ר התאחדות שבכלל לא הגיע למשחק ושהודיע שלא יהיה מאמן עד יולי מכיוון והוא רוצה לחסוך את המשכורות וצוות שחקנים מקרי שרחוק מלהיות קבוצה. ב-19:00 מתחיל המשחק שיסיים את הקמפיין המביך ביותר בתולדות נבחרת ישראל. תתחילו לאגור פיצוחים ליורו כי שוב אנחנו מול הטלוויזיה.
ולחשוב שהכתובת היתה על הקיר, מהרגע שאירחנו את מלטה מול יציעים ריקים באצטדיון ר"ג. תיזכרו היטב את מגדל בבל, רגע אחרי שלואיס מונה.
