שריינו לכם מקום נוח מול הטלוויזיה והדקו את חגורות המושב. ועוד משהו, יש לכם יומיים לאמן את העפעפיים, כי מי שימצמץ ראשון יפסיד. יומיים לפני ריצת הגמר ל־100 מטר באליפות העולם באתלטיקה בברלין והמתח הולך ונבנה. שנה בדיוק לאחר שטיסת ה־9.69 של יוסיין בולט נחתה בבייג'ין והממה את העולם, מתכנן שיאן העולם והאלוף האולימפי לכבוש גם את ברלין. היריב העיקרי של הג'מייקני הענק הוא אלוף העולם המגן על תוארו – טייסון גיי מארה"ב. השניים לא נפגשו השנה בעימות חזיתי ואת המפגש הטעון והמותח הזה הם שומרים לריצת הגמר.
First we take Manhattan then we take Berlin
אליפות העולם באתלטיקה תיפתח מחר (שבת) בברלין ולחובבי הספורט צפויה מן הסתם חוויה אדירה. שבועיים ימים לאחר סיום אליפות העולם בשחייה ישא העולם את עיניו אל האצטדיון האולימפי בברלין. אליפות העולם בשחייה סיפקה מבול של 43 שיאי עולם ובמכון הסיסמוגרפי באיטליה נרשמו תנודות קלות שהחרידו את שלוותם של המדענים.
האם הר הגעש וזוב עומד שוב להתפרץ? מסתבר שהיו אלה מימי הבריכה ברומא שזעזעו את טבלת שיאי העולם מספר פעמים כה רב עד כי איימה להתפוצץ. הציפיות מן האליפות בברלין הן עצומות בזכות הכוכב מספר אחת של האתלטיקה – יוסיין בולט, שיאן העולם בריצת ה־100 ו־200 מטר והשותף לשיא העולם בריצת השליחים 4X100 מטר. ההופעה של בולט בבייג'ין החזירה לענף האתלטיקה את הברק והזוהר של טרם פרשיות הסימום והשערוריות שפקדו אותו בשנים האחרונות. בולט הזריק לאתלטיקה העולמית את הריגוש ואת העניין שהיו חסרים לה.
שנת 2008 הייתה שנת הפריצה הגדולה של האצן הג'מייקני הצעיר. עד ל־2008 הוא היה מוכר רק לפריקים של הענף. נכון שבגיל 16 הוא זכה באליפות העולם לנוער ב־200 ובגיל 17 הוא רץ 200 מטר בפחות מ־20 שניות; אולם הפריצה של בולט אל התודעה העולמית הייתה במשחקים האולימפיים בבייג'ין.
בולט הגיע לבייג'ין כשיאן העולם הטרי ב־100. ב־31 במאי הוא שבר בניו יורק את שיא העולם של בן ארצו אסאפה פאוואל. בולט קיזז 2 מאיות מהשיא הקודם (9.74 שניות) ו־4 מאיות משיאו האישי שנקבע בתחילת אותו חודש בקינגסטון שבג'מייקה. אגב, עד ל־9.76 עמד שיאו האישי של בולט על 10.03! הסיבה – הוא פשוט לא רץ את המרחק הזה. בעמוד הסטטיסטיקה האישי של בולט אין לו בכלל תוצאה ב־100 מטר בשנים שקדמו ל־2007 – נשמע הזוי...
בולט מגיע לברלין במוטיבציה אדירה. הוא רוצה להוכיח לעולם שהוא אינו תופעה חולפת ושהוא עוד יהיה בסביבה שנים רבות. ה־9.69 בבייג'ין הוכיח שלבולט יש עוד כמה מאיות במחסנית. להזכירכם, בריצת הגמר בבייג'ין הוא חגג במטרים האחרונים עת פרש את מוטת זרועותיו הענקיות אל עבר 90,000 הצופים באצטדיון קן הציפור. החגיגות של בולט, זמן התגובה האטי שלו (165 אלפיות השנייה) והיעדר רוח גבית מסייעת מנעו ממנו הישג טוב יותר. על פי ההערכות ריאליות הריצה בבייג'ין, בשילוב תנאים אופטימליים של רוח מסייעת וזמן תגובה מהיר יותר, "שווה" 9.61 שניות. במושגים של בולט זה לא משהו דמיוני. האם הוא מכין לנו הפתעה נוספת? נחכה ונראה.
הקרב שכולם ציפו לו
גמר ה־100 בבייג'ין היה הצגת יחיד של בולט. מדליסט הכסף בריצה, ריצ'ארד תומפסון מטרינידד, פיגר אחרי בולט ב־2 עשיריות שלמות! אסאפה פאואל, האיש בעל התוצאה השנייה בכל הזמנים, נמוג אל המקום החמישי והוכיח פעם נוספת שריצות גמר הן אירוע שגדול על מידותיו המנטליות. הציפייה לעימות המקווה מול טייסון גיי אלוף העולם ב־100 ו־200 מטר, התנפצה במבחנים האמריקאים לקביעת הסגל לבייג'ין. גיי נפצע בריצת ה־200 מטר וסיכויי ההחלמה שלו למשחקים נראו כמו משהו שאי אפשר לבנות עליו. הפנטזיה לראות את משולש הסילונים בולט־פאוואל־גיי התפוגגה כאשר גיי סיים חמישי בריצת חצי הגמר. והשאר היסטוריה.
הפעם הסיפור שונה לחלוטין. טייסון גיי חזר לעצמו וכבר הספיק לטוס במהירות של 9.77 – תוצאת השנה בעולם. גיי גם מחזיק בזמן המהיר ביותר שנקבע בריצה הזו בכל תנאי שהוא – 9.68 שניות – זמן אותו קבע בשנה שעברה בסיוע רוח גבית של 4.1 מטר בשנייה (הגבול לאישור שיא הוא 2 מטרים בשנייה). בולט רץ השנה 9.79 ו־19.59 שניות ב־200 מטר. גיי אגב, רץ את ה־200 מאית השנייה מהר יותר ומחזיק גם בריצה הזו בתוצאת השנה בעולם. באופן לא מפתיע שני אתלטי העל מיעטו להתחרות השנה, שלא לדבר על עימות חזיתי. הפעם האחרונה בה שניהם דרכו על אותו המסלול הייתה בחודש שעבר בלונדון. בולט רץ 100 מטר וגיי רץ 200. ממש כמו שני מתאגרפים שנמנעים מהתמודדות עד לקרב הגדול על הכתר העולמי.
היריבות בין יוסיין בולט לבין טייסון גיי היא משהו שבונה את הסיפור ואת הדרמה הספורטיבית. אין כאן טיפוס טוב וטיפוס רע, אבל בהחלט מדובר בשני טיפוסים שונים, האחד מוחצן, חייכן ומשוחרר והשני מופנם, ממוקד ושקט. ויש כמובן הרבה מאוד אגו ויוקרה –"האיש המהיר בעולם" הוא משהו שמעביר רטט בכל חובב ספורט על פני הגלובוס. יש בריצה הזו משהו מחשמל ומרגש כפי שאין בשום מקצוע אחר. ה־100 מטר הוא היהלום המלוטש והיקר ביותר בכתרה של מלכת הספורט, ונדמה שהפעם זהו יהלום נדיר במיוחד.
עולם הספורט מחכה כבר הרבה שנים ליריבות מן הסוג הזה. משהו הדומה ליריבות ההיסטורית שבין קרל לואיס לבן ג'ונסון. שם היה גם דם רע וכולנו זוכרים איך זה נגמר. אח"כ באו השנים של לינפורד כריסטי שעקץ פעמיים – פעם בברצלונה 1992 ופעם באליפות העולם בשטוטגרט ב־1993. בשנים הבאות היה זה הקנדי דונובן ביילי, שזכה בתואר העולמי ובתואר האולימפי תוך שהוא שובר במאית (9.84 שניות) את שיא העולם של האמריקני לירוי בורל. מוריס גרין האמריקני החזיר לארה"ב את שיא ה־100 (9.79 שניות), אבל שנות שלטונו היו נטולות מאבקים אישיים של ממש. התמונה שלו מתחבק לאחר הגמר בסידני עם חברו לאימונים אטו בולדון מטרינידד היא לא משהו שיכול להשביע את ניביהם נוטפי הדם של אוהבי הסיפור הדרמטי.
מחממים מנועים
הדרך אל ריצות הגמר ב־100 ו־200 עוברת דרך 3 סיבובים מוקדמים. המוקדמות ורבע גמר ה־100 יתקיימו בשבת ואילו חצי הגמר והגמר יתקיימו כבר ביום ראשון. ב־200 מטר הסיפור קצת שונה משום שריצות חצי הגמר והגמר יתקיימו בימים נפרדים.
המטרה הראשונית של בולט וגיי היא להגיע לריצת הגמר במינימום הוצאה אנרגטית, בעיקר אנרגיה מנטאלית. פער האיכות העצום שעומד לרשות השניים יאפשר להם "לטייל" בסיבובים המוקדמים. כאן עוד אפשר לתקן טעויות, כמו חוסר ריכוז בזינוק. בריצות המוקדמות אפשר כבר להבחין עד כמה האצנים "טעונים ומחודדים". כאשר תראו את בולט או את גיי רצים מתחת ל־9.90 ואת 15-10 המטרים האחרונים הם עוברים כמעט בהליכה, תבינו למה התכוונתי. "ההליכה" במטרים האחרונים באה לאחר האצה פנטסטית בחלק הראשון של הריצה. אי אפשר לרוץ 100 מטר בריצה מתגברת, כלומר להתחיל לאט ובהדרגה להגביר עד לסיום. כל הרעיון הוא לצאת חזק מאוד, להאיץ, להגיע למהירות מרבית ואז לשחרר בחלק האחרון של הריצה. כאשר עושים זאת במהירויות הגבוהות זה נראה לעתים כמו "הליכה". מה שיכול להמחיש זאת זו הדוגמה הבאה, דמיינו שאתם נוסעים במכונית במהירות של 200 קמ"ש ואח"כ מאטים למהירות שיוט של 90 קמ"ש. עבור מי שברכב מדובר בעצירה של ממש עד כי נוצר הרושם שפשוט אפשר לפתוח את הדלת, לצאת ולהתחיל ללכת...
כבר מזמן לא הייתה ציפייה כזו לריצת גמר. מסלול ההתנגשות הוא בלתי נמנע והוא יקרה ביום ראשון. אם התנאים בברלין יהיו טובים צפוי לקרות משהו דרמטי. מעניין כיצד הנוכחות של גיי תשפיע על בולט. עד היום ראינו שבולט הוא יוצא דופן לא רק בכישרון שלו אלא גם בהתנהלות ובשחרור העילאי שלו לפני ובמהלך הריצה. גיי הוא רציני וממוקד ולא נוטה להפגין רגשות. בולט הוא קומיקאי שנהנה מן ההצגה. ביום ראשון בשעה 22:35 הכול עומד להתפרץ. שנה בדיוק לאחר שהמם את העולם עם ה־9.69 בולט רוצה להוכיח שהוא מסוגל להפתיע שוב. האם לטייסון גיי תהיה תשובה? ארה"ב נגד ג'מייקה...אוף, איזה מתח!