אם ספורט בכלל וכדורגל בפרט מייצגים תמונת מציאות של החיים הכלכליים, הרי שעונת 2010/11 מסמנת את היציאה מהמשבר הכלכלי וחזרת של קבוצות ליגת העל להשקעת משאבים רבים. עם זאת, ניתן גם לסכם את השינוי שחל העונה לעומת אשתקד בשתי מילים: מיץ' גולדהאר.
סך התקציבים של מועדוני ליגת העל לעונה הנוכחית עומד על קרוב ל-464 מיליון שקל, לעומת 412.5 מיליון שקל ב-2009-10, עליה של כ-12 אחוז. תקציב עונת 2008-9, אותו העמידו הקבוצות ממש לפני פרוץ המשבר הכלכלי העולמי, עמד על 475 מיליון שקל עבור כלל קבוצות הליגת העל.
גולדהאר, הבעלים של מכבי ת"א, הזרים לקופת המועדון העונה סכום המוערך בכ-70 מיליון שקל והעמיד תקציב של כ-105 מיליון שקל, לעומת כ-40 מיליון שקל בעונה שעברה. להפועל ת"א יש את תקציב השני בגודלו בליגת העל, כ-60 מיליון שקל. מכבי חיפה שלישית עם 50 מיליון שקל.
מנתוני הבקרה התקציבים עולים מספר מדדים המלמדים על ההבדלים בין העונות שחלפו. אם בעונת 2009-10 הזרימו בעלי הקבוצות 68 מיליון שקל, הרי שבעונה לפני כן, 2008-9, הגיעו מכיסי הבעלים כמעט 240 מיליון שקל. את ההבדלים ניתן להסביר בהצלחות של הפועל ת"א ומכבי חיפה אשתקד באירופה, שסייעו לאיזון התקציבי וכן בתופעת ארקדי גאידמק שלפני שתי עונות עדיין סייע לבית"ר ירושלים, עד עזיבתו בדצמבר 2008.
מדו"ח הבקרה עולה כי שכר השחקנים בעונה שעברה ירד ל-165 מיליון שקל, לעומת 176 מיליון בעונת 2008-9. שכר המאמנים ירד ל-22 מיליון שקל, לעומת 25.7 מיליון שקל לפני שתי עונות.
הפגיעה הקשה ביותר בסעיף ההכנסות בשנה שעברה הייתה בכספי טלוויזיה - רק 34.3 מיליון שקל נכנסו לקבוצות ליגת העל מזכויות שידור, ירידה של 28 אחוז תוך שנה. עליה משמעותית, של 42 אחוז, נרשמה בהכנסות ממכירת כרטיסים - 66.8 מיליון שקל בעונת 2009-10. סעיף אימץ ופרסום הסתכם ב-57.1 מיליון שקל (ירידה של 9 אחוז), זאת לצד עליה של 21 אחוז בכספי התמיכה מהטוטו ל-40.7 מיליון.
בניגוד למגמה בליגת העל, בליגה הלאומית התקציבים ירדו העונה לעומת אשתקד, תופעה שניתן להסביר עם הפיחות ביוקרה וברמה של הליגה השנייה, עקב השינוי במבנה הליגות. תקציבי הקבוצות העונה מסתכמים ב-88.9 מיליון לעומת 89.4 מיליון שקל בעונה שעברה.
