אם ננסה להיזכר מי זכה בתארים המשמעותיים ב-20 השנה האחרונות, נמצא כמובן את שתי התלאביביות, את בית"ר, אבל בעיקר קבוצה אחת, צפונית וירוקה. מדובר כמובן במכבי חיפה ובעומד בראשה, יענקל'ה שחר.
בכל שוק תחרותי, ובטח בכדורגל, נושא התקציב אשר נשען באופן מכריע על הארנק של זה שיושב בראש הקבוצה, הוא תנאי הכרחי וקריטי, אך רחוק מלהיות מספיק. ישנם עוד כמה פרמטרים מאד חשובים שעושים את ההבדל בין סיפור הצלחה לבין סיפור טוב עם מידי פעם הצלחות.
סוד הקסם של המותג מכבי חיפה, בדומה למותגים אחרים מצליחים בארץ ובעולם טמון בחזון ברור אשר בא לידי ביטוי באסטרטגיה ברורה ומתמשכת. אם תשאל אוהד כדורגל במגרש מהי האסטרטגיה של מכבי חיפה, כנראה שהתשובה תהיה לנצח... אבל אם ננסה לבחון את התופעה ברצינות, נגלה מהר מאד שמדובר בנוסחה אשר גם מייצרת כדורגל אטרקטיבי שמביא תוצאות ותארים וגם מבחינה עסקית מצליח לייצר הכנסות ממקורות שאינם מוכרים למתחרים.
ב-1992 מכרה אגודת מכבי חיפה את מחלקת הכדורגל לאיש העסקים יעקב שחר, שהיה הספונסר שלה מאמצע שנות השמונים. מאז ועד היום מכבי חיפה זכתה ב- 11 אליפויות, כאשר 6 מתוכן רק בעשור האחרון.
ניתן ללמוד מהמקרה של איגביני יעקובו חלק גדול מהתורה של שחר. יעקובו נקנה ע"י מכבי חיפה בגיל 17.5 בסכום של 200,000 $ ומיד הושאל להפועל כפר סבא. לאחר שחיפה החליטה שהוא בשל להצטרף לשורותיה, הוא זכה עמה ב-2 אליפויות, ואף העלה אותה במו רגליו לליגת האלופות. הניגרי כיכב בצ'מפיונס וכבש חמישה שערים, בזכותם נמכר יעקובו לפורטסמות' האנגלית בסכום של 775,000 ליש"ט (כמעט פי 8 מהמחיר שנקנה) ושיחק בה שנתיים. לאחר מכן עבר לאברטון, עסקה אשר הכניסה מועדון ולעומד בראשה כסף נוסף.
מה בסיפור הזה מלמד על דרכי הפעולה של המותג שנקרא מכבי חיפה? באמצעות סוכנים הפזורים בעולם, מייבאת חיפה שחקנים בתחילת דרכם בעלויות לא גבוהות, לעיתים ישירות למועדון, לעיתים לתקופת הכשרה בקבוצות שאינן מאיימות עליה בליגה הישראלית, השחקנים עושים חיל בחיפה 3-4 שנים ומשם הם יוצאים לאירופה בסכומים יפים אשר מניבים תשואה יפה על ההשקעה, מעבר לתארים בארץ.
יעקובו זו ממש לא הדוגמא היחידה: סרגיי קנדאורוב - נרכש תמורת כ-260 אלף דולר. נמכר תמורת 1.5 מיליון דולר לבנפיקה ליסבון. איבן גצקו - נרכש ב-200 אלף ועזב תמורת חצי מיליון דולר. האסטרטגיה הזו נכונה גם לגבי רכישת שחקנים ישראלים וייצואם לחו"ל:
כולנו מכירים וזוכרים את העסקה של יוסי בניון שנקנה מהפועל באר שבע והסנטאנדר, כמה שנים אחורה אלון מזרחי - נרכש תמורת כ-200 אלף דולר. נמכר תמורת מיליון דולר לניס. חיים רביבו –הגיע מהפועל ת"א ב-200 אלף דולר, נמכר תמורת 1.5 מיליון דולר לסלטה ויגו. אייל ברקוביץ', שלהבדיל גדל במועדון, נמכר תמורת 1.5 מיליון ליש"ט לסאות'המפטון. ישנן דוגמאות נוספות וגם סאגת גולאסה מלמדת על המגמה.
18 שנה עברו מאז יענקל'ה שחר קנה את המועדון, עובדה אשר מבטאת מצויין את הפרמטר השני הנדרש להצלחה - עקביות. קשה להתווכח עם תוצאות, אבל עוד יותר ברורה העובדה שבכדורגל הישראלי אין בנמצא דמות אשר מלווה את הקבוצה פרק זמן רב כל כך. הדוגמא היחידה שאפשר להקביל אליה זהו שמעון מזרחי, שתומך במכבי ת"א בכדורסל תקופה ארוכה, עובדה אשר בהחלט מהווה גורם משמעותי בהצלחת הקבוצה.
איך שהתמונה נראית כרגע, מכבי חיפה בדרך לתואר נוסף בארון העמוס תארים. ההצלחה שלה רחוקה מלהיות מקרית או מושתת על הון בעלים בלבד, היא נשענת על חזון העומד בראשה, אשר מצליח להביא סיפוק רב לכל מי שחיפה קרובה לליבו והצלחה עסקית למותג שנקרא מכבי חיפה.