את עונת היורוליג מכבי תל אביב סיימה בהפסד בגמר וסגנות אליפות אירופה, הישג מרשים בהחלט לקבוצה צעירה וחדשה שנבנתה רק בקיץ, אותו ניתן לייחס למחשבה לטווח ארוך שהושקעה לפני העונה ובבנייה ארוכה והקפדה על דרך ברורה, אותה הוביל דייויד בלאט.
בעיניי, אין ספק שמכבי בניצוחו של בלאט התנהלה כמו בעולם העסקים, כשבנתה עצמה בצורה ברורה לטווח הארוך. גם בעולם העסקי אנחנו עומדים תמיד מול הלחץ של הצלחות בטווח הקצר שירגיעו את ההנהלה או הבעלים, אך לא בהכרח יביאו המשכיות, למול הצלחה בטווח הארוך.
בניגוד לעונות הקודמות, החליטו העונה במכבי תל אביב לשנות קונספט: השקעה פחותה מבחינה כספית, אך בנייה נכונה וחשיבה לטווח ארוך, תוך כדי החתמת סגל שחקנים ומאמנים צעיר ורעב והחזרת הצביון הישראלי.
תחילה החליטו העונה להיפרד מפיני גרשון, אחד מהמאמנים הגדולים באירופה, והחליטו להחתים את בלאט, מאמן ידוע באירופה אך עדיין אחד שרעב לזכיה ביורוליג (זכה רק כעוזר) ונחוש מאוד להוכיח שהוויתור עליו בעבר היה טעות. לבלאט צורפו שני עוזרי מאמן צעירים ורעבים שמשלימים אותו בצורה נהדרת.
לאחר החתמתו, התחיל דייויד בלאט בבניית סגל הקבוצה. בניגוד לשנים קודמות לא הוחתמו שחקנים בשכר מפוצץ ושחקנים בעלי אגו מנופח (ארויו, אנדרסון, מרכוס בראון ורודני וייט). הביאו חבר׳ה צעירים ורעבים כמו פארגו, שחקן צעיר בעונתו השניה מחוץ לארה״ב שחקן שיש לו המון מה להוכיח על מנת להגשים את החלום ולהגיע ל-NBA, או הנדריקס, שחקן אפור שעושה המון הגנה ונותן לב גדול.
לאורך כל העונה הקפיד דייויד על בניית שיטת משחק וזהות לקבוצה. כמו האופי שלו עצמו, מאמין בלאט בתלכיד קבוצתי שמשחק אחד בשביל השני, קבוצה צנועה (בלי יומרות גדולות) אך שבסופה של עונה הגיעה להישג מרשים מאוד.
לאחר ההפסד בגמר היורוליג המטרה היא ברורה: המשכיות. דיוויד יעשה הכול על מנת לשמר את סגל השחקנים הקיים, עם תיקונים קטנים ותוספות שיתאימו לשיטת המשחק ועם המון עבודה קשה והתמדה, בנסיון לזכות ביורוליג בעונה הבאה.
השבוע תתמודד מכבי בפיינל פור הישראלי. העונה הנהדרת שעשתה הקבוצה בליגה וההפרשים הגדולים בהם ניצחה אמורים להביא אותה לגמר ללא בעיה. אך מכבי מגיעה במצב לא אופטימלי בכלל, היא מגיעה כשסביבה רעש תקשורתי רחב וללא השחקן מספר אחד שלה העונה, דורון פרקינס. ניכר כי השחקנים כבר עסוקים בחוזים לעונה הבאה.
למרות הבעיות, במכבי זה לא אמור לפגוע. דיוויד בלאט בנה קבוצה בלי כוכב אחד ברור ובכל ערב נתון שחקן אחר יכול למשוך את הקבוצה לניצחון וזכייה באליפות. מכבי של השנה רעבה ומלאת מוטיבציה. אפשר לשכוח מתחושת שובע, אפשר להיות בטוחים שגם בסוף השבוע נזכור את הקבוצה הזאת כקבוצה תוססת, לוחמת וחסרת אגו, וכנראה גם כאלופת המדינה.
החבורה הרעבה והלוחמת של דיוויד נהנתה מכול רגע על המגרש, לחצה את היריבות על כל המגרש, רצה למתפרצות, קפצה על כל כדור, ״נשכה״ את היריבות והפעילה את הגבוהים להמון סלים בצבע. משבוע לשבוע היה ניכר השיפור בקבוצה, ההתקדמות המקצועית והחיבור החברתי. גם ברגעים הקשים העונה (ההפסד הראשון לקאחה לבוראל) וגם במשחקים קלים בליגה ישראלית, שמר דייויד על השיטה והדרך שהובילו אותו מתחילת העונה.
במשחק חצי הגמר בברצלונה שיטת המשחק של מכבי באה לידי ביטוי באופן מובהק. אחרי מחצית ראשונה בינונית יצאו שחקניו של בלאט כמו מלוע של תותח, לחצו את ריאל מדריד על כל המגרש, השתטחו על הפרקט, חטפו המון כדורים שהובילו לסלים קלים, נעלו את הצבע, מצאו את קלעי השלשות לזריקות נוחות, שיחקו בהתלהבות ומצאו בכל הזדמנות את סופו לסלים קלים ליד הטבעת. עבודה של עונה שלמה באה לידי ביטוי בעשרים דקות נהדרות.
