אופוריה היא המוקש הגדול ביותר עבור קבוצת כדורסל, והסכנה הזו מונחת כעת לפתחה של מכבי. סל הניצחון הגדול של ג'רמי פארגו העביר אמנם את ההכרעה בסדרה לנוקיה, אבל יחד איתה עבר גם גורם משמעותי לא פחות: הלחץ. מכבי טרם עמדה בסיטואציה שכזאת העונה במשחק מכריע ובכדי לעבור אותה בשלום יהיה עליה לרדת במהירות לקרקע.
מאז עבר שלב ההצלבה של היורוליג לפורמט של הטוב מ-5 (בעונת 2008/9) נשברה הביתיות בחצי מהסדרות. העומס הכבד על הקבוצות הביתיות ב-48 השעות הראשונות של הסדרה, אפשר ל-4 מ-8 האורחות לגנוב את אחד משני המשחקים הראשונים ולהעביר את ההכרעה למגרשן. נתון שהפך אתמול למשמעותי אפילו יותר כאשר הביתיות נשברה בכל אחת מארבעת הסדרות בעונה הנוכחית.
אבל אל הנתון המעודד הזה מבחינת קבוצות החוץ מתלווה נתון הרבה פחות אופטימי. 3 מבין "הנשברות" בעונות הקודמות הצליחו להפוך את הקערה שוב ולסיים את הסדרה במשחקי החוץ (ברצלונה חזרה הביתה וניצחה את טאו במשחק 5). למעשה, הקבוצה הביתית היחידה שנשברה ולא הצליחה לחזור הייתה מכבי, שהפסידה בעונה שעברה פעמיים לפרטיזן בסרביה.
דרוש: מישהו שיביא את האקסטרה
מסיכום שני המשחקים הראשונים בסדרה ניתן להתרשם כי מכבי היא קבוצה פחות איכותית מקאחה. יש לה פחות סקוררים, היא הרבה פחות מאורגנת (אולי אפילו פחות מאומנת) התקפית וסובלת מחוסר יציבות של לא מעט משחקניה. מנגד מציגים הצהובים את הנשק שמוביל אותם לאורך כל העונה: אופי יוצא דופן ומשחק מעבר קטלני.
אם מחברים את ארבעת המפגשים של שתי הקבוצות העונה, כולל אלו של העונה הסדירה, המסקנה שעולה ברורה למדי. במשחק בו שתי הקבוצות מביאות לידי ביטוי את החוזקות שלהן, סביר להניח שקאחה תצא מנצחת. כאן מגיע החלק שעליו ישברו בצוות המקצועי של מכבי את הראש בימים הקרובים: מהיכן להביא את התוספת שתשנה את מאזן הכוחות?
במשחק מס' 2 הגיעה התוספת הזאת בדמותו של דייויד בלו. על העונה הנוכחית ביורוליג בלו כנראה לא ירצה לספר לנכדים. רק פעמיים העונה הגיע המתאזרח הצהוב למספרים דו ספרתיים במשחק באירופה, כאשר ב-8 מקרים לא קלע מעל 6 נק'. אבל כשבלו מגיע לעבודה (כמו במשחק החוץ בלובליאנה) מכבי בדרך כלל מסיימת עם ניצחון. ארבעת השלשות שלו, יותר מכל דבר אחר שקרה במשחק מס' 2, הם אלו שהביאו את מכבי לעמדת ניצחון.
השאלה הגדולה מבחינת בלאט היא איזה בלו יגיע למשחק מס' 3. העובדה שעדיין לא הציג העונה משחק של ספרות כפולות בנוקיה בוודאי לא מוסיפה שקט לצוות המקצועי. אם לא בלו, יצטרכו למצוא במכבי מישהו שיביא את הנקודות היקרות מחוץ לקשת. בין אם מדובר בפניני (שסובל אף הוא מעונה לא יציבה) או בשפן אחר שישלוף בלאט מהכובע.
מנגד חוסר היציבות הזאת היא מכשול גם עבור הקבוצה היריבה. קשה לקנא באיבאנוביץ' על הצורך לנסות ולנחש מי יהיה השחקן התורן במכבי שאותו יצטרך לסגור.
הרוטציה של קאחה קצרה? אז מה
אחת הטענות שנשמעו לקראת המשחקים הבאים בסדרה היא שקאחה קצרה ברוטציה, עובדה שעשויה להשפיע עליה במשחקים הבאים. הטענה הזו שגויה מכמה טעמים. הראשונה היא שאיבאנוביץ' מאמין ברוטציה קצרה, שחקניו רגילים לאימונים מפרכים במקביל לשני משחקים אינטנסיביים בשבוע, וחלוקת הכוחות מתבצעת ביעילות רבה.
אבל הבעיה האמיתית בטיעון הזה היא שהיתרון המספרי של מכבי לא מעניק לה גם יתרון איכות על המגרש. כמות הנקודות שמקבלות שתי הקבוצות מן הספסלים זהה כמעט לחלוטין. אך בעוד שעל הספסל של מכבי אף פעם לא ברור מי הגיע בפוקוס, בויטוריה מספקים שחקני הספסל (באטיסטה ולוגאן) תרומה קבועה ויציבה לאורך זמן. אפילו מבחינת כמות עבירות אין כאן יתרון לצהובים מכיוון שקאחה ממעטת מאד לבצע כאלו.
קאחה ויטוריה היא הקבוצה עם ההיסטוריה הטובה ביותר ביורוליג בסדרות עם הגב אל הקיר. היא קשוחה, מנוסה מאד וכבר הוכיחה שאינה נרתעת מהדחיפה הגדולה שמספק היכל נוקיה למכבי. לכן כדאי לחכות קצת עם הטלפונים לסוכנת הנסיעות. צפויים לנו עוד לפחות שני מאבקים קשוחים מאד לפני שערפל הקרב יתפזר והדרך לפיינל פור תתגלה