יניב גרין (צילום: מערכת ONE)
גרין. ברירת מחדל? | צילום: מערכת ONE

ד'אור פישר פצוע, אסטבן באטיסטה מחוץ לסגל, אלטון בראון שיחק עד עכשיו רק נגד בני-השרון, מרכוס פייזר הוא נעלם גדול וחלקו מסתכם באימונים בלבד, כך שעל-פי כל הדיווחים וההכנות, מכבי ת"א עומדת להעלות גם הערב (חמישי) ב-21:30 בלה-מאן את יניב גרין כסנטר. ומה שהכי מעניין, פיני גרשון כבר הודיע שבעיניו גרין הוא מזמן לא שחקן ספסל וראוי לחמישייה. האמנם?

זה לא מה שראינו בשני המשחקים הראשונים מאז הגעתו של גרשון. במשחק הראשון גרין שותף ל-6 דקות נגד מלאגה. בשני ראה 13 דקות נגד ציבונה. מצד שני, מאוד יכול להיות שגרשון לקח את הזמן שלו כדי להעריך מחדש את יכולתה של הקבוצה ושל השחקנים אחרי שנתיים שלא היה כאן וגילה גרין משופר.

עובדה – נגד אבלינו הוא כבר שיחק 27 דקות וסיים את המשחק עם 14 נקודות ו-7 ריבאונדים. אין ואקום. וגרשון יודע את זה. למעשה, יכול להיות שהוא המציא את המושג הזה ככל שמדובר במאמנים ישראלים.

האם גרשון באמת גילה גרין אחר שלא הכיר בשנתיים שעשו יחד? או שמא נוח לו כרגע לחזק את השחקן, לדחוף ולעודד אותו, כשהוא מאוכזב מקצב ההתקדמות של אלטון בראון, שנחת כאן ב-3 בחודש ובארבעה משחקים שהתקיימו מאז שיחק רק נגד בני השרון, שותף ב-16 דקות וסיים עם 4 נקודות?

גרין הוא לחלוטין שחקן של מאמן. הוא מקצוען, קבוצתי, כמעט שלא מחסיר אימונים או משחקים וגם אם הוא נראה אדיש למדי מבחוץ, הוא עסוק כל הזמן במלחמות הקטנות שלא פעם נעלמות מעיני הצופים, דוגמת מאבקים על תפיסת עמדה שכוללים חילופים מרפקים, דחיפות וספיגת מכות קטנות ברוב חלקי הגוף. מאמנים אוהבים את זה, יניב גרין מוכן לתת את זה. לא כל אחד מוכן.

מצד שני, גרין לעולם, כנראה, ייתפס כמו שחקן משלים בקבוצה גדולה, אחד שעולה מהספסל ובעיני האוהדים הוא מוגדר כמי שכל סל שלו הוא בונוס והעיקר שלא יזיק.

העניין הוא שכיום גם שחקנים מהסוג שלו מרוויחים מאות אלפי דולרים ומכבי ת"א הכירה בחשיבותו בעיקר אחרי שעזב לעונה אחת ברוסיה, ומכבי איבדה את האליפות ושוב לא זכתה בגביע. במצב כזה נאספים בחזרה נכסים שאבדו, גם אם לא הוערכו מספיק קודם לכן, וזה בדיוק מה שקרה בעניינו של גרין.

כאשר גרשון אמר על גרין שהוא כבר מזמן לא שחקן ספסל, הוא התבסס בין השאר על מה שראה מול העיניים באימונים, אבל גם על הרזומה שלו ולאו דווקא ביורוליג. גרין מוביל את נבחרת ישראל כסנטר פותח כבר שנים והוא מדורג גבוה מאוד בין השחקנים המובילים במספר הופעות ומספר נקודות בנבחרת.

אלה נתונים שהיו נכונים גם קודם, אבל במצב שנוצר כעת במכבי ת"א בקו הקדמי, כשספק אם גרשון יכול לסמוך בעיניים עצומות על בראון וההחלטה לגבי באטיסטה כבר התקבלה, פיני מעדיף ללכת עם הניסיון. ולגרין יש הרבה מזה.

באטיסטה נגד נהריה (צילום: עודד קרני)
באטיסטה. רובוטי מדי | צילום: עודד קרני

 

הקהל אוהב לראות שחקנים ישראלים, אבל מתקשה להבליג לנוכח שחקנים שהטכניקה שלהם רובוטית מדי. כולם אוהבים את ההקרבה והלחימה של באטיסטה, אבל לא מסוגלים לראות אותו מאבד עוד כדור תוך כדרור, שוב מבצע צעדים או עובר עבירת תוקף נוספת. גם גרין, במידה מסוימת, הוא טכני מדי.

הזריקה שלו לא יפה לעין ובהרבה מקרים גם לא יעילה. כשהוא עומד על קו העונשין התחושה, ולמרבה הצער גם הידיעה, היא שזריקה אחת כבר בחוץ עוד לפני שהוא ניגש לקו. ההוק-שוט שלו בשמאל, לעומת זאת, עניין שפיתח רק לאחרונה, הוא אמנם מהמכוערים שיש אבל מפתיע בינתיים ברמת הדיוק שלו. אם גרין יוכל להפוך את הזריקה הזו למשהו שאפשר לבנות ולהסתמך עליו, הוא יפתח לעצמו אופציות מעניינות ויגביר את הקושי בשמירה עליו.

לאורך השנים, בעיקר בנבחרת ישראל, ראינו ממנו מספר משחקים יוצאים מהכלל בהגנה ובהתקפה בו זמנית, כשהוא מוריד מספר רב של ריבאונדים ונאבק בגבוהים אירופיים מהטובים ביבשת. ועם זאת, המחשבה לפיה ביורוליג הוא לא מספיק טוב כדי להתמודד מול גבוהים אמריקנים או אפריקנים לקחה אותו צעד אחורה אל הספסל במשך כל השנים, וחבל.

הצעד הראשון שלו ביורוליג לפני 4 שנים, ואת זה גרין לא ישכח לעולם, היה דווקא אחר לגמרי: הוא קלע 24 נקודות ב-8 מ-8 לשתיים ו-8 מ-10 מהעונשין וגם הוריד 7 ריבאונדים ב-26 דקות בלבד במשחק הבכורה שלו עם מכבי ת"א ביורוליג נגד ז'לגיריס קובנה בליטא.

מכבי ניצחה שם וגרין נחשב אז להעברת השנה (מהפועל ת"א). ברור שמדובר במשחק שלא מייצג את יכולתו הרגילה, אחרת גרין היה משחק ב-NBA ולא באירופה. אבל המשכיות לא היתה לזה. כבר בשבוע שלאחר מכן במשחק ביתי נגד סיינה הוא שיחק שבע דקות ולא קלע כלל.

לכן, הערב, כשהוא אמור להיות האיש של מכבי ת"א מתחת לסלים, גרין צריך להביט קדימה בתקווה ולא להרגיש כמו ממלא חור שנוצר.

לא ברור עד כמה גרשון באמת מאמין שגרין "כבר מזמן לא שחקן ספסל" – את זה נראה במחזורים הבאים – אבל בין אם הוא נעזר בו כממלא מקום עד שובו של פישר וחזרתם לעניינים של בראון ופייזר, ובין אם הוא באמת מאמין בגרין, זו הזדמנות גדולה לסנטר המוביל של נבחרת ישראל להשפיע באופן ממשי גם על משחקיה של מכבי ת"א ביורוליג ואולי-אולי גם לתפוס מקום גדול ומשמעותי יותר ברוטציה גם בעתיד.