שנה מוזרה עברה על פיני גרשון. היא התחילה עם המינוי המפתיע לעוזרו של גיא גודס במכבי תל אביב, שם הוא היה שותף לכשלונות שבאי ההעפלה לפיינל פור והדחה בפלייאוף הישראלי כבר בחצי הגמר. אבל השנה הזו מסתיימת עם הנבחרת, שהעפילה מהדלת הקדמית לשמינית גמר היורובאסקט, שם תפגוש את איטליה בערב ראש השנה.
גרשון, המנהל המקצועי של הנבחרות באיגוד הכדורסל, מלווה את הכחולים-לבנים מקרוב. הוא מייעץ לארז אדלשטיין, עוזר לשחקנים ובעיקר מעניק מהניסיון של מי שזכה שלוש פעמים באליפות אירופה כמאמן ראשי. בין משחק אחד של הנבחרת למשנהו, תפסנו את גרשון לראיון בלעדי בצרפת, שם הוא מתייחס לאדלשטיין, להופעות של שחקנים כמו יוגב אוחיון, עומרי כספי וגל מקל, ואיך לא, חושף מה באמת קרה בינו לבין מכבי בסיום העונה.
"מאז ועד היום אף אחד לא דיבר איתי ואני לא דיברתי עם אף אחד", חשף גרשון על הפרידה ממכבי, "לא היה לי חוזה לעוד עונה, ואמרתי למי שצריך שלא בטוח שהייתי ממשיך. בתנאים שהיו לא הייתי ממשיך בכל מקרה. הם הלכו לדרכם, אני הלכתי לדרכי. מאחל להם הצלחה בדרכם ועם ישראל חי. הנבחרת מצליחה, יש אהבה בלתי רגילה. כשאנחנו פה לא כ"כ מרגישים אותה, כי אנחנו בעשייה היום-יומית. יש המון אהדה לנבחרת של הרבה אנשים שלא הזדהו עם מכבי וחיפשו עם מה להזדהות. נבחרת ישראל זו לא ירושלים ולא מכבי. זו קבוצה של אנשים שמייצגים משהו שמתאים לכולם, למכביסטים, לאדומים, לבית"רים ולאליצור".
מאמן העבר רמז בנוגע לסיבות האמיתיות לעזיבתו את היכל מנורה מבטחים: "יש במכבי אנשים שמקבלים החלטות, צריך לשאול אותם על סמך מה. אם אני לא מאמן במקום מסוים, כנראה שאני לא מספיק טוב לאמן שם, או לא מספיק נחמד. כנראה שאני אומר דברים שאחרים לא אומרים או שלא נעים להם לשמוע, אבל אני אומר את האמת וברוב המקרים אומר אותם בפרצוף. אם לא נעים לך זה בסדר, אתה יכול לדבר איתי, לא לדבר איתי, להעסיק אותי, לא להעסיק אותי. אני כבר לא ילד, אני לא אשתנה. אמרתי מה שאני חושב, ואני חושב שצדקתי. לא אגיד לך מה אני חושב, אני לא צריך להגיד לכל עם ישראל. מי שאמרתי לו, אמרתי לו".
"אני לא בטוח שבמערכת אפשר להחזיק אנשים שמנוגדים בדעות או רוצים דברים הפוכים", המשיך גרשון, "הם בחרו דרך, יכול להיות שהיא תצליח, למרות שאתם או אנשים חושבים שלא. אתם ראיתם מה הדרך, אני חושב שיש דברים שהם בניגוד אינטרסים מוחלט. אני יודע, אתה יודע וכולכם יודעים אבל לא מדברים על זה. אני לא מדבר על דראגן בנדר, מה אתה רוצה מהילד? אתם ניזונים מאותו דבר, הדלפה כזו או אחרת. אתם לא תפגעו במי שמדליף לכם, נכון? אני חושב שאנחנו ביחסים טובים, יש לי עוד כמה חברים בתקשורת, אולי אני אחזור מתישהו. כשהייתי במכבי, לא הדלפתי דברים מחדר ההלבשה".
למרות הדברים הללו, גרשון לא סוגר את הדלת בפני הצהובים. "לחזור למכבי? אני לא יודע. ב-1999 אמרו שאני לא אהיה שם, ואחרי זה הגעתי לשם ועשיתי כמה דברים לא רעים בעשור הזה. אחרי זה אמרו שאני לא אחזור, וחזרתי פעמיים. לאמן אני בטוח לא אחזור, אבל ההוא מלמעלה יודע יותר טוב מאיתנו".
"המאמנים הישראלים יותר חכמים מבאירופה"
בחזרה לענייני דיומא, כלומר לנבחרת ישראל, ובעיקר לארז אדלשטיין, בין גרשון ל'ג'ינג'י' יש יחסי חברות חמימים, עוד מימיו הראשונים של מאמן הנבחרת על הקווים. המנהל המקצועי של הנבחרת, שליווה אותו במשך כל השנים, ניסה להסביר מדוע הוא לא הגיע רחוק יותר בקריירה.
"ארז מיתג את עצמו כשהוא היה בהפועל, לדעתי בטעות", טען גרשון, "הוא אדום, והוא הפועל, וזה בסדר. אבל גם אני - נולדתי במכבי, אבל אימנתי קבוצות אדומות, כהות אפילו, במשך כל הקריירה שלי, וזה די הבדיל אותו ממאמנים אחרים. בסופו של דבר יכול להיות שזה מנע ממנו. זה הכל מזל. הגעתי למכבי ת"א במזל ובמהלך 10-15 השנים האחרונות שהייתי במועדון, הן היו בכלל לא רעות, וזה מזל. המזל לא שיחק לו. גם בגלל המיתוג שלו, וגם בגלל שהוא קיבל החלטות חבריות ועקרוניות".
אז למה הוא לא הלך לחו"ל?
"אני מחזיק באיזה 3 אליפויות אירופה - כמה הצעות אתה חושב שקיבלתי מחו"ל? מעט מאוד. באירופה יש חונטה של סוכנים, שקודם כל שמים את המאמנים שלהם, אח"כ דואגים שאחרים לא יהיו שם, כדי שהמאמנים שלהם יקחו את השחקנים שלהם. הם מרוויחים כסף גם על המאמנים וגם על השחקנים. ב-NBA אסור להיות סוכן גם של מאמנים וגם של שחקנים".
אולי עכשיו הוא יכול לפדות את השטרות?
"איזה שטרות? התחילה העונה, בארץ הוא לא יכול לאמן. באירופה כל הקבוצות תפוסות. אם תגיע אליו קבוצה באמצע העונה, אם הוא ישמור על העקרונות שלו, הוא לא ייאמן. ושוב בשנה הבאה הוא ייאמן את הנבחרת ושוב ייכנס לתקופה כזו. אני חושב שמאמן נבחרת לא יכול לאמן קבוצה. מאמני הנבחרות עברו ליגה עכשיו בחודשיים וחצי-שלושה. משחקי ההכנה, משחקי האליפות והאימונים, זו קריעה, זה קשה. אני לא עומד על הקווים ואני מותש פיזית. יש משחקים שאני מרוקן כאילו אני מנהל את המשחק, אז על אחת כמה וכמה המאמן".
"קראתי באיזה מקום שזו אחת הנבחרות הטובות שלנו", הוסיף גרשון, "מכיוון שאני כבר 40 שנה מסתובב באליפויות אירופה, אני חושב שההבדלים שלנו בכל הנבחרות זה המאמנים. אנחו פשוט יותר חכמים, יותר מתוחכמים. הכדורסל שהנבחרת משחקת הוא כדורסל שונה מנבחרות אחרות. יש מאמנים שלוקחים תרגילים שאני לקחתי לפני 30 שנה, ולוקחים תרגילים אחד מהשני, קל לסגור אותם. והם עושים מאות אלפי דולרים. אנחנו נבחרת שונה".
גרשון סיפר על החברות שלו עם אדלשטיין: "אני וארז חברים. קשה להיות חבר שלו. הוא בחור הגון, אומר מה שהוא חושב, יש לו ידע נפלא בכדורסל. ההבדל בין מאמן טוב למאמן מצוין, זה היכולת לייצר דברים, לחשוב מחוץ לקופסא, לשנות דברים בהתאם לשחקנים. לא לקחת תרגילים של מאמנים ולהשתמש בהם עם שחקנים שזה לא מתאים להם. אבל ארז לא אדם קל. אם אני מסתדר איתו כ"כ הרבה זמן, כנראה שאני גם כן חזק".
"מקווה שלמרות מה שליאור אומר, הוא יהיה פה בשנה הבאה"
אחרי שסיים להתעסק במאמן, גרשון עבר לדבר על שחקנים ספציפיים בנבחרת, וגם על אחד שלא נמצא עם המשלחת. הראשון שעלה על הגריל? ליאור אליהו, שנעדר בגלל סיבות אישיות מהטורניר הראשון בהכנה, אבל הופיע כמו גדול לאליפות עצמה וסיפק משחקים נהדרים.
"יכול להיות שאם אני לא מתערב בעניין של ליאור אליהו לפני הנסיעה, אולי הוא לא פה בכלל", התעקש גרשון, "אני לא רוצה להיכנס לזה, אבל אלה העובדות. צריך שמאמן יסכים לזה. בתהליך של הכנה לקבוצה אתה לוקח מישהו שיש לו בעיה, ואתה מוציא אותו מהמסגרת, שולח קבוצה לחו"ל בלעדיו, אחרי זה חוזרים והוא מתאמן. לא כל מאמן יכול להסכים לזה, צריך לשכנע אותו. עשינו מה שעשינו וליאור פה, וזה חשוב שהוא פה. אני מקווה שלמרות מה שהוא אומר, הוא יהיה פה גם בשנה הבאה".
על הבחירה בעומרי כספי לקפטן: "ארז לקח החלטה, התייעץ איתי אמנם, אבל לקח החלטה. כשאתה בוחר קפטן, אתה לא בהכרח קובע היררכיה, כי מנהיגות לא נותנים אלא לוקחים. אם אתה בוחר בעומרי והוא לוקח את זה, כמו שהוא לקח את זה, אז הכל בסדר. במכבי היו שנים שמוטי דניאל לא היה קפטן, אבל הוא ניהל את העסק. לא תמיד זה שמקבל את התואר הוא זה שמנהל. אבל עומרי, בגלל מעמדו, יכולתו ואישיותו, אני חושב שזו בחירה שהצליחה".
על יוגב אוחיון, שמספק את הסחורה כמחליפו של גל מקל: "יוגב הוא גבר שבגברים. יצא לי להיות איתו השנה והוא אשכרה הקריב את הגוף שלו לקבוצה. הוא בא אחרי מחלה לא קלה, קיץ לא קל. התחיל את ההכנות מאוחר, לא ידענו אם יהיה פה או לא. היכולת שלו זה אחרי 3 שבועות, לא אחרי חודשיים של אימונים. חלק מהחבר'ה האלה סיימו את הליגה בסוף יוני. זה לא קל. אי אפשר לסיים את הליגה, לקחת שבוע-שבועיים חופש, ולהתחיל עונה חדשה - הכנה לטורניר כזה, זה הכנה לעונה - אי אפשר לסיים ליגה בשלב מסוים ולהתחיל הכנה בצורה רצינית. לדעתי, הם לא יכולים להתחיל את העונה הבאה כמו שצריך. מי שחושב שעכשיו לוקחים את השחקנים מפה ומעבירים אותם לאיזה מחנה אימונים קרוב לפה, והכל פיקס, יקבל את התוצאות בסביבות ינואר, אולי אפילו קודם".
על אלישי כדיר: "היו שלבים בהכנות שזה מאוד-מאוד לא מצא חן בעיניי. הוא בעצמו, כשארז בא אליו, אמר 'אני ככה התאמנתי בקמפיין הקודם ולמרות זאת נתתי קמפיין טוב'. בסוף, אתה יכול ללמד שחקנים יסודות, ללמד אותם לזרוק, אבל אתה לא יכול ללמד אותם לשחק. יש שחקנים שהם עולים למגרש ואין מה לעשות, זה ריקודים. הרבה מאוד שחקנים שהיסודות שלהם פחות טובים, הם שחקנים יותר טובים כי הם יודעים איך לשחק את המשחק".
על גל מקל: "מהרגע שהכוכב האדום לקחה אותו, זה יצר מפנה. גם ביכולת, וגם בביטחון. ראינו שינוי ביומיים-שלושה אחרי שהוא חתם שם, הייתה קפיצת מדרגה ללא ספק. יש בגל משהו, הוא לוקח, הוא נותן, הוא עושה, הוא מייצר. יש משהו במשחק שלו. אפשר להגיד הכל, 'הזריקה שלו כזו, הזריקה שלו אחרת'. אבל הוא הלך לקו ושם את הכדורים (נגד פולין). לא חשוב שאחר כך הוא בא להסתלבט עליי, אני מקבל את זה באהבה".
על רביב לימונד: "רביב כל החיים שלו שם את התחת על הרצפה, שם את הגוף שלו, ושמר יוצא מהכלל. הוא נכנס לך למכנסיים ואתה לא יודע איך להוציא אותו. הוא לא רואה שמאלה, לא רואה ימינה, אנחנו המאמנים בכל הקריירה שלו, עוזרים לו לאן לקחת את השחקנים. מעצבן אותו שאנחנו אומרים משהו והוא לא מצליח. גם בגלל היכולת הפיזית שלו וגם בגלל שעוזרים לו טקטית איך לשמור, אבל הוא מצליח. אתה לא יודע כמה זה מוריד לחץ ועייפות מהרכזים. זה משחרר את מקל ואוחיון לעשות דברים - הם יכולים לנהל את המשחק, יכולים לעשות נקודות חשובות".
על ההיעדרות של יותם הלפרין הפצוע ואיך זה השפיע על לימונד: "אני לא רוצה לדבר על מי שלא פה. יותם תרם המון לנבחרת, היה פה קפטן, לא יודע להגיד לך איך הוא יעשה את העונה הזאת. זה לא בגלל שהוא לא רוצה, הוא לא היה יכול להיות פה. הוא מכיר את השיטה של ארז, הוא עשה את זה מאתיים פעם. אחת הבעיות של רביב הייתה שהיו עוד שחקנים על התפקיד - כל יציאה שלו מהמגרש הייתה טרגדיה. לא משנה אם עשה טעות או היה עייף. כשהוא יצא מהמגרש, הוא בירך אותך בכל הברכות, אברהם, יצחק ויעקב אבינו, כל מה שרק אפשר. היום, בגלל שהוא יודע שאם הוא יוצא הוא גם נכנס חזרה, ההתנהלות שלו אחרת. הוא הרבה יותר רגוע".
