היו כמה שחקני NBA גדולים שהגיעו לאירופה. מקאדו, ווילקינס, צ'יימברס, אייברסון. הם באו בערוב ימיהם כדי לעשות ג'סטה לילידים. לצבור עוד תואר. למתוח את הקריירה. לממן את האגו. בכיוון ההפוך התרומה הייתה גדולה בהרבה.
ערימות של כשרון, ידיים לוהטות ומוחות חריפים חצו את האטלנטי במטרה לכבוש את אמריקה. חלקם ניסה לאלף סוררים, אחרים באו לערער את הסדר הקיים. הצליחו או לא, אבל הגיעו. היו שם שרמפף וראדג'ה, סטויאקוביץ' וקוקוץ', שאראס ומרצ'יוליוניס, דנילוביץ' ודיבאץ'.
רגע לפני המפגש עם סוללת הכוכבים של המארחת צרפת, עולה אבל מי היו הגדולים מכולם? מי התברג בטופ 5 האירופאי של כל הזמנים בליגה הטובה בעולם? לאחר התייעצות מעמיקה מתובלת בוויכוחים ערים עם מיטב עכברי הכדורסל, אלה הנבחרים:
דראז'ן פטרוביץ' (קרואטיה)
קבוצות: פורטלנד 1989-91, ניו ג'רזי 1991-3
תארים והישגים: החמישיה השלישית של העונה 1992/3
למה דווקא הוא? הניסוח המתאים יותר לשאלה עשוי להיות למה לא קוקוץ'/סטויאקוביץ'? ככל הנראה בגלל שבלי פטרוביץ' לא היו האחרים מגיעים לאותם גבהים. הנער משיבניק, שלא הספיק יותר מדי והתקשה להוכיח את יכולותיו בתחילת הדרך בפורטלנד, החל להראות במדי ניו ג'רזי שלא רק באמריקה נולדים כדורסלני-על. אחוזי קליעה מפחידים (44.9% מהשלוש בעונה האחרונה), גיוון אדיר, תעוזה יוצאת דופן וסלילת הדרך לכל הכוכבים שבאו בהמשך. וכן, גם מותו הטראגי בתאונת דרכים מוסיף להילה והופך את סיפורו ל"מה היה אם" הגדול מכולם.
ארווידאס סאבוניס (ליטא)
קבוצות: פורטלנד 1995-2003
תארים והישגים: חמישיית הרוקיז 1995/6
למה דווקא הוא? כי עם כל הכבוד לדיבאץ', ארווידאס סאבוניס המבוגר שינה באמריקה את התפישה לגבי מה סנטר יכול להיות. הגיע ל-NBA כאגדה אירופאית ואת עונת הרוקיז שלו ערך בגיל 31. ובכל זאת, מגובה 2.21 מטרים (עם הנעליים) הציג יכולות קליעה ומסירה מרהיבות וחוכמת משחק נדירה. מאז סנטר גדול לא חייב להיות רק מפלץ מסורבל שיודע לדחוף בצבע וכל ג'נרל מנג'ר יצירתי חולם למצוא את הסאבוניס הבא.
קבוצות: ממפיס 2001-7, לוס אנג'לס לייקרס 2008-14, שיקגו 2014-היום
תארים והישגים: 2 אליפויות (2009-10), 4 בחירות לאולסטאר, רוקי השנה 2001/2. שתי בחירות לחמישיה השניה של העונה, שתי בחירות לחמישיה השלישית.
למה דווקא הוא? אחרי 14 עונות ב-NBA (בעשר מתוכן הגיע לפלייאוף), שתי אליפויות, למעלה מ-18 אלף נקודות והשפעה אדירה גם על הקבוצה אליה עבר בגיל 34 (18.5 נקודות, 11.8 ריבאונדים, 1.9 חסימות ו-2.7 אסיסטים למשחק בעונה האחרונה), אין בכלל ספק שמקומו של הספרדי בצמרת הגבוהה. גאון כדורסל בגובה 2.16 שחושב כמו רכז, זז כמו פורוורד ויוצר מיס-מאץ' מול רוב הסנטרים. לא סתם בכל פעם ששאלו את קובי בראיינט, לא הטיפוס הכי קבוצתי בעולם, מי היה השחקן הגדול ביותר ששיחקת לצדו, הוא הצביע על פאו.
קבוצות: דאלאס 1998-היום
תארים והישגים: אליפות (2011), MVP של העונה (2006/7), MVP של סדרת הגמר (2011), 13 בחירות לאולסטאר, 4 בחירות לחמישיית העונה.
למה דווקא הוא? כי מבחינת כדורסל, הענק הגרמני הוא כנראה הגדול ביותר שיצא מאירופה והדבר הקרוב ביותר ללארי בירד. היותו צלף עם ראיית משחק שמתנשא לגובה 213 סנטימטרים הפכה אותו לאיום מתמיד על כל שומר. הקלעי השביעי הכי פורה בהיסטוריה של הליגה, האירופי היחיד שסחב בעצמו קבוצה בתור סופרסטאר לאליפות. ולחשוב שהוא נבחר 9 בדראפט על ידי מילווקי ובאותו יום נשלח לדאלאס עם פאט גאריטי תמורת רוברט טריילור. מי?! בדיוק.
טוני פארקר (צרפת)
קבוצות: סן אנטוניו 2001-היום
תארים והישגים: 4 אליפויות (2003, 2005, 2007 ו-2014), MVP של סדרת הגמר (2007), 6 בחירות לאולסטאר, חמישיית הרוקיז של העונה, 3 בחירות לחמישיה השניה, בחירה לחמישיה השלישית.
למה דווקא הוא? אם נוביצקי התבסס ככדורסלן הגדול ביותר מאירופה ב-NBA, אז פארקר הוא המצליח מכולם. מהבחירה ה-28 בדראפט הוא הפך לרכז של אחת השושלות הגדולות בתולדות הענף. 9TP מוכיח פעם אחר פעם שהוא לא נופל מגדולי עושי המשחק של העשור האחרון, אלה שזוכים למסעות יח"צ וסיקור נוצץ מבלי להביא קבלות. ליורובאסקט הנוכחי הגיע כאלוף אירופה ותתקשו מאוד למצוא חובב כדורסל שמוכן לשים כסף על ההימור הבא: טוני לא ימלא לפחות יד אחת בטבעות אליפות של הליגה הטובה בעולם.
אז מי 5 הגדולים שלכם? טקבקו לנו
