היכל נוקיה, אמש. השעה היא 18:30, סיום האימון המסכם לקראת המשחק מול פאנאתינייקוס, השלישי בסדרה. מכבי ת"א בדיוק סיימה אימון שהחל ב-17:00, כשעוד קודם לכן השחקנים עברו תדריך וידאו, השלישי במספר לקראת המשחק. סופו עורך מתיחות, דווין סמית' משתעשע עם דייויד בלו, טל בורשטיין בצד אחד ויוגב אוחיון בצד השני, זורקים שלשות דקות ארוכות. על פני השטח הם משדרים רוגע, אבל מתחתיו, מסתתרת סערת רגשות של שבוע לחוץ ומטורף - כמו שרק בשלבים האלו של העונה אפשר לחוות.
ביציאה מחדר ההלבשה לאחר האימון, סופו מתעכב ליד עיתונאי יווני והם מנהלים שיחה חמימה. הענק היווני ידע ימים קשים במולדתו, ימים של עליות ומורדות עם התקשורת המקומית. את אלה שתמכו בו בתקופות קשות - הוא לא שוכח. בניגוד לשלבים מוקדמים יותר בעונה, המנהל גור שלף מגביל את ראיונות השחקנים.
שלף ממנה 'מרואיין' תורן', והיתר - לא מורשים לדבר. מי שקיבל את האישור לדבר מקבל הנחייה ברורה: לא להגיד כלום למעשה. אין הצהרות או כותרות. במכבי ת"א מודעים לכוח המנטאלי של ז'ליקו אוברדוביץ'. השועל הסרבי יכול לקחת כל אלמנט, גם משפט סתמי של שחקן, ולהשתמש בו כקטליזטור בפני השחקנים שלו לקראת ההתמודדות.
אוברדוביץ' הוא טיפוס מגוון. הכל כבר נכתב על הקשיחות שלו, אבל מתחת לשריון מסתתר איש די חביב. באופן קבוע הוא מכבד את העיתונאים שמבקשים לשוחח איתו, מחייך מידי פעם ויודע 'לספק את הסחורה' לנו העיתונאים, במשפטים שיהפכו במהרה לכותרות. אבל אתמול המצב היה שונה. קורקטי מאוד. מאמן פאו שידר לחץ ורק רצה שהראיון יסתיים. אין ספק שמשהו קרה לו במשחק מספר 2, משהו לא אופייני.
סימני שאלה בירוק
אוברדוביץ' הוא בדרגת אל באתונה. בעל השכר הגבוה ביותר, שמקבל חופש פעולה מלא להרכיב את הקבוצה שלו ולבחור את השחקנים. לאחר ההפסד הביתי נשמעו בשולי העיתונות המקומית ביקורות על המאמן (משהו שצריך ללכת הרבה אחורה כדי לזכור מתי נכתב עליו דבר דומה), בעקבות העובדה שלא נתן מענה לשמירה האזורית שדייויד בלאט הציב מולו.
"ראינו אצלו משהו שלא ראינו בעבר", מספר עיתונאי יווני שמלווה את פאו. "הוא לא נתן קרדיט למכבי על הניצחון והתייחס לשני אלמנטים בלבד: העבירה על שאראס שלא נשרקה, והעובדה שפאו הפסידה את המשחק ולא מכבי ניצחה אותו". האם אלה התבטאויות של מאמן גדול, שנמצא תחת לחץ? תוסיפו עוד שסימן שאלה אחד. יש מאמן אחד, שניצח את אוברדוביץ' פעמיים על אדמת יוון - דייויד בלאט. ביוון מחזיקים מהמאמן הישראלי. "אין ספק שאם מישהו יכול להפתיע את אוברדוביץ', זה בלאט".
נחזור שבוע אחורה במסע בזמן של מכבי ת"א בסדרה הזו. יום שני שעבר, אימון מסכם לקראת המשחק הראשון באואקה. כולם כולל כולם מדברים על אפקט האולם ומביטים עד ליציע העליון. בורשטיין מסביר לאליהו מה מחכה להם, ומתאר היכן יושב הגרעין הקשה של אוהדי פאו.
ערב קודם לכן, כמה מאנשי מכבי הולכים לדרבי הכדורגל של אתונה וחוזרים מבועתים. "היתה שם מלחמה", הם אומרים. 20 שוטרים מאושפזים בבתי חולים, 50 אוהדים עצורים, ועוד סיפורי טרור על הקהל, התפשטו במלון של סגנית אלופת אירופה. התוצאה? פיק ברכיים וסיפור שפאו גמרה כבר ברבע השני. החזרה למלון היתה כמו בהתגנבות של יחידה צבאית סודית - כניסה מהירה ללובי, פניה ימינה למעליות, לחיצה זריזה על הכפתור והיעלמות מיידית לחדרים.
המכה היתה קשה, ותחושה של משהו שהוא יותר מאכזבה היתה באוויר. הכותרות מהארץ חרכו - הכל נסוב סביב המילים 'השפלה' ו'כבוד'. והמילים האלה שחררו משהו במכבי. תחושה של גב לקיר, שאולי הייתה חסרה לאתוס המכבי. "יותר גרוע מזה לא יכול להיות", אמר בלאט לקראת משחק מספר 2, והחליט להעביר את האימון למתנ"ס באיליסיאקוס הסמוך למלון הקבוצה, ולא לאואקה המסויט שוב.
אז טירוף ואיפוק כן הולכים ביחד?
סיום משחק 2, חדר ההלבשה: שמחה, אבל לא טירוף. בעברית קוראים לזה איפוק. לנגפורד ובלו לא הפסיקו לשחזר את המשחק הלא שפוי, כאשר דווין סמית', טיפוס סולידי בד"כ, מיד התייצב ליד המיקרופון ודיבר בשמחה. האמת? הגיע לו. סמית' הצטיין בשני המשחקים, ולאחר המפלה בראשון, הוא עמד בסמוך לעמדת האינטרנט במלון (מהבודדים שלא טסו לחדר) כשהוא קורא כתבות על המשחק, ואמר לאוהד מכבי: "תאמין לי, הסיפור במשחק 2 יהיה אחר לגמרי, אני סגור על זה". צדק.
בחזרה לפרצופים המבסוטים: יוגב אוחיון עמד להיכנס למקלחת, כשנשלף החוצה ע"י המנהל גור שלף לראיון טלפוני. הוא עוד ניסה לבקש לסיים את המקלחת, אבל הטלפון כבר היה אצלו ביד. ככה זה כשמקרית שמונה אתה מגיע למעמד בו אתה קובר שלשות על דיאמנטידיס, שחקן העונה של היורוליג אשתקד, ושחקן ההגנה העונה.
אוחיון לא נראה כמו הרוקי שהגיע השנה למגרש של הגדולים. צניעות מצד אחד, אבל בגרות וביטחון עצמי מהצד האחר. הפעם, השחקנים הסתובבו עד השעות הקטנות של הלילה מלאי אדרנלין מבלי שיכלו להירדם. לנגפורד והנדריקס, צמד הזמרים, צפו בעניין במשחק של NBA ודיברו עם הסובבים בחיוך. ורק שמעון מזרחי, כמו שמעון מזרחי, מיד החל לדבר על המשחק מול בני השרון בשבת. הבעלים אודי רקנאטי הוכיח לכולם שחולצת הבורדו שלו, הידועה כחולצת המזל, עושה את העבודה.
במטוס בדרך לארץ, אוחיון קיבל מקום מאחור. עופר שלח אמר לו בחיוך: "אחרי משחק כזה תוקעים אותך ליד השירותים?" וסחט צחוק מבוייש ממי שלפתע הפך לכוכב הפרומואים לקראת משחק 3. אוהדי מכבי טסים עם הקבוצה, בנחיתה הם שרו מעט אבל גם הם היו מאופקים, יודעים שהמסע אפילו לא באמצע שלו, ואיסטנבול היא בינתיים אזור בשליטה טורקית עד שתיצבע בצהוב. ככה זה כשהקבוצה שמולך עומדת על 75 אחוזי הצלחה בחוץ ב-8 המשחקים האחרונים, ולא הפסידה ולו משחק חוץ אחד בכל הטופ 16. ככה זה, כשאוברדוביץ', מעולם לא הפסיד 3 משחקים ברצף לאותה יריבה.
