בשבועיים האחרונים הוכח שוב: הריצה אחרי שחקנים שדורשים 2-3 מיליון דולר/יורו/פאונד/דרכמות ולא משנה באיזה מטבע, לא בהכרח מצדיק את עצמו. יש מועדונים שמסוגלים להפסיד עם פגיעה קלה בכנף כזה סכום, במכבי זה יכול לפגוע נואשות. ישנם אוהדים שמבקרים את דרך ההשקעה של המועדון בשחקנים, החכמה לעשות קבוצה שתנצח בתקציב שיש, ולא להביא שחקן טוב ככל שיהיה והקבוצה תיראה כמו גלאטסראיי, או הפועל תל אביב בכדורגל.
גם ביורוליג, וככל שעולה מספר קבוצות זה יותר חמור, אין מספיק שחקנים איכותיים. הטובים כמובן הולכים ל-NBA, וזה אומר שכל שחקן שעושה מספרים בליגה בינונית, דורש סכומי עתק. למעט שחקנים זה מגיע ומעט שחקנים מוכיחים את ההשקעה בהם, ביכולת שלהם, בהתנהלות המקצועית ובעזרה למועדון להגיע להישגים. ואולי הדבר הכי חשוב, בחיבור למועדון, בהישארות במקום אחד יותר משנה-שנתיים וביצירת הזדהות. אסור לא לחשוב רק על כסף.
אני מעריך שבמכבי לא יוצאים מכליהם מהניצחון נגד קבוצה שאין הרבה מה לכתוב עליה, בטח לא על ההגנה המפוארת שלה שאפשרה לשחקנים בצהוב לקלוע ב-67 אחוז מהשתיים ו-57 אחוז מהשלוש, שאפקטיבית זה 85 אחוז מהשדה. במשך דקות רבות הטורקים לא ביצעו עבירה, שלא נדבר על משחק אגרסיבי במשחק על חיים או מוות שיכול היה להיות על עונה שלמה עבורם ולא שלחו את מכבי לקו, שם אחוזי הקליעה שלהם הכי נמוכים.
לעשות קולות של הגנה לוחצת שאתה במינוס 15, עם שחקנים לא מתאימים, זה מתכון להתאבדות. בטח עם שחקנים שאכפת להם רק המשכורת בסוף החודש. מכבי כן צריכה להיות מודאגת מאחוזי הקליעה של הטורקים בצבע (71) וכן, שוב, מריבאונד ההתקפה כשהטורקים לקחו 40 אחוז מההחטאות שלהם.
ניצחון בקובאן ישאיר את חלום המקום השני קיים, יבטיח מקום שלישי ונתחיל לעשות חשבונות ממי אפשר לגנוב משחק חוץ בהצלבה. אי אפשר שלא לערבב שמחה בשמחה, ונאחל למאמן הלאומי החדש, ארז אדלשטיין, הצלחה רבה.
