"יש עוד 12 משחקים, דבר לא סגור", יאמרו ודאי בליבם כל אוהדי, שחקני ואנשי מכבי תל אביב. נכון, יגידו המסנגרים - עוד אפשרי לתקן והכל יכול להשתנות מן הקצה אל הקצה. אבל זה ממש לא משנה איך תהפכו את זה: הכתובת כבר על הקיר, ובגדול. עונת היורוליג של אלופת ישראל הולכת בדרך הלא הנכונה וההפסד הדרמטי, 71:70 לקאחה לבוראל בהיכל נוקיה, שם אותה בעמדה רעה מאוד בקרב על העליה להצלבה. רעה מאוד? אם לא יקרו כל מיני תרחישים סבירים פחות - כמו ניצחונות בספרד, יוון, טורקיה או איטליה - המצב יהפוך - ואף בקרוב - לבלתי אפשרי לחלוטין.
שוב, לא מעט משחקים נותרו ועדיין ישנן הרבה נקודות בקופה, אך הכיוון הכללי ברור. שתיים מהקבוצות שנראות כפחות חזקות בבית - קאחה לבוראל וסיינה - כבר ניצחו את מכבי. כעת, לצהובים עדיין יש משחקים מול ברצלונה, חימקי מוסקבה, אולימפיאקוס ופנרבחצ'ה החזקות. סיבות לאופטימיות? מלבד היכולת ברבע השלישי הערב, באמת שקשה למצוא, כי יכולת שכזו פשוט לא תספיק מול האריות של הבית. ההצלבה, אעפס, מעולם לא נראתה רחוקה יותר.
מכבי ביצעה קאמבק אדיר והציגה יכולת מופלאה ברבע השלישי - אחרי שירדה להפסקה בפיגור גדול של 12 נקודות - אך בסופו של יום רק מבחן התוצאה הוא זה שקובע. השפיצ'ל הנעל. ובמקרה הזה, הוא היה חד הרבה יותר בצד הכחול. פרננדו סן אמטריו קלע את סל הניצחון, 8 שניות לסיום, ויוגב אוחיון יכול היה לתת סיום מתוק לצהובים, אך הכדור פגע בטבעת ויצא החוצה. דרמה גדולה, כן. ממש לא הפי אנד.
נכון, האלופה הציגה משחק לא רע אבל פשוט נכנעה לקבוצת כדורסל טובה ממנה. למען האמת, צריך לקרוא לילד בשמו: מכבי תל אביב, מודל 2012/13, היא פשוט לא מספיק טובה. מכל זווית, מכל כיוון. אין לה שחקני קלאץ' מוכחים, וגם היחידי שעוד יכול להיות כזה - דייויד לוגאן - סופסל לכל אורך המחצית השניה. דווין סמית', חרף העובדה שהוא נחשב לשחקן הטוב והיציב במכבי, עדיין לא סיפק את הסחורה במאני טיים. מלקולם תומאס כבר מזמן איבד את הרלוונטיות, על ניק קיינר מדלי כבר אין מה להוסיף וגם ליאור אליהו שוב התקשה מול קו קדמי פיזי.
אגב קו קדמי. את המחצית הראשונה - או הרבע השני אם להיות מעט יותר ספציפיים - מכבי תרצה לשכוח, ומהר. הגבוהים של ויטוריה התעללו בה עם 11 ריבאונדים בהתקפה וסיימו 10 דקות מדהימות של 9:24. ברגעים אלו, הצהובים פשוט איבדו את הידיים והרגליים ונראו אובדי עצות לחלוטין. אלא שאז הגיע הרבע השלישי, שבו הזכירה מכבי שהיא עדיין רלוונטית עם ריצה של 1:19 ו-6:24 בסך הכל. ואז, בשיא המומנטום ועם דחיפה מאסיבית של הקהל - הצהובים קרסו.
ושוב, כן, זה היה הקו הקדמי של הקבוצה מנגד. לרשימה המכובדת של הגבוהים שתפרו את מכבי מחוץ לקשת - מתיאס סמודיש, פראג'יקוס אלוורטיס, האנו מוטולה ומירזה טלטוביץ' - הצטרף הערב גם נמניה בייליצה, שלהט עם 17 נקודות, רובן במאני טיים. וכמובן, מחוץ לקשת. את סן אמטריו, האיש שהכריע בסופו של דבר, הצהובים כבר מכירים. טוב מדי.
וכן, היכולת ההגנתית ברבע השלישי, הכנסתו של לנדסברג לרוטציה והאנרגיה של פלאניניץ' יתנדפו להם עם ההיסטוריה, שתזכור רק את התוצאה. והיא כואבת במיוחד עבור אלופת ישראל. המבחן הבא יהיה מול פנרבחצ'ה/אולקר, גם כן בהיכל. אם לבלאט ושחקניו יש עדיין שביב של תקווה לתפוס את הרכבת שמובילה לרבע הגמר, הם חייבים לדלג מעל לבו מקאלב, מייק באטיסט ויתר הטורקים המוכשרים והעשירים. הפסד, ואז שמעון מזרחי יעשה את מה שהוא הכי שונא: יתחיל להתרכז באיך זוכים באליפות ובגביע כבר בינואר.
קלעו למכבי תל אביב: ריקי היקמן 18 נקודות, 5 אסיסטים, 4 ריבאונדים ו-3 חטיפות, דרקו פלאניניץ' 11, דווין סמית' (0 מ-6 לשלוש) וסילבן לנדסברג 10 נקודות כל אחד, שון ג'יימס 8 נקודות ו-10 ריבאונדים, יוגב אוחיון 6 נקודות, 6 ריבאונדים ו-4 איבודים, ליאור אליהו 4, דייויד לוגאן 3, מלקולם תומאס שיחק ולא קלע.
קלעו לקאחה לבוראל: נמניה ביילצה 17 (5 מ-8 לשלוש), בראד אולסון 10 (3 מ-4 לשלוש), מילקו ביילצה 8, אנדרס נוצ'יוני ופרננדו סן אמטריו 7 נקודות כל אחד, עומאר קוק, תומא האורטל, מצ'איי לאמפה (7 ריבאונדים) ופביאן קושיר 5 נקודות כ"א, טיבור פלייס 2 ו-11 ריבאונדים.
מהלך המשחק
שון ג'יימס, ליאור אליהו, דווין סמית', ריקי היקמן ויוגב אוחיון עלו בחמישיה של בלאט. מילקו בייליצה, מאצ'יי לאמפה, פרננדו סן אמטריו, תומאס האורטל ובראד אולסן פתחו מנגד. האורחים החלו נהדר וטיפסו ל-0:5 מהיר. היקמן הקטין עם סל ועבירה ולאמפה, עם סל יפה, קבע 3:7. מכבי חזרה ל-7:8, אך דקות טובות של בייליצה לצד מספר איבודי כדור צהובים יצרו פער קטן לאורחים, 11:16. אלא שאז מכבי התעוררה. פלאניניץ' סיים התקפות כמו סנטר אמיתי וסל של לנדסברג, עם הבאזר, חתם ריצה צהובה 0:7 ו-20:23 למכבי עם סיום הרבע.
הרבע השני נפתח רע מבחינת הצהובים. דייויד לוגאן ופלאניניץ' ירדו וקאחה חגגה. ג'יימס סיים התקפה עם דאנק אדיר (28:29), אך נמניה בייליצה תפר שתי שלשות והבאסקים פשוט חגגו בריבאנד ההתקפה. סל ועבירה של נוצ'יוני, מהזדמנות שניה כמובן, פתחו פער שיא - 29:36. הצהובים נשארו תקועים ושלשה גדולה של קוק מהפינה יצרה יתרון דו ספרתי: 30:41. עוד שלשה של קושיר סיכמה 20 דקות עגומות במיוחד ב-44:32 לקאחה.
גם החזרה מחדרי ההלבשה לא הביאה איתה בשורה גדולה לצהובים: פלאיס פתח עם דאנק גדול ל-32:46, סן אמטריו צלף עוד שלשה - אחרי ריבאונד התקפה כמובן - שקבעה 37:49. אלא שמכאן נותרה רק קבוצה אחת על המגרש. היקמן הוביל את הקאמבק עם 4 נקודות רצופות ל-49:43, סמית' הקטין ל-49:48 ולנדסברג חתם 10 דקות קסומות בשלשה מהפינה כשקבע 50:56 למכבי אחרי 30 דקות.
קאחה יצאה מההלם וקלעה בפתיחת ברבע המכריע שתי שלשות. היתרון של מכבי, שכבר עמד על 8, קוזז ל-2 בלבד אחרי צליפה של לאמפה מחוץ לקשת (56:58). אולסון השלים ריצה של 0:10 והעלה ל-58:60, אך ג'יימס הגיב בסל ועבירה בדיוק בזמן וקבע 60:61. מיד לאחר מכן לאמפה ספג את העבירה החמישית, דיבר עם השופטים וגם קיבל טכנית.
מכבי עלתה ל-60:65, אך קאחה הגיבה בשלוש (!) שלשות רצופות - שתיים של נמניה בייליצה ואחת של אולסון - שקבעו 67:69. אוחיון, שאיבד שני כדורים רק קודם לכן, חדר וסיים עם 2 גדולות. 69:70 למכבי. סן אמטריו הפך ל-70:71, 8 שניות לסיום, ואז הגיעה הפוזשן האחרון. אוחיון חדר, החטיא ושלח את הבאסקים לחגוג ניצחון גדול. 70:71 לקאחה לבוראל על מכבי תל אביב.
