אם רוצים להקל עם מכבי תל אביב, אפשר להגיד שהחיסרון של בראיין רנדל אמש או ההיעדרות של דווין סמית' בתבוסה במוסקבה משמעותיים יותר ובעלי משקל גדול יותר מההיעדרות של מילוש תאודושיץ' - לו יש מחליפים כמו ארון ג'קסון וננדו דה-קולו - בשעה שמכבי, כרגע, ובצורת הבנייה – הציר של הקבוצה הוא הפורוורדים סמית' ורנדל. אם רוצים להחמיר עם מכבי תל אביב, אז נוגעים בשתי העמדות החשובות בכדורסל. רכז וסנטר. שם ג'רמי פארגו, סופו ואלכס טיוס עדיין לא ביכולת הנדרשת או המצופה מהם.
קצת עצוב להגיד את הדברים האלה כי חשבתי שכשיש שיטה, דרך וכיוון, אפשר לחפות אפילו על חיסרון של השחקן הטוב בקבוצה - אבל מה שמספיק נגד לימוז', מלאגה ואלבה ברלין – הוא אפילו לא כוחות נגד צסק"א. כדי לנצח את הרוסים, צריך את כולם כולל כולם בשיאם. וזה אומר: שהרכז והסנטר יהיו טובים, ופורוורדים בריאים.
פתיחת המשחק סימנה את ההבדלים בין ההרגלים של הקבוצות. מכבי ניסתה להכניס את הכדור לסופו בתרגיל מתוך ספר התרגילים של פיני גרשון, שכל כך הצליח עם נייט האפמן ונדב הנפלד – אבל לא הצליח עם סופו וג'ייק כהן. הרוסים, בגלל הרגלי ההגנה שלהם, פירקו את התרגיל וגרמו בקלות ל-3 איבודי כדור.
מכבי שלפה קומבינציה הגנתית של ארבעה איזורית ואחד אישית בכדי לשבש את המשחק של הרוסים ולנצל את חוסר הניסיון או חוסר המפגש שלהם עם סוג הגנה שכזה (אחרי מסירה אחת עוברים לאישית עם חילופים), אבל לא משנה מה שומרים – אלא איך שומרים. וכשמדברים על הרגלים, זה לא דומה לאיך שאוברדוביץ' ופנתאנייקוס עצרו את בארסה ונבארו בסדרת ההצלבה המפורסמת.
גם במדדי התפוקה מכבי ספגה בנוק-אאוט והשוותה את השיא השלילי מהתבוסה במוסקבה לפני שנה עם מדד 50. בשנה שעברה זה היה 50:137 למסינה, הפעם 50:107 לרוסים.
במחזור יורוליג שכזה אי אפשר שלא להתייחס לסוגיית ד'אור פישר - שרבים פקפקו ביכולת שלו. אני לא נכנס לסכום שהוא דרש, וזכותן של הקבוצות הישראליות לא לשלם זאת, אך 25 נקודות ו-8 ריבונאדים (מדד 33) בניצחון של קאזאן בחוץ על ריאל מדריד הוכיחו שלפחות מבחינת הרמה, הוא מתאים. פישר מאוד רצה להיות פה, ושוב אני לא נכנס לסכומים, ואפילו נפגע מכך שלא רצו בו. לפעמים עדיף לקחת מישהו שרוצה, ועם שפת גוף ואנרגיות טובות, מאשר מישהו שעושה טובה שהוא על הפרקט. והמבין יבין.
