במשך שנה שלמה, סופוקליס שחורציאניטיס לא התראיין. הרבה קרה מאז. העלייה במשקל והעובדה שהגיע לא בכושר לתחילת העונה. ביטול חוזהו והעובדה שנאלץ להתאמן לבד בארץ, בזמן שיתר הקבוצה כבר החלה את העונה. בראיון בלעדי לאתר ערוץ הספורט, הענק היווני כבר לא שותק ומדבר על היחסים עם גיא גודס ופיני גרשון, מחלת הגלאוקומה ממנה הוא סובל מגיל 18 והניתוח שעבר. הוא עונה על השאלה אם הוא רואה את עצמו כקפטן מכבי תל אביב בעתיד. הסנטר מספק אפילו זוית משלו לפרשת ערן זהבי, עם זכרונות מהדרבים הגדולים ביוון. סופו לא שוכח גם את היריבות עם הפועל ירושלים והפועל ת"א. מסמך.
במילים שלך, מה קרה בקיץ?
"העונה הקודמת היתה ארוכה מאוד. הייתי אמור לעבוד בקיץ ולטפל במספר דברים בפן הפיזי ולא עשיתי את זה. לא אגיד שהגעתי במצב כל כך גרוע, אבל המצב של העין שלי והעובדה שהייתי צריך ניתוח החמירו את המצב מבחינתי, ולכן לא יכולתי לחזור להתאמן מיד. איבדתי חודש ואני לאט לאט חוזר לעצמי. אני לא 100 אחוז עדיין ואני מאמין שכשאגיע לנקודה שאני צריך להגיע כל הקבוצה תשחק טוב יותר, כי אוכל לעזור כמו שצריך בשני צידי המגרש".
כשחזרת לארץ בנו לך תוכנית לשמור על כושר ולעבור ניתוח בעין. מה אמרו לך אז במכבי?
"בעיקרון הייתי צריך לוודא שאני חוזר למסלול. הניתוח בעין הגיע כהלם עבור כולם. בדרך כלל בקיץ אני עובד קשה עם מאמנים אישיים, אבל הקיץ הזה לא היה לי את הכוח לעשות את זה. כמקצוען אתה צריך לוודא שאתה עושה מה שצריך לעשות ולא עשיתי את זה, ואין לי תירוץ טוב למה לא עשיתי. פשוט עשיתי קיץ של הירגעות ומנוחה, לא היה לי כוח. לאחר מכן חזרתי וישבתי עם הקבוצה, ולמחרת בבוקר הבנתי שאני צריך ניתוח בעין וזה היה הלם. ביוון מעולם לא אמרו לי שאצטרך ניתוח, אמרו לי שהכל יהיה בסדר כל עוד אמשיך עם הטיפול (כדורים וטיפות, ר.ג). כנראה שלא נתנו לי שם את הטיפול הנכון. אחרי הניתוח החלמתי ואז יכולתי להתחיל להתאמן ולהתחיל לחזור לכושר, ובסוף חזרתי".
"לא קל לספורטאי לעבוד לבד"
הקבוצה יוצאת למחנה בחו"ל ואחר כך לברזיל וארה"ב, ואתה מתאמן לבד בארץ. איך עברו עליך אותם ימים?
"הרגשתי רע להיות פה בלי הקבוצה. מכבי הפסידה את הגביע הבין יבשתי ואת המשחקים בארה"ב. לא יכולתי לעזור, אבל הבנתי שאני צריך לעשות את העבודה שלי כאן בישראל ושאני צריך לעשות את המיטב כדי לחזור לכושר ואז לחזור לעזור לקבוצה".
מה היתה התוכנית?
"עבדתי עם אבי קובלסקי ורגב פנאן. הרבה ריצות והרמת משקולות כדי להחזיר את הגוף שלי לכושר משחק. את עיקר העבודה עשיתי עם רגב כי קובלסקי היה עם הקבוצה בחו"ל. בנינו מחדש את היסודות שלי מבחינת כושר כדי שאוכל לחזור. היום אני מרגיש שכמעט חזרתי ל-100 אחוז. אני מרגיש היום טוב יותר מבשנה שעברה, אני בכושר טוב יותר ועכשיו צריך רק להתחבר לקבוצה".
הרגשת שאם לא תחזור לעצמך זה יפגע בקריירה שלך ויגרום לך נזק לעתיד?
"כן. לפני הקיץ הזה ב-5 השנים שקדמו נחתי שבוע או עשרה ימים ותמיד אחרי זה חזרתי לעבוד. קיץ הנוכחי היה הראשון שבו לא עשיתי את זה. היתה עונה מצויינת עם מכבי וזה אולי גרם לי להיות רגוע יותר ולא לעבוד. אני חוזר ואומר שזה לא תירוץ. חזרתי וישבתי עם מכבי, וחשבנו איך אני חוזר ועוזר לקבוצה ולעצמי. הם עזרו לי ואני מאוד מעריך את זה. זה כמובן נתן לי מוטיבציה לעבוד יותר. זה לא קל לספורטאי לעבוד לבד, אבל הדרך שהקבוצה הזו טיפלה בי היא נפלאה. אני משחק בשביל הקבוצה, ההנהלה, האוהדים, וידעתי שאני חייב לעשות את העבודה".
היה זמן שחששת שהמצב יסכן את החוזה שלך?
"הייתי מוכן לכל דבר וגם לזה. ידעתי שהייתי אמור לעשות עבודה בקיץ ושלא עשיתי אותה, ושאם משהו יקרה זה יהיה הגיוני ונורמלי. מכבי נתנה לי הזדמנות להראות שאני רציני בנוגע לחזרה. כרגע אני בכושר טוב יותר מהשנה שעברה ואוכל להחזיר לאוהדים שמאמינים בי כל כך".
"אמרתי לאוחיון, אלך אחריך כמו שהלכתי אחרי פניני"
בנוגע לגלאוקומה, חששת שטווח הראייה שלך מצטמצם ושאתה עלול לאבד את הראייה?
"לא. יש לי את הבעיה הזו מגיל 18, למרות שזה אף פעם לא החמיר עד כדי כך. הייתי סובל מכאבי ראש חזקים בגלל הלחץ בעין. כנראה שזה גם השפיע עליי פיזית, אבל עכשיו זה משתפר. טווח הראייה שלי בסדר גמור. יש קצת שוני בין העיניים, אבל זה בסדר גמור, ללא בעיות. הייתי חייב לעבור את הניתוח כדי שלא תהיה החמרה, עד למצב עתידי של אפשרות לאבד את הראייה. המצב היה תמיד בשליטה עד השנה. הקבוצה עזרה לי בעזרת הניתוח והשתלטנו על המצב".
אתה מאוד מזוהה עם מכבי. היית רוצה להיות קפטן?
"הבעיה איתי היא שאני לא בן אדם רגוע. אם אני אקבל את התפקיד הזה אני אשתגע וזה יכול לפגוע בקבוצה, וזה משהו שאני לעולם לא ארצה. עדיף שאני אשאר בצד ואנסה לדחוף את הקבוצה משם. יוגב קפטן מצוין. הוא קשוח, אופי חזק, אכפת לו מכל מי שבקבוצה והוא היה בחירה נהדרת אחרי פניני. אמרתי לו הרבה פעמים: 'אתה קפטן עכשיו ואני אלך אחריך כמו שהלכתי אחרי גיא'. תעשה מה שאתה צריך לעשות'".
"לפעמים הלחץ מול י-ם והפועל הוא גדול מדי"
אחרי ארבעה ניצחונות רצופים, שניים מהם ביורוליג (מלאגה ולימוז'), לסופו ומכבי יש מחר עוד משימה לא פשוטה, מול צסק"א מוסקבה בהיכל נוקיה. "כרגע אני צריך להיות מרוכז ולעשות את הדברים שחשובים למכבי", אמר הסנטר, "היתה לנו פתיחה לא טובה העונה, הייתי בחוץ ולא חלק מהקבוצה ועכשיו אני מנסה למצוא את הרגליים שלי, את הקצב שלי ולהשתלב. אני מנסה להכנס לריכוז לקראת המשחק מחר, ולהיות במצב המנטאלי הנכון. כל עוד אני עובד במשחק עבור הקבוצה, יהיה לי משחק טוב".
פתאום ניצחתם ארבעה משחקים ברציפות. מה השתנה?
"הרבה דברים. הדרך שבה אנחנו רואים את המשחק, ההבנה שלנו של מה שצריך לעשות. אני כבר הרבה שנים במכבי ואני מבין שקשה לפעמים לעבור את השינויים של תחילת העונה ולמצוא את הכימיה. יש פרצופים חדשים וזה לא דבר קל. לחבר'ה החדשים לא קל להגיע לכאן ולהבין את המצב במכבי, להבין את הדרך שבה ההנהלה, המאמנים והקהל מסתכלים על משחקים כמו נגד הפועל ירושלים או הפועל ת"א. זה לא דבר רגיל".
יכול להיות שבחוץ קל לכם יותר, שיש פחות לחץ?
"יכול להיות. לפעמים הלחץ שיש במשחקים כמו נגד הפועל ירושלים והפועל ת"א הוא קצת יותר מדי, אז יש מי שקל לו לשחק יותר בחו"ל. אני בכל אופן לא בטוח שזו הבעיה. הבעיה היתה שהמשחק שלנו היה תקוע. באופן כללי אנחנו מאוד בוטחים זה בזה, מאמינים בצוות המקצועי ובמאמן שלנו. אני חושב שאנחנו משתפרים ורואים את זה אחרי פתיחת העונה. כל מי שמגיע למכבי צריך להבין שיש לו עבודה שהוא צריך לעשות ולא רק כי אנחנו מתפרנסים מזה ומקבלים עבור זה כסף, אלא גם בגלל דברים שמעבר לכך".
אתה וגודס הולכים יחד מספר שנים. איך היחסים ביניכם?
"מאז שהגעתי לכאן בפעם הראשונה, היתה לנו מערכת יחסים נהדרת. כל פעם שהיתה לי בעיה והייתי צריך משהו, הוא היה הראשון שהייתי הולך אליו. הוא איש מאוד ישר ותמיד אמר לי את מה שהוא חושב בפנים. הוא לא ניסה אף פעם לעדן את הדברים במילים יפות. ממש לא. כמובן שהיו לי יחסים מצויינים גם עם דייויד בלאט, אבל גודס תמיד היה האיש שפניתי אליו עם כל מיני בעיות קטנות בשנים הראשונות שלי כאן וזה בנה אותנו. אני אוהב לשחק כאן ואני אוהב לשחק בשבילו. אני מקווה שהוא יודע מה הוא בשבילי. רואים שהוא עושה הכל לטובת המועדון עכשיו, הוא מאוד מאוד חרוץ. אני שמח שהוא קיבל את תפקיד המאמן הראשי".
ומה לגבי פיני גרשון?
"הדבר המצחיק הוא שכולם חושבים שאין בינינו יחסים טובים כי באולימפיאקוס היו לנו חיכוכים. אז הייתי עדיין ילד, רק בן 21. תמיד התייחסו אליי כאילו אני בן 30, גם כשהייתי צעיר. פיני גרשון דחק בי כמו שצריכים לדחוק במקצוען וכמובן שבשביל זה קיבלתי שכר, אבל אז לא הבנתי את זה. היום אנחנו נהנים ביחד. הוא משוגע. אני מבין את הסיבות לדברים שהוא עושה היום, וזה לא נראה כל כך רע. הוא טיפוס קשוח, מחוספס, אימן קבוצות חזקות ושחקנים גדולים".
הוא אוהב אותך?
"כן, כמובן. הוא סומך עליי ועל הדברים שאני יכול לעשות ולהביא למגרש ואני אוהב את זה. אני אוהב לשחק עבורו. ההומור שלו קצת אגרסיבי אבל זה מרענן לשמוע דברים כאלה באימון".
על דרבי, זהבי ואלימות ביציע
שמעת מה קרה בדרבי בכדורגל. אמנם שם אוהד תקף את זהבי, אבל אתה רואה דימיון ביחס למה שקרה איתך בשנה שעברה?
"אני לא יודע אם האוהד ניסה לעורר תגובה מזהבי, אבל צריך להבין את השחקן. שיחקתי במשחקי דרבי ביוון, במצבים קיצוניים. שיחקתי בדרבי כשחקן אולימפיאקוס, כשבאולם היו חצי מהאוהדים של אולימפיאקוס וחצי של פנאתינייקוס (היום כבר לא מתירים ביוון כניסה של שני מחנות האוהדים, ר.ג) וזה היה משוגע. אנשים הלכו מכות, וזה היה מצב מטורף שנחשפתי אליו בפעם הראשונה. אבל לגבי המקרה שקרה איתי בשנה שעברה, זו היתה הפעם הראשונה שאני שומע דברים כאלה מהיציע ושיחקתי ביוון 20 שנה. קללות על המשפחה שלי, אמא שלי, אח שלי. בשבילי זה היה מוגזם. לגבי התגובה שלי, אני בדרך כלל לא מגיב ככה. אני מקצוען, ואני לא אמור להתנהג כך. אני לא אמור לקדם אלימות. התגובות של הקהל לא אמורות להשפיע עליי. הקהל של הפועל הוא חיה מסוג אחר לגמרי. במקום לתמוך בקבוצה שלהם הם מנסים להעליב את היריב ולדעתי זו לא הדרך לעשות את הדברים".
מה לדעתך צריך להיות העונש של אוהד שנכנס למגרש ומנסה לפגוע בשחקן?
"אני באמת לא יודע. יש הרבה דרכים לטפל במצב ואני לא רוצה להכנס לזה. אני רק רוצה לומר שאנשים צריכים להבין שאמנם אנחנו ספורטאים שמקבלים שכר כדי לעשות את העבודה שלנו, אבל גם אנחנו בני אדם. יש גבול למה שבן אדם מסוגל לספוג לפני שהוא מגיב בצורה לא ראויה. אם שחקן מגיב בצורה לא ראויה זה תמיד אשמתו, ולעולם לא אשמת האוהד. השחקן יכול להתנהג במשך שנים כמו שצריך, אבל ברגע שדבר כזה קורה כולם עלולים לשכוח את כל השנים ולזכור רק אותו רגע אחד. אני מאמין שאם מישהו מנסה לעורר פרובוקציה בצורה קיצונית כמו כניסה למגרש, צריך למצוא לזה עונש חמור. אסור שזה יקרה. ביוון על דבר כזה אפשר להיכנס לכלא, אבל אותו אוהד גם ישתחרר די מהר. אני לא יודע איך זה כאן בישראל. כדי שהדברים לא יקצינו, כמו שקורה היום ביוון עם האוהדים, צריך למצוא ענישה משמעותית שתעביר מסר".
מה יותר מסובך לדייויד בלאט, לאמן את לברון ג'יימס או את סופו?
"(צוחק...), דייויד בלאט נמצא במקום אחר לגמרי עכשיו. הוא מקצוען, מאמן שעובד קשה, ה-NBA שונה מאוד מאירופה ואני מאחל לו בהצלחה שם. לברון הוא השחקן הכי טוב בעולם. יכול להיות שבמהלך השנים עשיתי קצת בעיות לבלאט, אבל הוא המאמן הכי טוב שאימן אותי והיה לי נהדר לשחק אצלו".
הכושר שלך משתפר. יכול להיות שהשנה נראה אותך משחק יותר? 20-25 דקות?
"אני מקווה. פעם דייויד בלאט וגיא גודס אמרו לי 'אתה משחק 14-15 דקות, אתה לא רוצה לשחק יותר'? ועניתי להם 'זה מאוזן אצלי. 15 דקות זה 15 נקודות' (צוחק). בשנה שעברה היתה לי מטרה ספציפית. הייתי נכנס, גורם נזק ליריב אם זה בסלים מהירים וכדומה, ויוצא. השנה אני עובד קשה מאוד עם קובלסקי ורגב פנאן כדי להיות בכושר ואולי אוכל באמת לשחק יותר. אני עדיין לא שם. המטרה שלי היא לשחק השנה 20 דקות ולתת לאלכס טיוס לנוח. אני לא רוצה שהוא ייפול מהרגליים וישחק 30 דקות רק כי לי אין אוויר, ושהוא יישא בכל הנטל. אם נעשה את זה נכון זה יכול לקרות".
מכבי יכולה לזכות העונה שוב ביורוליג?
"וואו, זה יהיה נהדר. זה יכול להיות דבר מדהים, ובמיוחד עבורי להיות חלק מקבוצה שעושה את זה שנתיים ברציפות. אבל כמו שאמרתי, אנחנו צריכים להכנס לקצב, למצוא את הזהות שלנו, להתייצב וללכת צעד אחר צעד, לא לחזור אחורה. לשמור על יציבות. ההפסדים להפועל ירושלים והפועל ת"א הם נקודה שחורה, ואסור לחזור לשם".
יכול להיות שיש במכבי שחקנים חסרי ניסיון שלא מבינים את רמת המחוייבות כאן?
"לא. ההבדל הוא שלהיות במכבי זה להיות במקום שלכל משחק יש משמעות. כל משחק צריך לשחק טוב ולנצח. מול ירושלים זה משחק מול קבוצה טובה שאתה חייב לשחק טוב בו. זו קבוצה שהולכת ראש בראש מול מכבי לאורך השנים. עם הפועל ת"א היריבות שונה לגמרי. זו יריבות של העיר ת"א, יריבות בקנה מידה לאומי, כמו אולימפיאקוס ופאנאתינייקוס, כמו פנרבחצ'ה ואפס בטורקיה, אז צריך להבין את המשמעויות של זה. כשאתה בשנה הראשונה כאן, והמשחקים האלה באים אחד אחרי השני בליגה, זה משהו שונה. אני לוקח אחריות על שני ההפסדים האלה. לא הייתי מספיק מוכן כדי לעזור לקבוצה כמו שאני צריך לעזור לה. אני תמיד חושב על ההפסדים האלה ואומר לעצמי שאם הייתי מוכן יותר, לא היינו נראים כל כך רע. בכל מקרה, אין טעם לחשוב יותר מדי על העבר. צריך להמשיך להתייצב. כולם נופלים מתישהו והחוכמה אז עד כמה מהר אתה קם".
איך תוודא שתישאר בכושר?
"תזונה ואימונים. בשנה שעברה החמצתי הרבה אימונים, היום אני משתדל לא להחמיץ אימון גם אם יש לי לפעמים קצת כאבים. אשתי דואגת לנושא התזונה, ללוח הזמנים שלי, לשעות ובעצם להכל. היא מנהלת את זה. אתה לא יכול ללכת נגד אשתך, אחרת זה יהיה רע (צוחק). אתה יודע כשאתה מתחתן תמיד אומרים לך 'איזה יופי, מצאת אשה טובה', אבל אף אחד לא אומר לך שמעכשיו מתחיל "הכיף". אני צוחק, אניבאמת אני בר מזל שיש לי את אשתי לצידי. היא העניקה לי שני ילדים יפים ובלעדיה כל המצב היה קשה הרבה יותר, אין ספק".
