אם פאבלו לאסו יושב עכשיו באחד מבתי הקפה הפזורים לאורך אבן גבירול בתל-אביב, כמה מתוך 1,000 אנשים שחולפים על פניו מזהים אותו? תבחרו אתם את התשובה מבין 4, 12, 54, 81 או כל מספר אחר. רוב הסיכויים שזה ייגמר בפחות מ-10 אחוז.
ואולי דווקא בגלל זה כדאי לדבר הפעם לא על רודי פרננדס ולא על אנטה טומיץ', לא על סרחיו רודריגס ולא על פליפה רייס בפעם המאה, גם לא על סופוקליס שחורציאניטיס או דווין סמית' בפעם המאתיים. פאבלו לאסו מצד אחד, דייויד בלאט מצד שני. הערב ב-21:45, משחק שהמנצחת בו תסיים ככל הנראה במקום הראשון בבית 3 ביורוליג.
וקודם בלאט דווקא וההתרחשויות האחרונות. בעיני הוא נתפס כאחד המאמנים היסודיים ביותר באירופה, ואני נוטה להאמין שהוא חושב כך גם ביחס לעצמו. לכן, אולי, קשה לו כשדברים יוצאים משליטתו לעיתים תכופות ובעונה הזו שום דבר כמעט לא פועל על-פי הספר. השתתפות בשלוש ליגות, שביתת NBA, רוטציה בשיתוף ארבעה זרים בליגה, יותר מדי פציעות ומחלות. לא משהו שמאמנים באופן כללי אוהבים, ובטח לא בלאט.
המיני-התפרצות שלו אחרי הניצחון השגרתי למדי על הפועל חולון השבוע, כאשר אמר בסיום פעמיים בטון בוטה "חוכמולוגים" (ככל הנראה שם כולל לכתבים ופרשנים) אינה מאפיינת אותו או הולמת אותו, מה גם שרק מעטים הבינו במה מדובר, אם בכלל. הוא דיבר על חבורה של גברים, על כך שהוא מצדיע לשחקנים שלו, וניכר בו שהטיימינג של הצהרות הכרזת העצמאות האלו לא חפפו את האירוע. הרי רק לפני עונה משחק כזה הסתיים ב-39 הפרש.
בלאט אמור להתעלות מעל כל אלה, אישיותית ומקצועית, כי זו לא התנהגותו הנורמטיבית. אלא שבסופו של דבר גם הוא אדם, גם הוא סופג תסכולים, עצבים וכעסים ופולט התמרמרויות. מתישהו כל אלה משתחררים. ייתכן שהרשה לעצמו לשחרר כעס בעקבות המשחק הטוב של לנגפורד נגד חולון, שהוכיח, כביכול, שלנגפורד מתאים לקבוצה על אף הטענות מסביב.
ובכל זאת, הביקורות במקומן עומדות ובצדק. כדי להבין מדוע כמעט שאינו משתף את תיאו פפאלוקאס, צריך להביט על הדרך בה הוא מטפל בקית' לנגפורד. את הראשון הוא מקפיא, את השני הוא דוחף בעקביות על אף יכולת לא טובה לעיתים קרובות. לקח זמן עד שהגארד האמריקאי הפיק משחק אחד טוב ומוצלח. זה פחות או יותר הזמן שבו בלאט אגר את מחשבותיו, עד ששלף אותן וירה אחרי הניצחון על חולון.
עם הזמן, ייתכן מאוד שיתברר כי בלאט צודק, ולנגפורד יסחף את מכבי לניצחונות בדרך אחרת מזו שבה הורגלנו. יכול להיות שגם השילוב בין הנדריקס לג'יימס בעמדות 4 ו-5 שראינו מול חולון, יביא למכבי דברים טובים גם ביורוליג. ובכל זאת, התחושה היא שיש משהו לא שקוף בהתנהלות של צוות האימון כלפי הגארד היווני, והקהל רוצה להבין מה קורה פה.
לאנשים יש עיניים בראשם: בכל הקשור להופעותיו של יוגב אוחיון ביורוליג (3.6 נקודות ב-22 אחוז מהשדה, 3.7 ריבאונדים, 3.3 אסיסטים ב-18 דקות בממוצע) הוא רחוק מלהיות עד כדי כך גדול, והידחקותו של היווני מפני אוחיון באופן כמעט מוחלט נראית מוזרה. אם בלאט חושב אחרת, הקהל היה לפחות רוצה לראות בעיניו את היווני ולהסיק שהוא אכן חלש מדי או לא משפיע נכון להיום. בינתיים ולתמיד, המאמן קובע והקהל והתקשורת יכולים לרטון. ועדיין, טונים יהירים אינם מתאימים לבלאט שיעמוד בפני אתגר רציני – לעבור את המשחק במדריד בשלום בדרך למקום הראשון בבית.
מהצד השני, כאמור, יעמוד פאבלו לאסו. זה שרק מעטים יזהו אותו אם יעבור באבן גבירול, אבל ממתי מידת הזיהוי של הקהל בישראל קובעת משהו ביחס למקצועיותו של מאמן? ירדו על צ'אבי פסקוואל כשהגיע לכאן כמאמן צעיר וכמחליפו של דושקו איבאנוביץ' בברצלונה, ומאז הוא זוכה בתארים על ימין ועל שמאל עם ברצלונה כולל באליפות היורוליג. לאסו בן ה-44 עושה אמנם צעדים ראשונים ביורוליג, אבל למי שמשמש עד היום כמלך האסיסטים בכל הזמנים של ליגת ה-ACB מגיעה התייחסות מכובדת.
לאסו מסר 2,896 אסיסטים לאורך הקריירה שלו בליגה הספרדית, 672 יותר מאשר הבא אחריו ברשימה. שבירת השיא שלו אינה נראית באופק והשחקן הפעיל הכי קרוב אליו ברשימה הוא פאבלו פריג'יוני מקאחה לבוראל ויטוריה עם 1,595 אסיסטים. פריג'יוני, כידוע, מתקרב לגיל 35 ולא הוא יהיה זה שישבור את שיאו של לאסו.
ריאל חשבה בגדול כשהחתימה לפני מספר עונות את אטורה מסינה, ובסופו של דבר אחרי שהמהלך נכשל שינתה כיוון והחתימה את לאסו הלא מנוסה ברמה הזו. עד היום הוא אימן בגבולות ספרד בלבד, ומלבד קדנציה קצרה בוולנסיה בתחילת הדרך הוא לא עבר באף מועדון גדול במדינה.
לאסו היה אמן המסירה והקבוצות שלו שיחקו בדרך כלל כדורסל מהיר וקלעו הרבה נקודות. זה גם מה שקורה עם ריאל הנוכחית תחת ידיו. הוא היה זה שעמד מאחורי מאות ואלפי נקודות בקריירה של ג'ו ארלאוקאס האגדי בזמן שהשניים שיחקו יחד בריאל מדריד ובטאו ויטוריה.
פעם, כשריאל מדריד הגיעה לשחק ביד אליהו, ביקשתי מארלאוקאס להצטלם יחד עם לאסו עבור עיתון בו עבדתי אז, כחלק מהקידום למפגש. "אתה בטוח שאתה רוצה גם אותו ושהוא לא יכער לך את התמונה?", חייך ארלאוקאס וגרר את לאסו איתו תחת זרועו כשהם מחייכים כמו זוג אוהבים.
כך שבאבן גבירול אולי לא מזהים אותו, אבל יש מי יודע להעריך מאוד את לאסו, וארלאוקאס הוא לא היחיד. הערב ובהמשך העונה והעונות הבאות נדע, אם יש לו את זה גם כמאמן.
