המשחק הראשון של מכבי ת"א בטופ 16 נגד ברצלונה בספרד מלווה בעיקר בסיפורי המפגש הישיר מול אלן אנדרסון. האיש שהמריא לגבהים אדירים בשלב הזה בדיוק לפני שנה, כולל התעלות מעל שיאים שהציב בזמנו אנתוני פארקר, סיים עונה באופן גרוע והקבוצה לא רצתה בו עוד.
אנדרסון כאן, אנדרסון שם, אבל כדורסל משחקים עדיין חמישה נגד חמישה וגם אם לסקורר של בארסה צפוי להיות חלק מאוד נכבד במשחק, לספרדים יש כלים נוספים שראוי לדבר בהם.
לקראת המשחק, הנה השוואה בין החמישייה של מכבי ת"א לחמישייה של ברצלונה (כפי שהוצגה במשחק האחרון במסגרת הליגה הספרדית, בניצחון 75:78 נגד סן סבסטיאן)
ריקי רוביו – דורון פרקינס
בכושר הנוכחי, הרכז הספרדי הצעיר רחוק מהיכולת שהביאה אותו לבחירה במקום גבוה בדראפט (חמישי בידי מינסוטה ב-2009). פרקינס עולה עליו בכל הנתונים העיקריים נכון להיום, ולפחות תיאורטית תופס את רוביו כעת בתקופה בה הוא נוטה לזוז הצידה ולאפשר לנבארו ולאנדרסון לנצח במהלכי אחד על אחד.
יותר מזה, רוביו רחוק כרגע מלהיות רכז בעל בית במלוא המובן המלה ומקבל כ-20 דקות במשחק. הוא פחות דומיננטי מאשר פרקינס שזוכה לכ-30 דקות בערב, יותר מכל שחקן אחר במכבי. עדיין, מדובר בשחקן שיכול לעשות הבדל קיצוני ביכולת הקבוצתית במשחק נתון.
שניהם לא קלעי שלשות מוכשרים וגם למטה מזה, במיוחד רוביו (שלא מצא יד סבירה עד עכשיו בקריירה הקצרה שלו). שניהם גם חוטפים יוצאים מהכלל ושניהם מפעילים לחץ הגנתי. שחקנים שכיף לראות.
בעונה שעברה רוביו סבל מירידה ביכולת בטופ 16, לפני שהשתפר בהמשך ועד לזכיה של ברצלונה בתואר האירופי. גם במשחק הליגה השבוע הוא נראה מאוד לא מרוכז, כשסיים עם אפס מחמש מהשדה, ארבע נקודות ואסיסט אחד בלבד בניצחון החוץ על סן סבסטיאן.
רוביו הוא מנהל משחק מצוין ואחד שיכול לדחוף ולהניע קבוצה במסירות נהדרות, הובלת כדור מהירה וחטיפות מלהיבות. ובכל אופן, נכון לרגע זה מדובר בהזדמנות תיאורטית נהדרת לפרקינס למשוך הרבה עיניים מצד סקאוטים מול שחקן, שכבר הוכתר לרכז NBA מצוין בעתיד, אבל נסוג בינתיים ומגלה אי יציבות.
חואן קרלוס נבארו – ג'רמי פארגו
על פניו, לא כוחות. מדובר כנראה בשוטינג גארד הכי טוב ביבשת, שחקן ותיק ומנוסה בכל הרמות האירופיות והעולמיות, מול הגארד הצעיר של מכבי בעונת הרוקי שלו ביורוליג.
פארגו נופל מנבארו באחוזי קליעה מכל הטווחים, במיומנות, במנהיגות וגם בכבוד שהוא אמור לקבל מהשופטים, יש להניח, ודאי במשחק ביתי בספרד. נבארו הפך השבוע לאחד מ-17 השחקנים היחידים בתולדות הליגה הספרדית שחצה את גבול 6,000 הנקודות בקריירה. פארגו רק בתחילת הדרך.
ועל אף כל אלה, אסור לפארגו ולמכבי ת"א לוותר מראש על המצ'-אפ הזה, להיפך. במצב בו נבארו ואלן אנדרסון הם שני המוציאים לפועל העיקריים כיום, חובה להפעיל עליו לחץ ולנסות להוציא לו את הכדור מהיד אם כי בחוכמה ולא בפאניקה. אסור למהר לשלוח אותו אל קו העונשין בכל מחיר, משם הוא צולף באחוזים מצוינים.
פארגו שיחק בכל משחקי שלב הבתים ופתח בחמישייה בכולם. נבארו, לעומתו, שב מפציעה לפני מספר שבועות לאחר שהפסיד מספר רב יחסית של משחקי ליגה ויורוליג, ורק לאחרונה נכנס לכושר טוב. כדאי להתייחס אליו כמו שהוא: גארד מגוון שיודע גם למסור, לחדור (בדרך כלל חצי דרך ולא עד לחישוק) ולא רק כשחקן שזורק לשלשות על פי התדמית.
אלן אנדרסון – צ'אק אידסון
עוד מצ'-אפ מעניין מאוד, שבו ינסה ודאי אנדרסון במוטיבציה רבה להוכיח למכבי ת"א שהיה לו מקום להמשיך אצלה. בינתיים הוא התגלגל למקום לא פחות טוב, ומהר מאוד הפך לשחקן מוביל בהיעדרו של פיט מייקל. כבר מהרגע הראשון שלו בקבוצה ברצלונה משחקת עבור אנדרסון תרגילי בידוד. הוא מהווה עוד מקור התקפה חשוב בקבוצה.
אידסון ואנדרסון הם לא שחקני האחד-על-אחד-בהגנה הכי טובים שיש. שניהם, בעיקר אידסון, מצטיינים יותר בעזרה בהגנה ובחטיפות כדור מאשר בשמירה פנים מול פנים. בעונה שעברה כאשר שיחקו יחד אנדרסון היה זה שלקח על עצמו יותר התקפית, בעוד אידסון הרגיש נוח לזוז הצדה אבל בהתאם לכך התקשה לשמור על יציבות.
אידסון היה אחד השחקנים הדומיננטיים ביותר בשלב הבתים העונה, ואחד היעילים ביותר ביורוליג כולה. הוא צריך להוכיח ביטחון עצמי רב ולתפקד ביעילות, כי במונחים של ניסיון בכדורסל האירופי הוא הכי קרוב להיות הנבארו של מכבי ת"א. משחק חוץ בספרד הוא כמעט תמיד קשה, והזיכרון העגום מערב פתיחת העונה בויטוריה עדיין עומד מול העיניים.
מכבי תהנה גם מהאפשרות להציב מול אנדרסון את גיא פניני בתפקיד השומר המעיק, ולהיעזר בדקות מסוימות גם בדייויד בלו או טל בורשטיין. אנדרסון לא יהסס לקחת לסל כל אחד שיעמוד מולו, ולעיתים מוטיבציית יתר גורמת לפגיעה ביכולת.
קוסטה פרוביץ' – ליאור אליהו
אליהו הוא שם שבברצלונה זוכרים מצוין, אחרי שהצטיין נגדה במשחק האחרון בגמר הפלייאוף הספרדי בעונה שעברה, וזכה באליפות על חשבונה עם קאחה לבוראל.
ליאור נהנה מיתרון תנועה בלי כדור, וזריזות יחד איתו, מול הגבוהים של בארסה. זה יכול להיות פרוביץ' הגבוה או טרנס מוריס האתלטי ממנו, שנראה כי הוא זה שבנוי להתמודד עם אליהו טוב יותר. אליהו נע מהר וגם משחרר כדור בזריזות, והפעם הוא יצטרך אפילו להעלות הילוך כיוון שהסכנה להיחסם מתחת לסל במשחקים מול ברצלונה גדולה מאשר במשחקים אחרים.
הפציעה של לורבק, שחקן ההתקפה היעיל בדרך כלל מבין הגבוהים של בארסה, עשויה להקל על אליהו בצד ההגנתי.
פראן ואסקס – סופוקליס שחורציאניטיס
ברצלונה יכולה לפתוח גם עם הסנטר הסנגלי דונג בעמדה הזו, ובכל מקרה הסנטר של מכבי ייתקל בשחקני פנים שנחשבים לחוסמים טובים ממנו (גם אם נתוני העונה הנוכחית לא מראים ככה), וקולעים טוב ממנו מקו העונשין ומהשדה.
אחרי ארבעה משחקים רצופים בשלב הבתים עם דאבל-פיגרס בנקודות, ונתונים שמעידים על התקופה הטובה ביותר שלו בקריירה במסגרת האירופית, סופו מגיע למבחן קשה.
נגד ויטוריה, למשל, הוא סיים בשתי ההתמודדויות עם תשע נקודות ב-33 אחוזים מהשדה ו-2.5 ריבאונדים. רחוק מאוד מהנתונים הממוצעים שלו. לא כל יום ז'לגיריס קובנה.
ואסקס הוא גדול החוסמים בכדורסל הספרדי מאז ומעולם ושחקן NBA לכל דבר ועניין, שנבחר בזמנו בסיבוב הראשון בידי אורלנדו מג'יק והחליט להישאר בספרד. יש לו קליעה טובה חצי מרחק, וגם שילוב טוב עם רוביו ונבארו שמקשיתים לו לאל-הופ. הספרדים יצטרכו מצב רוח הגנתי, כדי לעצור את שחורציאניטיס, וסביר שיראו בו אתגר מיוחד שימריץ אותם.
