מכבי תל-אביב אמנם מסיימת את הסיבוב הראשון של היורוליג עם מאזן מצויין של ארבעה ניצחונות והפסד אחד, אבל עם הרבה סימני שאלה לגבי העתיד. אם מכבי חשבה שהיא הולכת לטייל בבית מול שרלרואה, הבלגים הוכיחו שהם קבוצה שלא ניתן לזלזל בה.
אולי לא ניתן לזלזל בה, אבל קבוצה שמאמינה יותר ביכולתה היתה חוזרת מנוקיה עם ניצחון חוץ מדהים. שרלרואה לא האמינה ברבע האחרון ולכן מכבי יצאה בשן ועין ממשחק שהיתה צריכה לגמור ברבע הראשון.
אפשר לפרוס רשימה ארוכה של נקודות מדאיגות, אך במקום הראשון מבין הדברים שמעלים חשש לקראת המשך הדרך של הצהובים העונה נמצא את היכולת של גיא פניני, שלא בא לידי ביטוי במשחקים האחרונים ולא מצליח לשחזר את יכולתו מהעונה שעברה.
גם כשהוא מקבל דקות ומראה אגרסיביות בהגנה, בחלק ההתקפי פניני ממש תקוע. הוא מתקשה לקלוע שלשות חופשיות, דבר שעבד בלי בעיה בעונה שעברה והוא פשוט נעלם מהמשחק השוטף של הצהובים. למזלם, יש להם את יוגב אוחיון. כן-כן, יוגב אוחיון, שמגיע בזמן הנכון כדי להציל את המכונה כשהיא מתקשה ולא הולך.
בכלל, היה מאוד מוזר לראות את הסטטיסטיקה של המחצית הראשונה כשאף שחקן של מכבי תל-אביב לא קלע בדאבל-פיגרס. למרות זאת, ליאור אליהו שהיה הקלע הבולט במחצית הזו הציל את מכבי בדקות קשות ולא ברור איך המשחק הזה היה נגמר ללא היכולת הטובה שלו.
איבודי הכדור של הצהובים הם דבר פשוט בלתי נתפס. נראה שהשחקנים לא יודעים מה הם הולכים לעשות בהתקפה ואין תרגילים מסודרים לקלעים. אגב, תמוה מאוד שג'ורדן פארמר, השחקן החשוב ביותר של מכבי, לא היה על הפרקט ברבע הרביעי.
ולמרות הכול מכבי מסיימת את הסיבוב הראשון עם ארבעה ניצחונות רצופים כולל על ריאל מדריד הגדולה ועל אנאדולו אפס בחוץ והמקום הראשון נראה מבטיח לקראת המשך הדרך. העומס משלוש המסגרות עשוי להשפיע בהמשך העונה והכי גרוע מבחינת מכבי יהיה אם היא תגיע עייפה לטופ 16.
הכתוב הנו טור דעה
