כשאתה מנצח אתה גיבור, כשאתה מפסיד אתה אפס מאופס. ככה זה עובד בספורט, ובמיוחד בשלבי ההכרעה, שם כל העיניים ברחבי תבל מהופנטות למסך הטלוויזיה ובוחנות את הכוכבים הגדולים בזכוכית מגדלת. רק תשאלו את מכבי חיפה או מכבי תל אביב. או את לברון ג'יימס וחבריו במיאמי היט. אחרי הביקורת הרבה שספגה ביומיים האחרונים, האלופה ניפחה את החזה והשוותה את גמר ה-NBA ל-2:2 הלילה (בין חמישי לשישי), עם 93:109 מרשים על סן אנטוניו ספרס בחוץ.
את מירב הביקורת קיבל, באופן טבעי, לברון ג'יימס. במשך שלושת המשחקים הראשונים בסדרה הוא לא חצה את רף 20 הנקודות, ובאופן כללי נראה כמו הצל של עצמו. לא הפעם. אולי הוא קיבל פלאשבקים מהפעם הקודמת בה הוא פגש את החבורה של גרג פופוביץ' בגמר, ב-2007, והחליט שזה לא יחזור על עצמו. הסופרסטאר נתן את משחקו הטוב ביותר מזה זמן רב עם 33 נקודות ו-11 ריבאונדים, כאשר על הדרך הוא נכנס לטופ 10 אי פעם בקליעת נקודות בפלייאוף, כשהוא דוחק משם את האקים "דה דרים" אולאג'ואן.
אבל אסור להשאיר בצד את דוויין ווייד וכריס בוש, שהוכיחו שהביג-3 של מיאמי חי ובועט. "פלאש", שסבל בשבועות האחרונים מכאבים בברך, נראה כמו אדם חדש והתפוצץ עם לא פחות מ-32 נקודות, אליהם הוסיף 6 ריבאונדים, 6 חטיפות ו-4 אסיסטים. כמו בימים הטובים. הפאוור פורוורד לעומת זאת, שתיפקד יותר כמו סנטר כאשר כריס אנדרסן לא קיבל זמן פרקט בכלל, השאיר למבקריו נקודות למחשבה עם 20 נקודות ו-13 ריבאונדים משלו.
מנגד, בסן אנטוניו לא הצליחו לשחזר את כושר הקליעה המטורף ממשחק מספר 3, למעט כמה דקות בפתיחה. ואחרי הכל, קשה לצפות מכזה מפגן לחזור על עצמו. טוני פארקר (15 נק', 9 אס') עשה את שלו, כמו גם טים דאנקן (20 נק'), אלא שהיכולת של מאנו ג'ינובילי מזכירה את השיער שלו (נעלמת), וגם ההגנה של הספרס נרדמה לחלוטין. אם סדרת הגמר היא כמו משחק שח-מט, כרגע הפיונים משחקים יותר לטובת אריק ספולסטרה.
אז מה הלאה? במשחק הבא בטקסס (בלילה שבין ראשון לשני), הספרס יודעים שהם חייבים לנצח שוב, אחרת הם יאלצו להתמודד עם אתגר כמעט בלתי אפשרי: לגבור על מיאמי פעמיים ברציפות, ועוד בפלורידה. לעומת זאת, לברון, ווייד ובוש יצטרכו להוכיח שמה שקרה הבוקר על הפרקט בסן אנטוניו לא היה מקרי. בכל מקרה, הגמר ממשיך לספק את הסחורה וכולנו מנצחים.
מהלך המשחק:
סן אנטוניו החלה את המשחק כמו שסיימה את הקודם, עם שלשות של דני גרין, גארי ניל וגם קאוויי לנארד, כדי לעלות ל-5:15. דוויין ווייד קלע 8 נקודות מוקדמות והשאיר את מיאמי קרובה, ויחד עם התעוררות של לברון הפער נמחק. ג'יימס כבר הגיע לנקודה ה-11 שלו במשחק ומיאמי לקחה יתרון ראשון, בדרך ל-26:29 בתום רבע אחד.
ווייד וג'יימס המשיכו לשחק כמו שמצפים מהם והעלו את ההיט ל-28:37, וגם מכה קטנה ש"פלאש" ספג ברגל לא עצרה את האלופה המכהנת. פארקר ודאנקן ניסו לייצר קאמבק משלהם, אבל בהגנה הספרס התקשו לעצור את לברון לראשונה בסדרה. אלא שהצרפתי המשיך להפגיז ואיזן ל-49:49 בהפסקה.
הכוכבים בשתי הקבוצות המשיכו להחליף מהלומות בפתיחת הרבע השלישי, ואף צד לא הצליח לברוח. ג'יימס סוף סוף עבר את מחסום 20 הנקודות כדי להעלות את מיאמי ל-61:67. למרות שהיתרון עוד תפח, בדיוק כמו ברבע השני סן אנטוניו צימצמה את ההפרש עם עוד שלשות ענקיות של ניל וגרין. לרבע האחרון הקבוצות נכנסו כשההיט מובילים 76:81.
למרות שסן אנטוניו לא נכנעה, האורחים פשוט המשיכו להיראות יותר טוב ודאנק פנטסטי של ווייד הגדיל את יתרונם שוב ל-81:90. השוטינג גארד לא ידע שובע ומיאמי הגיעה ליתרון שיא, 85:100. מכאן והלאה, פופוביץ' החזיר את הכוכבים לספסל ומיאמי שייטה לניצחון שנראה אולי קל על הנייר, אבל הגיע רק אחרי קרב נהדר. 93:109 להיט בסיום.
