המלך סאדימ. מכירים את מגע הזהב של מידאס? אז אנדרו ביינום, בהפוכה. הוא התפרע והורחק בסדרת הפלייאוף האחרונה בקריירה של המאמן המעוטר בכל הזמנים, קלע ב-43 אחוז מהשדה בסדרת הפלייאוף האחרונה שלו עד עכשיו נגד אוקלהומה סיטי ב-2012, היה מעורב בטרייד מרובה כוכבים ומקולל בו כל שלושת השמות הגדולים עזבו את קבוצתם החדשה בתום שנה אחת.
הוא ישב על הספסל שנה שלמה בפילדלפיה ושדד 16 מיליון דולר, הבין שלא רוצים אותו, הלך לקליבלנד, עלה לכולם על העצבים, הוטס לשיקאגו שהודיעה כי היא עושה טרייד על "החוזה שלו" והשליכה אותו לפח. למרות עניין מקבוצות רבות, הוא הגיע לאינדיאנה כדי להוות תוכנית גיבוי לרוי היברט, ולא רק שהוא לא היה תוכנית גיבוי בגלל פציעות – מאז הגעתו, ועד יום שחרורו, היברט נראה פתאום נמוך יותר ב-50 סנטימטר.
הסיקסרס המשיכו בלי ביינום לעונה מחפירה, אותה הכתיר הבעלים שלהם כ"הצלחה" וכנראה שיש לו סיבה – פילי דורגה שנייה מהסוף בליגה ותוכל, בוודאות, לבחור באחד מבין חמשת השמות הבאים: אנדרו וויגינס, ג'בארי פארקר, ג'ואל אמביד, מרקוס סמארט וג'וליוס רנדל. הקבאלירס סיימו עוד עונה סופר-מאכזבת בה פיטרו גם את הג'נרל מנג'ר, הבולס הודחו בסיבוב הראשון של הפלייאוף אחרי שנכנסו אליו כפייבוריטים של פרשנים רבים להגיע עד גמר המזרח, והפייסרס? ברגע שביינום שוחרר, היברט נראה פתאום כמו הכלאה בין פטריק יואינג להאקים אולאג'ואן.
ובכן, הנה הצעה: המשק קורס? הפשע משתולל ברחובות? החיים משעממים? שחררו את אנדרו ביינום, ומצבכם ישתפר.
קארמה איז א ביץ'. אבל ביינום לא לבד, ובעזרת סמי זליקסון, ניסינו להרכיב את הנבחרת האולטימטיבית של שחקני הקארמה הרעה מה-NBA בשנים האחרונות. קבלו אותם בשריקות בוז!
רכז: סטפון מארברי. ב-12 עונות קריירה עבר רק פעם אחת את הסיבוב הראשון בפלייאוף, כשהיה שחקן ספסל זניח בבוסטון (קלע מעל 3 נקודות רק בשלושה מ-14 משחקי הפלייאוף שלו). כבר בליל הדראפט הועבר בטרייד תמורת מי שלימים יהיה אלוף NBA, ווינר אולטימטיבי ומלך השלשות בכל הזמנים, ריי אלן.
עזב את מינסוטה לניו ג'רזי בטרייד משולש, בו הגיע למילווקי סם קאסל והוביל אותה לאחת העונות המוצלחות בתולדותיה (לצד... ריי אלן); עזב את ניו ג'רזי לפניקס בטרייד וג'ייסון קיד, שהגיע לנטס, הוביל אותם לעונות המוצלחות בתולדותיהם; עזב את פניקס לניו יורק בטרייד וכעבור שישה חודשים, נחת בסאנס סטיב נאש; הוביל את הניקס לכמה עונות אומללות במיוחד, חתך משם לבוסטון, ועף איתה בחצי גמר המזרח (למרות ששיחק עם... ריי אלן). כיום: בסין. לפנתיאון: הציטוט בו הכריז על עצמו בסוף 2004 כרכז הטוב ביותר בעולם.
שוטינג גארד: ריקי דייויס. במארס 2003 הובילה קליבלנד של ריקי על יוטה ג'אז ב-25 הפרש. לדייויס, קלעי מופרע קמעה, היו 26 נקודות, 12 אסיסטים ו-9 ריבאונדים אבל נותרו רק 6 שניות על שעון המשחק. הוא קיבל את הכדור האחרון, זרק לסל שלו כדי להחטיא, ואסף את הריבאונד כדי להשיג טריפל דאבל. דשון סטיבנסון מיוטה העיף אותו בפאול אלים, והמאמן ג'רי סלואן גיבה אותו: "אם הייתי שחקן, הייתי נותן לו בעיטה בתחת".
"אני גאה להיזכר בזכות טריפל-דאבל, זה בסדר", אמר דייויס והשתנק קלות בכתבה שנעשתה עליו בבליצ'ר ריפורט בינואר האחרון. יש רק בעיה אחת: דייויס, למרות ששיחק ב-NBA עוד שבע עונות, מעולם לא רשם טריפל דאבל חוקי. זאת למרות שארבע פעמים נוספות היה רחוק רק נקודה, אסיסט או ריבאונד מטריפל דאבל שכזה.
עוד דברים שהוא לא עשה – לעבור סיבוב בפלייאוף, למרות שקלע 9,912 נקודות קריירה ב-6 קבוצות שונות. עם זאת, בבחירות הדראפט שהועברו בטריידים עליו הצליחה מינסוטה לבחור את ניקולה פקוביץ', ודנבר את טיי לוסון. כמו כן, הוא חתום על אחד הציטוטים המדהימים בהיסטוריה – "חשבתי שלברון ג'יימס אמור להיות הסיידקיק שלי".
סמול פורוורד: רודי גיי. כן, קצת לא הוגן בהתחשב בכך שמדובר בקלעי ושומר בחסד, אבל זה מה יש. לא עבר סיבוב בפלייאוף בשבע שנות קריירה, והפך לגרסת הקו האחורי של אנדרו ביינום, רק מינוס הבעיות הנפשיות. בינואר 2013 העבירה אותו ממפיס לטורונטו, והגריזליס הגיעו לעונת שיא בתולדותיהם, עם העפלה לגמר המערב. בדצמבר 2013 החליטה טורונטו להיפטר ממנו בטרייד לסקרמנטו, והרפטורס קבעו שיא ניצחונות בעונה הרגילה וביססו את עצמם כאחת הקבוצות הטובות במזרח. למרות שבסקרמנטו הוא שיפר את הקליעה וקבלת ההחלטות, כנראה שפיט ד'אלסנדרו, מנג'ר הקינגס, כבר לא יכול לחכות לטרייד שיעשה עליו בעונה הבאה.
פאוור פורוורד: אנדראה ברניאני. כן, דראפט 2006 לגמרי על המפה. ברניאני היה האירופי הראשון שנלקח בבחירה הראשונה בדראפט, אבל מעולם לא הפך לפרנצ'ייז פלייר אמיתי. הגיע פעמיים לפלייאוף רק כדי להינמס לחלוטין (41.2 אחוז שדה ו-2.8 ריבאונדים ב-26 דקות קריירה בפלייאוף), ולמרות זאת זכה להארכת חוזה מרשימה. הניקס החליטו בתחילת הקיץ שהוא יהיה הפיתרון לבעיות שלהם, אבל ברניאני הפך אולי לסמל הבולט ביותר של הכישלון הניו יורקי העונה, שהביא לפיטורי המאמן מייק וודסון. מצד שני, מאז שברניאני נפצע הניקס השתפרו, התחילו לרוץ וכמעט הגיעו עד הפלייאוף. המאזן איתו: 27:15. בלעדיו: 18:22.
על הספסל, בינתיים:
גארד: בובי סורה. גם הוא עשה ריקי דייויס, אם כי בנסיבות מקלות: אטלנטה הוקס סיימה את העונה מזמן כאשר סורה רשם את הטריפל דאבל הראשון בקריירה שלו באפריל 2004, עם 12 נקודות, 11 ריבאונדים ו-12 אסיסטים נגד שיקאגו. ראה בובי כי טוב, והוסיף 15 נקודות, 10 ריבאונדים ו-11 אסיסטים למחרת נגד בוסטון. לבובי נפתח התיאבון, ובמשחק השלישי, נגד ניו ג'רזי, היו לו 22 נקודות, 11 אסיסטים ותשעה ריבאונדים. הוא זרק לסל שלו, רגע לפני הבאזר, והחטיא כדי לקחת את הריבאונד.
הנהלת ה-NBA פסלה את הטריפל-דאבל, ומנעה ממנו להפוך לשחקן הראשון של שנות ה-2000 עם שלושה טריפל דאבלים ברצף. את ההישג קבעו מאז 1985 רק ששה שחקנים: מייקל ג'ורדן (פעמיים, כולל רצף אחד של שבעה בשנת 1989), מג'יק ג'ונסון ופאט ליוור ב-1987, גראנט היל ב-1997, ג'ייסון קיד ב-2008, ולברון ג'יימס ב-2009.
פורוורד: ג'ייג'יי היקסון. כן, הוא עוד צעיר, וכן, יש לו עוד הזדמנות לתקן. בינתיים, עם זאת, הקריירה שלו לא נראית מבטיחה מבחינת קארמה. הוא התחיל אותה דווקא כבן טיפוחיו של לברון ג'יימס, אבל מייק בראון לא הסכים לתת לו דקות בקבוצה שלחוצה לאליפות. אחרי העזיבה של לברון, היקסון הצהיר ש"ג'יימס לא עשה זאת לבד, יש לנו קבוצת פלייאוף גם בלעדיו", והיה שותף לעונת שפל כולל 26 הפסדים רצופים, שיא NBA חדש.
בטרייד האחרון לפני ההשבתה הוא נשלח לסקרמנטו תמורת עמרי כספי, שבעצמו נדבק בקארמה רעה ועבר שנתיים קשות בקבאלירס. מצד שני, הוא לפחות נשאר שם שנתיים – היקסון נופה מסגל הקינגס שלושה חודשים אחרי תחילת העונה. פורטלנד הרימה אותו, ומעודדת מ-15 נקודות למשחק בגארבג' טיים, החליטה לשלם לו 4 מיליון דולר לעונה הבאה. הוא אכן רשם נתונים אישיים נאים, רק שהבלייזרס לא הגיעו עם ההגנה האדישה שלו לשום מקום, ואחרי שהחליפו אותו ברובין לופס והשאירו את שאר החמישייה, הם העפילו לחצי גמר המערב. היקסון, בינתיים, הלך לדנבר, ירד בממוצעים, והקבוצה נותרה מחוץ לפלייאוף לראשונה אחרי 10 שנים. ועוד דבר אחד שהיקסון הצליח לעשות – הוא הגיע למשחק אחד בבני השרון בזמן ההשבתה, והקבוצה נחלה בה תבוסה 119:80 לחולון, אחת הגדולות בתולדותיה.
סנטר: ג'רום ג'יימס. פתגם מפורסם אומר "שטה בי פעם אחת, האשמה בך. שטה בי פעמיים, האשמה בי". ג'יימס, שהכינוי שלו היה "ביג סנאקס" והמשקל שלו תאם לכך – 136 ק"ג – נבחר במקום ה-36 בדראפט, אבל אחרי עונה של 5.3 נקודות, 4.1 ריבאונדים ו-1.5 חסימות ב-16.9 דקות למשחק מהספסל בסיאטל, שכנע את הנהלת הסופרסוניקס לתת לו חוזה של 15 מיליון דולר לשלוש עונות.
מאז הוא אפילו לא הגיע לממוצע הדקות הקודם בעונה הסדירה, אבל פלייאוף חריג אחד, בו רשם 12.5 נקודות ו-6.8 ריבאונדים למשחק ב-2004/05 לפני תום חוזהו, שכנע את הניקס למהר ולחטוף אותו על 29 מיליון דולר לחמש עונות. תמורת חבילת הירוקים השמנמנה הזו, קלע ג'יימס 223 נקודות ב-90 משחקים, וכמובן, הקבוצה לא הגיעה לפלייאוף.