זהו, חצי עונה ב-NBA כבר עברה והגיע הזמן לספר לכם מי המצטיינים שלנו עד כה ומי אכזב אותנו יותר מכל.
1. המצטיין: קווין דוראנט
התצוגות המדהימות בתקופה האחרונה נתנו חותמת לסופית לבחירה. אחרי שבשנים האחרונות הוא היה מספר שתיים ללברון ג'יימס, KD מבהיר לכולם על כוונותיו לזכות בתואר ה-MVP ואם ימשיך להציג ביכולת הנוכחית גם בחצי השני של העונה, גם קינג ג'יימס בכבודו ובעצמו לא יוכל למנוע זאת. וזה לא שלברון לא מרשים עד עכשיו. השחקן המצטיין בשנתיים האחרונות רק הולך ומשתבח אך הוא מתחיל להבין איך הרגיש דוראנט בשנים האחרונות כשהגיע רק למקום השני למרות יכולת עילאית. גם למרקוס אולדרידג' ופול ג'ורג' יכולים להרגיש ככה כי שניהם ראויים לתואר, אלמלא הסקורר הנפלא של אוקלהומה, שגורם למשחק להיראות כל כך פשוט וקל.
2. המאמן: פרנק ווגל
לאחר התלבטות ארוכה הוחלט להעניק את התואר למאמן המוערך של הפייסרס, שהועדף על פני תום ת'יבודו, שעושה נסים עם הסגל המוגבל של שיקגו, ושני המאמנים שאחראים על ההפתעות הגדולות מהמערב הפרוע - טרי סטוטס מפורטלנד וג'ף הורנסק מפיניקס.
יש מספר קבוצות בליגה שמחזיקות בסגל מוכשר לא פחות מזה של הפייסרס אבל ווגל משתמש בכלים שעומדים לרשותו בצורה מושלמת ובעיקר בזכותו השלם באינדיאנה שווה יותר מסך חלקיו. פילוסופיית המשחק שלו בנויה על קבוצתיות והיא מתבטאת בשני צידי המגרש אך בעיקר בצד הפחות הנוצץ שלו. תחת ווגל, הפייסרס הפכו לקבוצת ההגנה הטובה בליגה וכידוע, אליפויות לוקחים בד"כ דרך ההגנה.
3. שחקן ההגנה: רוי היברט
כמעט כל שחקן חמישייה של אינדיאנה ראוי להיות כאן, אך בחיים צריך לבחור והבחירה הטבעית היא האיש הגדול שעומד בפנים ולא נותן לאף אחד להיכנס. בגלל הנוכחות העצומה של הסנטר הענק, היריבים מפחדים לחדור לסל מול הפייסרס. היברט מדורג שני בליגה בחסימות עם כמעט שלושה גגות למשחק אבל גם כשהוא לא מצליח לחסום, הוא עדיין משפיע על שחקני היריבה יותר מכל שחקן אחר.
4. השחקן השישי: מאנו ג'ינובילי
מה לא נאמר כבר על הפנומן מארגנטינה? אפילו בגיל 36, מאנו אחד השחקנים הטובים בעולם. פופוביץ' ממשיך להשתמש בו כשחקן השישי כי הוא יודע שלהבדיל מרוב השחקנים, אין לו שום בעיה לעלות מהספסל ולשחק כאילו עלה בחמישייה וזה מה שהופך אותו לשחקן שמשנה מומנטום יותר טוב מכל אחד. ג'מאל קרופורד מהקליפרס היה המתמודד האמיתי היחידי על התואר אך למרות שהגארד הווירטואוזי עושה במדי הקליפרס את אותם הדברים שג'ינובילי עושה בסן אנטוניו, החלטנו ללכת עם הארגנטינאי הוותיק. והדרת פני זקן לא?
5. המשתפר: לאנס סטיבנסון
הקטגוריה המסובכת ביותר. יש שחקנים שלא שיפרו שום אספקט במשחקם אך השנה שדרגו מעמדם רק בגלל שעברו קבוצה. הדוגמאות הטובות ביותר הם אריק בלדסו וג'ראלד גרין שפורחים בפיניקס אחרי שהיו שחקני משנה בקבוצות אחרות. עומרי כספי הוא עוד דוגמא טובה לשחקן ששינה מקום ולכן נראה טוב יותר. שני המועמדים העיקריים לתואר הם דימרקוס קאזינס, שבעונתו הרביעית בליגה התבגר קצת ונראה סופסוף כמו המפלצת שכולם חשבו שהוא יהיה כשהגיע ממכללת קנטאקי, והגארד של הפייסרס, שגם נמצא בעונתו הרביעית בליגה וזכה בסופו של דבר בשל חלקו הגדול בהצלחה של אינדיאנה העונה.
על הכישרון של סיר לאנסלוט לא היה אף פעם עוררין אך הברגים בראש לא היו מסודרים ומנעו ממנו למצות אותו. כל זה השתנה בפלייאוף של השנה שעברה ונמשך מאז. שימו לב לשיפור המשמעותי בממוצעים - מ-8.2 נקודות ב-45 אחוז עד העונה ל-14.2 ב-50 אחוז העונה. מ-2.9 אסיסטים ל-5.2 אסיסטים העונה ומ-3.8 ל-7 ריבאונדים, מה שהופך אותו לריבאונדר הטוב ביותר בליגה מבין הגארדים. הממוצעים והעובדה שהוא מוביל את הליגה בטריפל דאבלים מלמדים על כך שמדובר באחד השחקנים המגוונים בליגה ובקיצור - סטיבנסון הפך בתוך כמה חודשים משחקן משנה לכוכב גדול.
6. הרוקי: מייקל קרטר וויליאמס
מחזור הדראפט הנוכחי נחשב בצדק לאחד החלשים בשנים האחרונות, אך יש כמה צדיקים בסדום והרכז הנהדר של הסיקסרס בראשם. עשרה שחקנים נבחרו לפניו בדראפט והוא אפילו לא היה הבחירה הראשונה של פילי באותו ערב אך היכולת שהוא מציג גורמת לכל מי שפספס אותו להתחרט על כך.
השנתיים האינטנסיביות במכללה תובענית כמו סרקיוז חישלו את הגארד ולמרות נבואות הזעם של הפרשנים, הרכז הצנום הגיע מוכן יותר מכל רוקי אחר והממוצעים שהוא מעמיד עד עכשיו נראים כמו של סופרסטאר אמיתי - 17.5 נקודות, 6.7 אסיסטים, 6 ריבאונדים ו-2.5 חטיפות למשחק. ויקטור אולדיפו מאורלנדו וטריי ברק מיוטה הם היחידים שיכולים לאיים עליו במירוץ לתואר עד לסוף העונה אך צריך לקרות משהו באמת מיוחד כדי שזה יקרה.
7. המאכזב - אנתוני בנט
רבים הרימו גבה לנוכח הבחירה של קליבלנד בקנדי בן ה-20 במקום הראשון בדראפט אבל גם המבקרים הגדולים ביותר של הקאבס לא חשבו שהכישלון יהדהד עד כדי כך. בהתחשב במחזור הדראפט החלש והיכולת המצוינת שהציג במדי מכללת UNLV החזקה, היו כאלה שהצדיקו את הבחירה בו אבל בינתיים בנט נראה כמו בדיחה מהלכת.
קוואמי בראון לא פינטז שיגיע היום שמישהו יתפוס את מקומו כבחירת הדראפט הראשונה הגרועה בהיסטוריה אבל למרות שעברה רק חצי עונה ויש לו עוד הרבה זמן לתקן את הרושם, בינתיים בראון יכול לחגוג. מספיק מבט חטוף על הממוצעים המזעזעים של בנט כדי להבין את גודל הפאדיחה - 2.4 נקודות ו-2.3 ריבאונדים ב-10 דקות בממוצע למשחק, עם 25 אחוזי דיוק השדה, 14 אחוזים מהשלוש ו-62 אחוזים מהעונשין.
