1. הסיבוב הראשון של הפלייאוף עוד לא הסתיים אבל כבר עכשיו אפשר לסמן אותו כדרמטי והמפתיע ביותר בתולדות ה-NBA. אם לפני פתיחתו אפשר היה לסמן פייבוריטיות לזכייה, עכשיו זאת משימה בלתי אפשרית ובקצב הזה בליגה הטבוה בעולם יצטרכו להוסיף את הכיתוב "לא לבעלי לב חלש" לשידורי המשחקים.
זה פלייאוף שבו הביתיות ומיקום הקבוצות בעונה הרגילה איבדו משמעות. פרשת סטרלינג קצת הוציאה את הליגה מפוקוס והעלתה את מג'יק ג'ונסון לכותרות מהסיבות הלא נכונות אבל המשפט המעניין ביותר שהוא סיפק השבוע לא קשורה כלל לגזענות של בעלי הקליפרס. "זה הפלייאוף התחרותי ביותר ב-30 השנים האחרונות", הצהיר מג'יק ואי אפשר להתווכח איתו.
2. רוצים הוכחות לכך שמדובר בסיבוב הראשון המותח אי פעם? חמש מתוך שמונה סדרות יוכרעו במשחק השביעי, שווה לשיא כל הזמנים בפלייאוף. שיא שכבר נשבר הוא מספר ההארכות. מאז 2003, אז החלה שיטת הטוב מ-7, לא ראינו 8 הארכות בסיבוב הראשון, עד השנה. שיא נוסף שנשבר הוא מספר המשחקים: השיא הקודם היה שייך לפלייאוף הראשון בפורמט הנוכחי ובו נערכו 49 משחקים אבל העונה יהיו לנו 50.
3. ביתיות היא בדרך כלל יתרון גדול מאוד, בטח במשחק שביעי ומכריע, אבל בקצב הנוכחי לא כדאי לאף קבוצה לבנות עליו. מתוך 45 משחקים ששוחקו עד כה, 21 הסתיימו בניצחון חוץ. בסדרה בין אינדיאנה לאטלנטה, לדוגמא, שוחקו שישה משחקים ורק בשניים מהם הקבוצה הביתית ניצחה וכך גם בסדרה של אוקלהומה וממפיס. בכל הסדרות שהגיעו למשחק שביעי ומכריע, אף קבוצה לא הצליחה לשמור על הבית בכל המשחקים. הנתון המרשים ביותר: וושינגטון ניצחה את כל שלושת המשחקים בשיקגו בדרך לשלב הבא.
4. לאחר שקווין דוראנט החטיא מהעונשין בשניות הסיום של משחק מספר 5, אחד העיתונים הבכירים באוקלהומה העז לצאת נגד הכוכב הגדול והקדיש את עמוד השער לדוראנט כשהדביק לתמונתו את הכותרת: "בלתי מהימן". הכוונה הייתה שאי אפשר לסמוך על KD שיוביל את הקבוצה לתואר. מדהים איך ברגע אחד שכחו שם שזה אותו האיש שהוביל כמעט לבדו את הקבוצה למקום השני באחת העונות הכי מפחידות שהיו במערב. אימו יצאה מיד להגנתו אבל 36 הנקודות שהמטיר על הראש של ממפיס במשחק העוקב, היו התגובה הטובה ביותר.
5. זאת הגדולה של הפלייאוף - הוא מותח את הכוכבים לקצה היכולת שלהם וחושף את האופי האמיתי שלהם. כמו דוראנט, כך גם פול ג'ורג' ודיוויד ווסט הצליחו להתעלם מהביקורת האדירה והצילו את הפייסרס מהדחה מוקדמת. וינס קרטר נראה פתאום צעיר בעשר שנים, מונטה אליס גורם לגרג פופוביץ' להחוויר ואנדרה איגואדלה קולע כמעט את כל הסלים החשובים של גולדן סטייט. אבל עם כל הכבוד לכל אלה, הווינר הגדול ביותר של הסיבוב הזה הוא דמיאן לילארד. הרוצח מפורטלנד הולך ובונה לעצמו שם של שחקן קלאץ' ענק ופשוט לא להאמין שזאת רק עונתו השנייה בליגה. בעונה הסדירה הוא כבר הראה את כוחו עם מספר סלי ניצחון מדהימים אבל כל אלה מתגמדים ביחס לשלשת הניצחון המטורפת שלו במשחק השישי מול יוסטון.
6. בדרך כלל לניסיון יש משמעות גדולה, אבל עד עכשיו הוא לא משחק תפקיד בכלל ולא רק לילארד מוכיח זאת. ג'ון וול והוויזרדס שלחו את שיקגו הביתה בבושת פנים למרות שרוב שחקני וושינגטון לא ראו את השלב הזה של העונה מעולם. ומה תגיעו על מה שקורה בסדרה בין ברוקלין לטורונטו? חבורת הכוכבים של ג'ייסון קיד חשבה שהיא תדלג מעל טורונטו הצעירה אבל דמאר ד'רוזאן, קייל לאורי ויונאס ולנצ'יונאס מביכים את הנטס ולא נופלים ביכולתם משחקנים עתירי ניסיון כמו פול פירס, ג'ו ג'ונסון, דרון וויליאמס וקווין גארנט. מה ישפיע יותר במשחק השביעי - הניסיון או העייפות?
7. כמה שניסיתי להתחמק מזה, אי אפשר לסכם את השבוע מבלי להתייחס לפרשת סטרלינג. אדם סילבר וראשי הליגה פעלו נכון עם השעייתו לצמיתות של הגזען המוצהר. למרות שמעולם לא התכוון שהתבטאויותיו הגזעניות יתפרסמו בפומבי ואמר את הדברים לחברתו בשיחה פרטית, ברגע שההקלטה דלפה, היה ברור שזאת הדרך היחידה לשמור על המוניטין של הליגה. כל מי שצועק עכשיו על פגיעה בדמוקרטיה, פשוט אינו מבין היכן עובר הגבול ואיזו פגיעה הליגה הייתה סופגת אם היה נשאר בתפקיד הבעלים. איפה דבר כזה כן יכול לקרות? בישראל כמובן. רק בשנה שעברה התפרסמה בתקשורת קלטת שבה נשמע פרוספר אזגי, היו"ר של אשקלון, מתבטא בגזענות כלפי אחד משחקני קבוצתו. העונש שקיבל מההתאחדות? הרחקה על תנאי. זה ההבדל בין ליגה שלוקחת את עצמה ברצינות לשכונה בארץ הקודש.
