זה לא היה ולא יהיה המשחק לכתוב עליו הביתה בסופה של סדרת הגמר הזו, אבל אם תשאלו את לברון, ווייד ושות', זה כנראה הדבר האחרון שאכפת להם ממנו כרגע. מיאמי עלתה הלילה ליתרון של 1:2 על אוקלהומה סיטי בסדרת גמר ה-NBA עם 85:91 קשה קשה, ואם לשאול מונח מעולם הטניס "מימשה את השבירה" שלה, אחרי שכבר גנבה משחק אחד בחוץ. לברון סיים עם 29 נקודות ו-13 ריבאונדים, הנמסיס מן העבר השני, קווין דוראנט קלע 25, וכעת כל העיניים מופנות ללילה שבין שלישי לרביעי, אז תנסה החבורה של אריק ספולסטרה להשיג עוד ניצחון אחד קטן אבל ענק בכל הנוגע לאפקט הפסיכולוגי והמעשי.
ההיט רחוקים כעת שני נצחונות בלבד מהתואר ויארחו את שני המשחקים הבאים, אבל הסטטיסטיקה לא ממש מבשרת טובות מבחינתם: שתי קבוצות בלבד - מיאמי עצמה ב-2006 ודטרויט ב-2004 - הצליחו לנצח ב-3 משחקי הבית הרצופים שלהן כמארחות מאז 1985, אז עברו ב-NBA לשיטת ה-2-3-2 בפיינלס. אולי בגלל העובדה הזו, וגם בגלל שהם זוכרים שבקיץ שעברה הם הובילו 1:2 על דאלאס ונשארו בלי האליפות, שחקני ההיט נראו מאוד מאופקים בסיום ולא יצאו בהצהרות מיותרות. ב-48 הדקות שקדמו לבאזר, הם לא נתנו שואו גדול, רחוק מכך, אבל ידעו לחזור בזמן מבור לא פשוט של מינוס 10 ברבע השלישי ולסיים את העסק כשהמומנטום בצד שלהם.
סיפור המשחק? הפעם לא מדובר בשחקן זה או אחר. כן, ג'יימס ג'ונס ושיין באטייה היו סוג של אקס פקטורים, קינג ג'יימס קלע הכי הרבה, ראסל ווסטברוק שוב היה טוב בדקות מסויימות וחירב את הת'אנדר ברגעים אחרים וג'יימס הארדן היה בחזקת נעלם (9 בלבד), אבל העניין הפעם היה הריצות. פשוט משחק של ריצות. זה התחיל עם פתיחה חזקה של המארחת שנהנתה מקהל תומך בסאות'ביץ' וטיפסה ל-22:30, המשיך בתגובת נגד נפלאה של החבורה של סקוט ברוקס שדווקא בלי דוראנט ו-ווסטברוק הפכה ל-54:64, והסתיים (כמעט) עם שני מהלכי שלוש נקודות גדולים של ווייד ולברון שקבעו 77:84 על לוח התוצאות כשנותרו רק 3:47 דקות לסיום. אוקלהומה עוד הצליחה לדגדג ולחזור ל-86:85, אבל משם האחוזים המדהימים של ההיט מהקו (31 מ-35) סגרו סיפור.
הת'אנדר יכולים להיות מעודדים מכך שנתנו יותר מפייט ליריבה מנוסה מהם, אבל פחות מכך שאת אותו יתרון של 10 נקודות (אותו השיגו דווקא כשווסטברוק ודוראנט על הספסל) ירד לטימיון בגלל שני פאולים טפשיים על שחקן שזרק שלשה. דוראנט היה וימשיך להיות פקטור עד לסיום, זה ברור, אבל עם הארדן מבולבל, כשהאחוזים הקבוצתיים מהקו עומדים על, שימו לב טוב, 62.5 (15 מ-24), ומעבר לקשת המצב בכלל בכי רע (4 מ-18), לבנות על ניצחון חוץ יהיה יומרני מדי. עוד נתון שצריך מאוד להדאיג את אלופת המערב שתקבל עוד שני צ'אנסים לקחת משחק אחד בסאות'ביץ' הוא זה: ערב המשחק השלישי ההיט הובילו ב-82 מתוך 96 דקות בהן הסדרה שוחקה. את הפתרונות לחוסר היציבות צריך לספק סקוט ברוקס, ועדיף מבחינתו שכבר בעוד יומיים, אחרת העונה הזו תיגמר עם הרבה כבוד אבל בלי טבעת.
קלעו למיאמי: לברון ג'יימס 29 (14 ריבאונדים), דוויין ווייד 25, כריס בוש 10, שיין באטייה 9, יודוניס האסלם וג'יימס ג'ונס 6, מייק מילר 4, מריו צ'אלמרס 2. לאוקלהומה: קווין דוראנט 25, ראסל ווסטברוק 19, קנדריק פרקינס 10, ג'יימס הארדן ודרק פישר 9, טאבו ספולושה 6, סרז' איבקה 5, ניק קוליסון 2.
מהלך המשחק
מיאמי פתחה בטירוף. שני דאנקים של בוש, עוד אחד של ווייד, וסל עיקש של לברון העלו אותה ל-4:10 מהיר מול הת'אנדר שעלו בצורה מאוד צולעת. ברוקס אמנם פתח עם אותה חמישיה, אבל שלף מהספסל את הארדן אחרי פחות מחמש דקות. תרומה ממשית הארדן לא נתן מיד, אבל פרקינס ודוראנט עם נקודות ראשונות החזירו את האורחת ל-12:12. דוראנט היה גם זה שעם דאנק יפהפה הקטין ל-18:16 רק כדי לראות את בראד מילר מעלה בחזרה ל-16:20 עם נקודות ראשונות של שחקן היט שלא חבר בטריו. חדירה נפלאה של קינג ג'יימס עזרה להיט להחזיק ביתרון שעמד בסוף הרבע על 20:26.
ההיט עלו ל-22:30 מהיר בפתיחת הרבע השני, אבל מוב יפה (ודי נדיר) של פרקינס ומהלך שלוש נקודות של הארדן החזירו שוב את הת'אנדר לעניינים (30:27). מיד לאחר מכן ברוקס הרס לחבורה שלו עם עבירה טכנית כתוצאה מהערה לשופטים. הרס אמרנו? לא ממש. ווסטברוק בזריקת פייד קירב את האורחת עד 30:29. המארחת שוב התעוררה וברחה, אבל פישר בשלשה ענקית סידר 35:34. שתי זריקות עונשין פרקינס הביאו יתרון ראשון לאורחת, 35:36, עד שווייד החליט שהגיע הזמן להתעורר ומהלך 3 נקודות שלו קבע 36:38 להיט. הרבע נגמר בצורה שמאוד מייצגת את המשחק עד כה: שלשה מצד אחד של באטייה, ואחת מדהימה של ווסטברוק מן העבר השני שקבעה את תוצאת המחצית על 46:47 להיט.
אוקלהומה עלתה טוב יותר מחדר ההלבשה. נקודות של דוראנט, האלי הופ של ספולושה וחדירה נפלאה של ווסטברוק עם סיומת א-לה רונדו סגרו ריצת 4:13 כחולה והעלו ל-51:56. האורחת המשיכה לרוץ עד 60:51, אבל ווייד עצר את הסחף ועל הדרך הדביק פאול רביעי שלא היה ולא נברא לדוראנט. הת'אנדר לא נשברו ופישר, מי אם לא הוא, לקח אחריות וסגר מהלך של 4 נקודות עם שלשה ופאול. 54:64 לאוקלהומה. לא ברור מה עבר לשחקני הת'אנדר בראש, אבל שני פאולים על זריקת שלשה עלו להם בשש נקודות קלות, שלוש של באטייה ושלוש של ג'ונס. רק 64:67 לאורחת דקה וחצי לסיום הרבע. שלשה של לברון סיימה ריצת 3:15 ומיאמי הוליכה 67:69 בסוף הרבע.
ג'יימס ג'ונס היה האקס פקטור של ההיט בפתיחת הרבע האחרון. שלשה שלו סידרה 69:74 למארחת, אבל הת'אנדר פשוט לא ויתרו. האלי הופ של דוראנט ונקודות של הארדן החזירו ל-78:77. אז, רבותיי, לברון ו-ווייד החליטו שזה לא הזמן להתעלות של אחד מהם אלא של שניהם יחד. מהלכי שלוש נקודות של שני הכוכבים, כל אחד בתורו, העלו ל-77:84. גמור? איפה. פרקינס, ספולושה אחרי חטיפה ו-ווסטברוק החזירו ל-86:85. שתי קליעות מהקו של בוש העלו ל-85:88 והחטאת שלשה קריטית של ווסטברוק העבירה כדור להיט. 16 שניות לסיום, לברון החטיא אחת מהקו, אבל זה הספיק בגלל איבוד רשלני של הת'אנדר בהתקפה הבאה. הסיפור נסגר על 85:91 למיאמי, שעלתה ל-1:2 בסדרת הגמר. נתראה בלילה שבין שלישי לרביעי.
