אם יש משהו יפה בשחקני השנה הראשונה, זה שהם תמיד יגרמו לנו לתחושות של תקווה או אכזבה. בכל שנה אנו עדים לכך - שחקן נותן רצף של משחקים טובים וישר אנשים אומרים שהוא "הדבר הגדול הבא”; מספר משחקים רעים והוא "נפילה" ואיך לעזאזל בחרו אותו בכלל בדראפט.
על מנת לנסות לעשות קצת סדר, אסקר ואדרג את עשרת הרוקיז המובילים משבוע לשבוע. הדירוג של הרוקיז ייקבע לפי ביצועיהם ותרומתם על המגרש, וסביר להניח שעוד נראה שינויים בדירוג בהתחשב בכך שלחלק רב משחקני השנה הראשונה לוקח זמן להתרגל לליגה של הגדולים.
1. קארל-אנתוני טאונס (סנטר, מינסוטה טימברוולבס)
ממוצעים: 17.7 נק', 10.3 ריב', 1 אס', 2.7 חס', 57.9% מהשדה, 30.7 דק'
טאונס בהחלט נתן יריית פתיחה מרשימה לקריירה שלו. במשחק הראשון מול הלייקרס הוא סיפק דאבל-דאבל מכובד של 14 נק' ו-12 ריב', אבל במשחק השני מול דנבר כבר הראה את הפוטנציאל העצום שיש בו ומדוע הטימברוולבס בחרו בו במקום הראשון בדראפט. 28 נק', 14 ריב', 2 אס' ו-4 חט’ הוא רשם נגד הנאגטס, וראוי לציין שבשני המשחקים הוולבס ניצחו. הלילה מול פורטלנד הוא היה פחות יעיל, ועדיין הוא כבר הספיק להרשים אותנו.
2. ג'אליל אוקפור (סנטר, פילדלפיה סיקסרס)
ממוצעים: 20 נק', 5.3 ריב', 0.7 אס', 0.7 חט', 0.7 חס', 51% מהשדה, 33.7 דק’
ההיסטוריה של פילדלפיה ארוכה ומרשימה, ושחקנים גדולים לבשו את הגופיות שלה. לכן הנתון הבא מרשים במיוחד: אוקפור הפך לשחקן הרביעי בתולדות הפרנצ’ייז שקולע לפחות 20 נק’ בשניים משלושת משחקיו הראשונים כרוקי. מול בוסטון ראינו כמה אוקפור יכול להיות דומיננטי עם תצוגה מרשימה של 26 נק', 7 ריב', ו-2 חס' (אבל גם 8 איבודי כדור); מול קליבלנד הוא הוביל את הקלעים עם 24 נק’ והשאיר את הסיקסרס בתמונה מול אלופת המזרח. הסנטר הצעיר לא יימדד בסך הניצחונות של הסיקסרס החלשים אלא בתרומתו הסטטיסטית, ולאחר התצוגה שלו בשלושת המשחקים הראשונים, יש על מה לבנות.
ממוצעים: 12.7 נק', 3.7 ריב', 5.3 אס', 1 חט', 0.7 חס', 33.3% מהשדה, 30.3 דק’
אמנם הממוצעים של מודיאיי לא מנקרי עיניים, וראוי לציין שהוא בינתיים גם מאבד 6.3 כדורים למשחק, אבל צריך לזכור שהוא התמודד עם אתגרים לא פשוטים כבר מההתחלה. כבר בבכורה הוא פגש את יוסטון והרכז אותו החליף בדנבר, טיי לוסון, וגבר עליו - מודיאיי תרם 17 נק' ו-9 אס' (ו-11 איבודים) לעומת לוסון שרשם 12 נק' ו-6 אס', בדרך לניצחון מרשים ב-20 הפרש. שני הרכזים הבאים שפגש היו ריקי רוביו וראסל ווסטברוק, שהראו לרכז הקונגולזי שיש לו עוד לאן לשאוף.
4. קריסטפס פורזינגיס (פאוור-פורוורד, ניו יורק ניקס)
ממוצעים: 11.8 נק', 8.3 ריב', 0.5 אס', 1.8 חט', 1 חס', 35.7% מהשדה, 23.8 דק’
צריך להגיד את האמת - יש לאוהדי הניקס סיבה להיות אופטימיים. פורזינגיס בהחלט מראה שהוא יכול לתרום כבר העונה ועוד יש לו לאן להשתפר. דריק פישר שומר אותו על אש קטנה ודואג שהוא ישחק כמות דקות שפויה, אבל גם בזמן המצומצם שלו על הפרקט הלטבי מפגין ביצועים ובעיקר עוזר לניקס לפתוח את העונה בצורה חיובית. מול הספרס הוא בלט עם 13 נק’ ו-14 ריב’, אבל הוא חייב לשפר את אחוזי הקליעה.
5. ווילי קולי-סטיין (סנטר, סקרמנטו קינגס)
ממוצעים: 9 נק', 6.7 ריב', 0.3 אס', 1.3 חט', 1.3 חס', 73.3% מהשדה, 20.3 דק'
החבר החדש לקבוצה של עומרי כספי, בהחלט ראוי לתשומת הלב שלנו. מדובר בשחקן הגנה מצוין, שיודע גם לספק דאנקים מרהיבים. למרות שלא ממש תרם מול הקליפרס במשחק הראשון (2 נק' ו-2 ריב’), ג’ורג' קארל החליט להכניס את הסנטר האתלטי לחמישייה - ההחלטה השתלמה וקולי-סטיין התעלה על שחקני הפנים של הלייקרס וסיפק תצוגה של 17 נק', 9 ריב' ו-3 חס' (7-8 מהשדה) בדרך לניצחון. לאור הפציעה של דמרכוס קאזינס, בבירת קליפורניה יבקשו הרבה יותר מקולי-סטיין בתקופה הקרובה.
6. מונטרז הארל (פאוור-פורוורד, יוסטון רוקטס)
ממוצעים: 8 נק', 2.8 ריב', 0.3 אס', 0.3 חט’, 0.5 חס', 82.4% מהשדה, 15.5 דק'
ההפתעה של דירוג הרוקיז. הארל, שנבחר ע"י יוסטון רק בסיבוב השני כבחירה ה-32, משחק יותר ותורם יותר מהרוקי סם דקר שנבחר לפניו בסיבוב הראשון (18). הרוקטס אמנם פתחו את העונה בצורה רעה מאוד כאשר הפסידו כל אחד משלושת המשחקים הראשונים שלהם ב-20 נק’ הפרש, אבל הארל לפחות תורם על המגרש. במשחק השני מול האלופה גולדן סטייט, צבר 17 נק' ו-3 ריב' – אם יש איזו נקודת אור במה שקורה ביוסטון לאחרונה זה הוא.
7. מיילס טרנר (פאוור-פורוורד, אינדיאנה פייסרס)
ממוצעים: 9 נק', 4 ריב', 1 חס', 1 חט’, 57.1% מהשדה, 20.5 דק'
מצד אחד הפייסרס פתחו רע והפסידו בשלושת המשחקים הראשונים שלהם, אבל טרנר בהחלט מראה שהבחירה בו הייתה נכונה. אחרי הכל, מדובר בשחקן אתלטי עם יד רכה. כבר בשני המשחקים הראשונים שלו מול יריבות לא קלות, טרנר תרם משהו על המגרש - מול ממפיס סיפק 8 נק', 4 ריב', 2 חט' ו-1 חס', ומול יוטה קלע 10 נק', 4 ריב' ו-1 חס'. יש אפילו פרשנים שטוענים כי מגיע לו מקום בחמישייה.
8. ג'ריאן גרנט (רכז, ניו יורק ניקס)
ממוצעים: 8.5 נק', 3.5 ריב', 3.8 אס', 1.5 חט’, 53.8% מהשדה, 24.3 דק'
אין צורך לשפשף עיניים - כן, יש עוד שחקן של הניקס בטופ 10. גרנט מחזיק באילן היוחסין מהמכובדים בליגה (האח הגדול של ג'רמי גרנט מהסיקסרס והאחיין של שחקן העבר הוראס גרנט), ועד כה הוא לא מבייש את השם. הרכז הנפלא עולה מהספסל, מקבל דקות משמעותיות ותורם בכל דרך אפשרית. כבר היו לו שני משחקים של 3 חטיפות, הוא יודע לחלק אסיסטים וכמות הריבאונדים שלו גדולה יחסית לגארד לא גבוה במיוחד.
9. סטנלי ג'ונסון (סמול-פוורוורד, דטרויט פיסטונס)
ממוצעים: 8.3 נק', 4.3 ריב', 1.3 אס', 0.3 חט' 32.1% מהשדה, 18.7 דק'
הפיסטונס פתחו נהדר את העונה וכרגע הם עם שלושה ניצחונות, וכולם הגיעו מול קבוצות טובות (אטלנטה, שיקגו ויוטה). בכולם ג'ונסון עלה מהספסל וסיפק אנרגיה ולחימה. הוא עדיין לא התפוצץ, אבל נראה שהוא כבר מצא לעצמו נישה בקבוצה המסקרנת של סטאן ואן גאנדי, וזה לא פחות חשוב עבור מי שעושה את צעדיו הראשנים בליגה.
10. דיאנג'לו ראסל (רכז, לוס אנג'לס לייקרס)
ממוצעים: 9 נק', 2.7 ריב', 1.7 אס', 0.3 חס', 0.3 חט' 36.7% מהשדה, 25.3 דק'
הלייקרס רשמו שלושה הפסדים רצופים וראסל עדיין לא הבריק כמו שמצופה מהשחקן שנבחר בבחירה השנייה בדראפט. הוא קולע רק 26.7% מהשלוש ובזמן שקובי בראיינט מתקשה בעצמו, ראסל נעלם. אבל צריך לזכור שזה רק השבוע הראשון ואני מאמין שראסל עוד ישתפר. האמת היא שכבר לפי המשחקים הראשונים אפשר לראות עקומת שיפור קטנה. אתם עוד תשמעו עליו.
