בין השושלות של לוס אנג'לס לייקרס ובוסטון סלטיקס בשנות השמונים וזו של מייקל ג'ורדן ושיקגו בולס בשנות התשעים השתחלה אחת הקבוצות המפתיעות והבלתי צפויות בתולדות ה-NBA, הדטרויט פיסטונס שהתהדרה בכינוי "הילדים הרעים".
מחלקת הדרמה של הליגה המתמחה בקידום ושיווק ליגת הכדורסל הטובה בעולם, יוצרת גם סרטי תעודה מרתקים ואחד מהם עוסק בשרטוט דרכה לצמרת של הקבוצה מדטרויט - בעבר העיר העשירה באמריקה ומשנות ה-70 עיר של מתח גזעני והרס.
בסרט שאורכו כסרט קולנוע (שעה ו-40 דקות) מתוארת הקבוצה שאיש לא יכול היה להישאר אדיש לגביה. היו שאהבו אותה על סגנון משחקה הבלתי מתפשר ועל המחויבות המוחלטת של שחקניה והיו ששנאו אותה שנאת מוות בשל אותה קשיחות של שחקניה וההרגשה שהפיסטונס יעשו הכול אבל הכול כדי לנצח כולל לפגוע, ובאופן קשה, בשחקני היריבות.
הסרט מתאר בצורה מרתקת את השחקנים שהרכיבו את הקבוצה שטיפסה לצמרת הליגה וזכתה בסופו של דבר בצמד תארים המנהיג הבלתי מעורער אייזאה תומאס בעל החיוך המלאכי שהסתיר קשיחות מנטלית, ביל למבייר וריק מהורן צמד הסנטרים הקשוחים, ג'ו דומארס הקלע המצטיין וכמובן דניס רודמן האתלט היוצא מן הכלל שהביא 200 אחוז מעצמו למגרש בכל יום נתון.
על כל החבורה הצבעונית הזו ניצח המאמן צ'ק דיילי שהיה אובססיבי להצלחה ולניצחון בכל מחיר
בסרט משולבים סיפורים קטנים שהופכים את הבד בויז ליותר מסרט ספורט שגרתי-הסתרת מותו של אביו של ג'ו דומארס ממנו כל עוד לא הסתיים משחק גורלי,התבטאות גזענית של דניס רודמן שחוללה סערה בליגה,הופעתו ההרואית של אייזה תומס במשחק מכריע כשהוא עם קרסול פגוע ועוד ועוד כמיטב המסורת האמריקאית.
בד בויז - אפשר היה לאהוב אותם או לשנוא אותם, אבל לא יכולת להישאר אדיש לחבורה הקשוחה מעיר המכוניות.
