בקיץ 2010 הטריף את ארה"ב שיר "ריקוד הג'ון וול" של להקת "Troop 41", הרכב היפ-הופ מראלי שבצפון קרוליינה, עיר הולדתו של וול. זמן קצר לאחר מכן נבחר הגארד במקום הראשון של דראפט 2010 על ידי וושינגטון. 7 שנים אחר כך, ג'ון וול רוצה לרקוד כל הדרך לאליפות המזרח. וול שיחק באוניברסיטת קנטאקי עונה אחת ואמנם נכשל עם הוויילדקאטס להגיע לפיינל פור של המכללות, אבל ההתלהבות סביבו הייתה עצומה.
בדיוק כמו דרק רוז שכיכב שנתיים לפניו, וול הגיע בתור רכז סופר אתלטי ששיחק עונה אחת במכללות תחת ג'ון קאליפרי. השנה שלו הייתה מוצלחת מאוד ברמה האישית, כששבר את שיא האוניברסיטה באסיסטים כשמסר 16 כאלה נגד הארטפורד ונבחר לשחקן השנה בחטיבת ה-SEC.
וושינגטון קיבלה את וול בזמן בו היתה נואשת למנהיג חדש בעמדת הרכז. עונת 2009/10 הייתה רעה מבחינה מקצועית, אבל עיקר העניינים קרו דווקא מחוץ למגרש. זכורה ביותר פרשת האקדחים של גילברט ארינאס וג'באריס קריטנטון, ששלפו נשקים אחד על השני בחדר ההלבשה בעקבות ויכוחים על הימורים.
ארינאס, כוכב הקבוצה שהיה עד אז אחד השחקנים הטובים והפופולריים בליגה, אף פעם לא התאושש וחזר להיות אותו שחקן מאז הפרשה. קריטנטון, דרך אגב, היום מרצה עונש של 23 שנות מאסר על הריגה.
ההתרגשות בבירה על הגעתו של וול הייתה עצומה. ההתלהבות הייתה כל כך גדולה, עד כדי כך שראש עיריית וושינגטון הכריז על אותו יום שישי כ-"יום ג'ון וול". "זה יום מאוד חשוב ומיוחד עבור הארגון שלנו", העיד ארני גרונפלד, הג'נרל מנג'ר היהודי של הוויזארדס ואביו של שחקן ליגת העל לשעבר, דן גרונפלד, "זה עידן חדש, ואין דרך טובה יותר לפתוח עידן חדש עם הבחירה הראשונה בדראפט. הוא דמות יוצאת מן הכלל עם אופי תחרותי אמיתי. ניצחונות והפסדים חשובים לו ואנחנו רוצים לבנות את הקבוצה עם שחקנים שאכפת להם מהדברים האלה, שיש להם גאווה ושיש להם מוסר עבודה ואופי מצוין".
על האתלטיות וראיית המשחק של וול לא היה עוררין אבל כמו הרבה שחקנים בסגנונו, הבעיה שלו העיקרית שלו הייתה הקליעה מבחוץ. בשלוש העונות הראשונות שלו בליגה וול קלע מתחת ל-30 אחוזים מחוץ לקשת, כשבעונת 2011/12 המקוצרת קלע 3 (!) שלשות בלבד ב-66 משחקים.
לאחר שקלע גם בעונה לאחר מכן רק 12 שלשות, בעונת 2013/14 הבין הרכז שהוא חייב לעלות את הרמה ושיפר את ממוצעיו ל-1.3 שלשות ב-35 אחוזים (82 משחקים). השיפור במשחק הביא גם לזימון בכורה למשחק האולסטאר, ומאז הוא לא פספס השתתפות באירוע הנוצץ.
למרות ירידה באחוזים ובקליעות מחוץ לקשת ביחס לעונה שעברה, וול קלע העונה שיא קריירה של 23.1 נקודות למשחק. מה שגרם לעלייה הדרסטית הגדולה היא כמות החדירות של וול ביחס לשנים קודמות. כוכב וושינגטון זרק העונה 589 פעמים במרחק של 2 מטרים ומטה מהסל, עלייה של 161 זריקות מהעונה הקודמת. הוא קולע אותן ב-58 אחוזים טובים, ובנוסף הוא הוריד את מספר הזריקות שלו מחצי מרחק.
יכולת החדירה המשופרת של וול מעלה באופן טבעי את מספר זריקות העונשין שלו במשחק והוא הגיע לקו העונה 6.8 פעמים במשחק (שיא קריירה) אותן הוא קולע ב-80 אחוזים מצוינים.
Let's admire John Wall's regular season stats
— WizardsTalk (@WizardsTalk) April 16, 2017
23.1 points
10.7 assists
4.2 rebounds
2 steals
NOW ITS PLAYOFF TIME pic.twitter.com/p6jPAx0kKs
למרות העלייה במספר הנקודות, זה לא מנע מוול לרשום העונה גם שיא קריירה באסיסטים למשחק, כשמסר 10.7 כאלה במשחק (שני בליגה). 18.7 אחוזים ממסירותיו של וול הן אסיסט, האחוז הטוב בליגה. אחת הסיבות לכך היא היכולת המשופרת של בראדלי ביל, חברו של וול לקו האחורי של וושינגטון. דווקא לאחר שהודה בקיץ האחרון בפומבי שלשניים יש "נטייה לא לאהוב אחד את השני על המגרש", יחסיו של וול עם ביל השתפרו פלאים העונה והמרוויחה העיקרית מכך היא וושינגטון.
"להתבגרות שלי הייתה השפעה גדולה על איך שג'ון וול ואני משחקים ביחד", כתב ביל בבלוג שלו בתחילת מרץ, "שנינו התבגרנו – בעיקר בגישה המנטלית שלנו למשחק, הגישה האינטלקטואלית שלנו ואיך שאנחנו מתייחסים אחד לשני. שנינו מבינים שהקבוצה לא תצליח אם אנחנו לא נהיה באותה גישה, וזה איפה שאנחנו עכשיו. עם הזמן השתפרנו ואנחנו מרגישים שכקו אחורי אין שני לנו. אנחנו יודעים איפה השני נמצא על המגרש. הכל זורם בצורה טבעית ומעל לכל, שנינו חווים עונת שיא. אנחנו משתפרים באופן עקבי ומאתגרים אחד את השני להיות הכי טוב שאנחנו יכולים".
התוצאות נראות לעין בצורה בולטת. ביל רשם העונה עלייה של כמעט 6 נקודות במשחק בדרך לשיא קריירה של 23 נקודות, וחייב לכך הרבה לוול. השוטינג גארד הוא השחקן שוול מוסר לו הכי הרבה שחקנים בפער ניכר. כ-.36.7 אחוזים מסך מסירותיו מגיעות אליו, שיפור של 19 אחוזים מהעונה שעברה. השילוב הזה מביא לכמעט שתי שלשות במשחק ב-40 אחוזים ושווה לוושינגטון יותר מ-10 נקודות במשחק. "קראתי את זה וזה נהדר", הגיב וול על הדברים החיוביים של ביל, "שנינו שחקנים צעירים ומוכשרים שרוצים להיות מצוינים ומיוחדים. כשיש שני שחקנים צעירים כאלה, הם מנסים להתנגח אחד בשני.
John Wall : Playoff career-high 32 points (15 in the 3rd quarter) on 12-24 shooting & 14 assists in 37 minutes pic.twitter.com/TVOEpi00uG
— Lee Harvey (@MusikFan4Life25) April 16, 2017
John Wall is the first Wizard to score 30+ points in back-to-back playoff games since 2007 (Antawn Jamison). pic.twitter.com/jyJw6yFEKY
— Hoop District (@HoopDistrictDC) April 20, 2017
כל צמד סופר סטארים עשה זאת בעבר. אבל אנחנו יודעים שאנחנו לא יכולים להיות השחקנים שאנחנו רוצים להיות בלי השני. אנחנו הבנו את זה וכיבדנו את זה. לקבל מחמאות כאלה מחבר לקבוצה זה נהדר, הרבה יותר כיף כששנינו ביחד על המגרש ושנינו בריאים". וול אוהב לחלק לא רק על המגרש.
ב-2015 תרם וול 400 אלף דולרים למרכז חסרי בית בוושינגטון. הכסף שתרם עזר לבנות מרכז נוסף שישרת 100 ילדים נוספים. התרומה הזאת הגיעה שנתיים לאחר שתרם לא פחות ממיליון דולר לארגוני צדקה בעיר הבירה האמריקאית. "אתה צריך לדאוג לאנשים אחרים", אמר וול לאחר התרומה הגדולה, "ככה אתה עושה את עצמך אדם טוב יותר".
וול לא מפחד להראות את הרגשות שלו, וב-2014 סיפק את אחד מהראיונות הכי מרגשים בשנים האחרונות ב-NBA. זה הגיע לאחר אחד המשחקים הטובים ביותר שלו באותה בו קלע 26 נקודות ומסר שיא קריירה של 17 אסיסטים. וול לא חגג את ההצגה הגדולה שלו. הוא הקדיש את המשחק עבור מאיה טלמק-נלסון, ילדה בת 6 איתה היה בקשר בזכות הכדורסל ונגעה לליבו. "זה ערב אמוציונלי מאוד עבורי. זה מוקדש עבור מאיה, אחת מחברותיי הקרובות שאיבדתי. זה יום קשה עבורי, בכיתי המון היום". בהמשך הראיון וול לא היה יכול לעצור את הדמעות מול המצלמות.
היכולת הנהדרת של וול, ביל ושאר שחקני הוויזארדס מול היכולת הלא משכנעת של שאר הגדולות במזרח נותנת תחושה שוושינגטון בהחלט יכולה להגיע לגמר האזורי ואפילו מעבר לו. גם אם לא יעשו זאת השנה, העתיד של הקבוצה בהנהגתם של וול בן ה-26 וביל בן ה-23 בהחלט מבטיח.
