ה-NBA עובר שינוי גדול בשיטת המשחק בשנים האחרונות. מי שלא רואה את זה, כנראה לא צופה בליגה הטובה בעולם. מהשנים שבהן קליעת שלשה נחשבה לסוג של בונוס, עברנו לעידן שבו שלשה היא אופציה לגיטימית ומכרעת בהתקפה ולעיתים במתפרצת. ברור שסטף קרי וקליי תומפסון הם ממובילי המהפכה, ושאר הקבוצות הבינו שכדי לנצח את גולדן סטייט, חייבים להשתמש בנשק שלה נגדה. קליבלנד של טיירון לו הפנימה את זה טוב טוב בפלייאוף הנוכחי והיא מגיעה לגמר כשהיא לגמרי לא נחותה מהאלופה בכל הנוגע לקליעה מחוץ לקשת.
במהלך הסיבוב השני של הפלייאוף בעונה הקודמת צייץ פיל ג'קסון האגדי (ואולי המקובע) ציוץ שהצית את השיח סביב השינוי בזריקת ה-3. ג'קסון ביקש מאנליסטים שבעוקביו לשלוח לו דפים סטטיסטים על הנתונים של קבוצות בפלייאוף בזריקות לשלוש והוסיף בציניות ובשגיאת כתיב מכוונת "איך זה הולך?". מיד, רבים ביקרו את המאמן המעוטר וצייצו לו בחזרה "פיל, איך הולכת התקפת המשולש שבסופה זורקים זריקה מטווח בינוני?" או "נענה לך על הבקשה רק אם תסביר איך הולך לקבוצות שמשחקות התקפה עתיקה ומסיימות אחרונות כמעט בכל קטגוריה". היו גם כאלה שהביאו נתונים "כדי לענות לך על השאלה, 5 מתוך 8 הקבוצות המובילות בזריקות לשלוש עדיין נותרו בפלייאוף (בשלב 8 האחרונות).
אפשר להגיד שמר ג'קסון לא מעודכן, מסרב להשלים עם המציאות ומתרפק על ניסיונות העבר. יש אחרים שיגידו הסגנון הנוכחי הוא רק אפיזודה חולפת והליגה תחזור לסגנון אחר ממש בקרוב. ניתן לכם לשפוט. אספנו כמה נתונים מהעונה הנוכחית והקודמת עם כאלה משני גמרים בעשורים האחרונים כדי להראות את גודל המהפכה. אני זוכר שכשהייתי ילד קטן, שמעתי שמועות (שככל הנראה היו המצאות של חברי) שמתישהו ב-NBA ימתחו קו חדש ומרוחק על המגרש וכל קליעה מאחוריו תיחשב כ-4 נקודות. עם יכולת הקליעה המטורפת של כמה משחקני הליגה (ובראשם קרי), אני לא אהיה מופתע אם דבר מטורף שכזה יעלה לדיון אצל הקומישנר בשנים הקרובות.
ולהלן הנתונים
גמר 1996 - שיקאגו של מייקל ג'ורדן גוברת 2:4 על סיאטל סופרסוניקס. 239 זריקות נזרקו מחוץ לקשת, 68 מתוכן נכנסו לסל ב-28.3%. שתי הקבוצות זרקו יחד 39.8 שלשות למשחק וקלעו 11.3 בסך הכל.
גמר 2006 - מיאמי היט של שאקיל אוניל ודוויין וויד הצעיר מנצחת 2:4 את דאלאס המפתיעה של נוביצקי. באותו גמר נזרקו 241 שלשות בסך הכל (2 זריקות בלבד יותר מהגמר של 96'), נקלעו 65 שלשות ב-29.5% למשחק. בממוצע נזרקו 40.1 שלשות למשחק מתוכן 10.8 נכנסו.
גמר 2015 - דייויד בלאט ולברון ג'יימס מפסידים 4:2 לגולדן סטייט של סטף קרי המכונה. הקפיצה בין הגמר הזה להוא שהיה 9 שנים לפניו היא מטאורית. 353 ניסיונות היו לשתי הקבוצות מחוץ לקשת השלוש (112 יותר מ-2006), 116 מתוכן נכנסו (51 יותר מ-2006) ב-32.5%. מה שאומר שבסדרה כולה נזרקו 58.3 למשחק (18.5 יותר מ-96'!) ונקלעו 19.3 זריקות למשחק. פשוט מדהים.
שימו לב לזינוק הגדול בסטטיסטיקת השלשות של קליבלנד מהפלייאוף של השנה שעברה לפלייאוף הנוכחי. בעונה שעברה זרקו הקאבס ב-20 משחקי פלייאוף 574 זריקות וקלעו מתוכן 195. העונה, ב-14 משחקים בלבד, זרקה קליבלנד 465 פעמים וקלעה 202 מתוכן - כבר יותר שלשות מהעונה שעברה. אם קליבלנד תמשיך בקצב הזה, עוד 6 משחקים היא תסיים עם 289 שלשות (!).
הווריירס, מצידם, ממשיכים באותו הקו שהנחילו בעונה שעברה. ב-21 משחקים הם זרקו 641 פעמים וקלעו 240. העונה, ב-17 משחקים הם זרקו 527 וקלעו 212 פעמים. כלומר, אם ימשיכו ככה גם ב-4 המשחקים הקרובים הם יגיעו ל-651 זריקות ו-262 קליעות - שיפור קטן יחסית מהעונה שעברה, אבל ממשיך את הקו הדיומיוני שמסתמך על השלשה כמכריעת משחק.
אנחנו לקראת גמר שאין בו פייבוריטית מוחלטת. שתי הקבוצות מגיעות הפעם בריאות לחלוטין, עם כל הכוכבים ובלי תירוצים. המאמנים ככל הנראה ילכו לשיטה שהובילה אותם עד הלום - הסמול בול שכולל בתוכו את הזריקות לשלוש. אנחנו עומדים לראות גמר כמו שלא ראינו מעולם ואקח את הסיכון ואגיד שלדעתי מי שתזרוק יותר פעמים לשלש בגמר הנוכחי, היא תהיה זו שתיקח את האליפות בסופו של יום. דבר אחד בטוח, אפילו אם לפעמים הוא נתפס כ"התפרעות", אף אחד כבר לא יכול לזלזל בסגנון המשחק החדש, גם לא קואץ' ג'קסון.
