כשסטיב נאש נבחר במקום ה-15 בדראפט 1996 על ידי פיניקס, ציפו ממנו להיות רכז מחליף טוב שיעניק מנוחה לשחקנים כמו ג'ייסון קיד וקווין ג'ונסון. אף אחד לא ציפה שהבחור מקנדה, שלא החזיק ביכולות אתלטיות מיוחדות ובכלל גדל על כדורגל, יהפוך במרוצת השנים לסופרסטאר בקנה מידה ענק, כזה שזוכה פעמיים ברציפות בתואר ה-MVP. אבל זה בדיוק מה שקרה.
אמש (שבת), נאש נכנע סוף סוף לפציעות הטורדניות, ובגיל 41 הודיע על פרישה - למרות שיש לו חוזה לעונה נוספת בלייקרס. אז אמנם הוא נפרד מהפרקט בלי טבעת אליפות על האצבע, אבל הוא כן הותיר חותם עמוק על כל מי שצפה בו, והפך בקלות לאחד הכדורסלנים הכי אהובים בעולם. כדי להבין כמה הוא היה מוערך, מספיק לרשום בשורת החיפוש בטוויטר את שמו, ולגלות כמה שחקני הווה ועבר הרגישו את הצורך להיפרד.
13 years in the
ומה בנוגע להישגים והנתונים של נאש לאורך הקריירה? קבלו סיכום:
- נאש היה הרכז הפותח של ההתקפה הכי יעילה בליגה (Offensive Efficiency) מעונת 2001/02 ועד עונת 2009/10 ברצף.
- הוא במקום הראשון בכל הזמנים באחוזי קליעה מקו העונשין, עם 90.43 אחוזים. מארק פרייס שבמקום השני דייק ב-90.39 אחוזים מהקו.
- בהמשך לכך, נאש הוא השחקן היחיד בכל ההיסטוריה של ה-NBA, שסיים את הקריירה עם 49% מהשדה, 40% לשלוש ו-90% מהקו. הוא נכנס למועדון ה-50/40/90 האקסלוסיבי בארבע עונות שונות. לארי בירד עשה זאת "רק" פעמיים.
- נאש הוא השחקן היחיד בהיסטוריה של ה-NBA, שנמוך מ-1.98 מטר (למעשה, גובהו רק 1.91 מטר), וזכה בשני תארי MVP ברצף. הוא ומג'יק ג'ונסון הם שני הרכזים היחידים שזכו יותר מפעם אחת בתואר הזה.
- הוא סיים את הקריירה במקום השלישי ברשימת האסיסטים בכל הזמנים, עם 10,335 אסיסטים - אחד יותר ממארק ג'קסון שבמקום הרביעי. רק ג'ון סטוקטון (15,806) וג'ייסון קיד (12,091) מקדימים אותו.
